ביטחון
גרמניה רוכשת את המערכת הקטלנית מרפאל: "המבוקשת ביותר בעולם"
הפרלמנט הגרמני אישר השבוע את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת החברה הישראלית רפאל, עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon של הבונדסוור. המהלך ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל לגרמניה ואת האמון במערכות הישראליות, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב-גוניים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.
ה-Litening 5 היא מערכת דור חמישי לתצפית והכוונת חימוש אוויר-קרקע, הנמצאת כיום בשירות מבצעי ב-28 חילות אוויר ברחבי העולם. עד כה נמסרו מעל ל-2,000 יחידות עם למעלה מ-2.2 מיליון שעות טיסה מבצעיות, והן מהוות כיום אחת ממערכות פוד ה-TGP הנפוצות בעולם.
המערכת כוללת הדמיה באינפרה-אדום בטווחים קצרים ובינוניים, הדמיה צבעונית ברזולוציה גבוהה וסימון לייזר דו-גלי. ה-Litening 5 מעוצבת באופן מודולרי ומתאימה למגוון רחב של מטוסים – מעל 26 פלטפורמות כולל F-15, F-16, Gripen, A-10, Mirage 2000, Embraer ו-Eurofighter.
המערכת תואמת חימושים מונחי לייזר, GPS ותמונה, ואף מצוידת בקישוריות נתונים במרחבי תדר Ku, C ו-L. החלטת ממשלת גרמניה, בהמשך לרכש Litening 3, לרכוש את הדגם המתקדם Litening 5, משקפת את שביעות הרצון ממערכת מוכחת מבצעית, תוך דגש על דיוק, שרידות והיתכנות עתידית. מדובר בחלק ממגמה אירופית עדכנית של עדיפויות שדרוג חישה על פני רכישת פלטפורמות חדשות.
לפוד ה-Litening קיימת תצורה מורחבת Litening+SAR המשלבת, בנוסף ליכולות ההדמיה האופטיות והטרמיות המתקדמות, גם מכ"ם הדמיה (SAR) המאפשר סריקה רחבת שטח בכל תנאי מזג אוויר גם בזירה הימית.
ה-Litening הוא הפוד המבוקש ביותר בעולם, והוא פועל על מאות מטוסים, כולל בחיל האוויר הישראלי. מדובר בפיתוח המשלב ביצועים מבצעיים מוכחים, מודולריות וגמישות משימתית, מה שמעמיד את ישראל כמובילה בתחום מערכות התצפית והכוונה האוויריות.
גורם במערכת הביטחון הגדיר את המערכת בשם ״ הוויז של מטוסי הקרב״ לדבריו המערכת המותקנת מחוץ למטוס משמשת ככלי המסייע לטייס לנווט, לזהות את מטרות התקיפה ואיומים על המטוס.
העסקה מתרחש ברקע ההחלטה הדרמטית של קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, לפני בשבועיים, להטיל אמברגו נשק על ישראל בעקבות ההחלטה של הקבינט המדיני ביטחוני הישראלי, לכבוש את רצועת עזה: "החלטנו להשעות את ייצוא הציוד הצבאי לישראל שיכול לשמש בעזה עד להודעה חדשה. אני קורא לממשלה הישראלית שלא לנקוט צעדים נוספים לכיוון סיפוח הגדה המערבית. אני עדיין חש דאגה עמוקה לגבי המשך סבלם של האזרחים בעזה. משא ומתן להפסקת אש ושחרור בני הערובה הם העדיפויות החשובות ביותר שלנו".
המתיחות בין ישראל לגרמניה התגברה בחודש שעבר, לאחר התבטאות חריגה ודרמטית של קנצלר גרמניה מרץ. מרץ שבר את השתיקה הדיפלומטית ולאחר שבתקופה האחרונה השתדל שלא להתבטא נגד ישראל ואף לא מזמן אמר הקנצלר על המלחמה עם איראן, אמר כי "ישראל עושה את העבודה במקומנו", הוא מתח ביקורת נוקבת על התוכנית הישראלית שנחשפה לרצועת עזה. במהלך ראיון טלוויזיוני לרשת הציבורית ARD, הגדיר מרץ את המתרחש בעזה כ"בלתי מקובל לחלוטין".
רק לאחרונה ספגה חברת רפאל מכה קלה, לאחר שספרד ביטלה עסקת נשק משמעותית עם ישראל, במסגרתה הייתה אמורה לרכוש כ-1,700 טילי נגד טנקים מהחברה הישראלית תמורת 287.5 מיליון אירו. העסקה, שהייתה בהיקף של מאות מיליוני אירו, מהווה חלק מהתקציב הביטחוני הספרדי לחיזוק יכולות הלחימה של הצבא.
על פי דיווח העיתון הספרדי "אל פאיס", שציטט מקור ממשלתי, ההחלטה על ביטול העסקה התקבלה במשרד ההגנה הספרדי כחלק ממדיניות רחבה יותר. מקורות רשמיים ספרדיים מסרו לרשת אל ג'זירה כי משרד ההגנה עובד כעת על תוכנית מקיפה להפרדה טכנולוגית וביטחונית מישראל.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
