חדשות בעולם
900 מיליון דולר פחות ועשרות מפוטרים: קורנל קורסת בעקבות ההפגנות
אוניברסיטת קורנל, אחת מהמוסדות היוקרתיים ב"ליגת הקיסוס" האמריקאית, מתכוננת לגל נוסף של קיצוצים, על רקע משבר תקציבי מתמשך והאפשרות להסדר כספי בהיקף של כ־100 מיליון דולר מול ממשל טראמפ – לאחר שהואשמו באנטישמיות, פגיעה בזכויות אדם ופשעי שנאה נגד ישראלים.
במכתב רשמי ששלחו מנהלי האוניברסיטה לקמפוס ביום שישי, הובהר כי ההוצאות ימשיכו להיחתך, כולל פגיעה בכוח האדם, בניסיון להתמודד עם "לחצים פיסקאליים חריפים".
במכתב שנחתם על ידי נשיא קורנל, מייקל א. קוטליקוף, פרובוסט קוויטה באלה, פרובוסט לענייני רפואה רוברט א. הרינגטון, וסמנכ"ל הכספים כריס קוואן, נכתב כי הקיצוצים שהחלו כבר השנה לא ייפסקו, ואף יורחבו.
ההנהלה הפנתה אצבע מאשימה לשורה של גורמים: ירידה במימון ממשלתי, גידול במספר העובדים, עלייה בעלויות העסקה, הוצאות רגולטוריות ומשפטיות, וכן לחצים בתחום הבריאות בקמפוס הרפואי של וייל קורנל. לדבריהם, "נוף פדרלי חסר ודאות וחסר תקדים" מחייב פעולה מהירה ועמוקה.
מנהלי קורנל פרסו תהליך הדרגתי שייערך עד 2026. בשלב הראשון, התקציבים בכל הקמפוסים – איתקה, קורנל אגריטק, וייל קורנל מדיסין וקורנל טק – כבר קוצצו. הקפאת הגיוסים שהוכרזה בפברואר האחרון תישאר בתוקף ללא הגבלת זמן, למעט מקרים חריגים.
בשלב השני, האוניברסיטה תבחן מחדש את פעילותה כדי לצמצם כפילויות ולרכז פונקציות שמבוצעות כיום במקביל על ידי יחידות שונות. ייבחנו גם תהליכים עסקיים, החל מניהול רכש ועד שימוש בטכנולוגיה, מתוך מטרה "לחשוב מחדש בדרכים יסודיות כיצד מקצים את המשאבים".
השלב השלישי, שמוגדר ככואב ביותר, צפוי לכלול פיטורי עובדים. במכתב לא צוין היקף הפיטורים הצפוי או אילו יחידות ייפגעו במיוחד.
ברקע המשבר התקציבי עומד עימות מול ממשל טראמפ. באפריל הוקפאו מענקים פדרליים בהיקף של יותר ממיליארד דולר שהיו מיועדים לקורנל, בטענה להפרות שונות של זכויות אזרח, אנטישמיות ופשעי שנאה נגד ישראלים. מאז מתנהל משא ומתן במטרה להחזיר את המימון. לפי דיווחים, קורנל שוקלת לשלם כ־100 מיליון דולר במסגרת הסדר פשרה.
אם העסקה תצא לפועל, קורנל תצטרף לאוניברסיטאות אחרות בליגת הקיסוס שהגיעו להסדרים דומים לאחרונה: קולומביה הסכימה לשלם 221 מיליון דולר, בראון 50 מיליון דולר, ואילו אוניברסיטת פנסילבניה התחייבה למדיניות חדשה בספורט אוניברסיטאי מבלי לשלם פיצוי כספי.
הנהלת קורנל הודיעה כי תעדכן את הקהילה האקדמית בסדרת פגישות פתוחות ותציג בהמשך השנה תוכנית מפורטת לארגון מחדש. לפי התכנון, הדו"חות הראשונים יושלמו בסתיו, והיישום בפועל של השינויים צפוי להתחיל כבר בסוף השנה הקלנדרית הנוכחית ולהימשך בשלבים עד 2026.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
