חדשות בעולם
ד"ר יובל ביטון: "אם ניכנס לעזה זאת הטעות הכי גדולה שנעשה"
הרמטכ"ל סייג את תוכנית צה"ל להשתלטות על העיר עזה בקבינט אבל הדרג המדיני התעקש אחרת. ד"ר יובל ביטון, לשעבר ראש חטיבת המודיעין בשב"ס, הסביר מדוע לדעתו מהלך הכיבוש הוא שגיאה אסטרטגית.
"אם ניכנס לעזה, זו תהיה הטעות הכי גדולה שנעשה. זה בדיוק כמו שאמרנו שנכריע את המעוז האחרון של חמאס ובחאן יונס, וזה הדבר הנדרש כרגע ובזה מסיימים את האירוע. חמאס ייכנע ויחזיר את כל החטופים. זה לא יקרה. נכבוש את עזה במחיר דמים כבד מאוד, החטופים החיים לא ישרדו את זה, כנראה יירצחו, החטופים החללים ייעלמו, יהיו לנו רון ארדים – נמצא את עצמנו כמו במוסול, ויאטנאם ואפגניסטן. שנה ועשרה חודשים אנחנו מנהלים מלחמה מול חמאס, ואין לה פתרון. בלבנון כשחיזבאללה הוא גדול בהרבה וחזק מחמאס, סיימנו את האירוע תוך חודש" אמר ביטון.
הוא התייחס לסוגיה הפוליטית הנלווית לנושא עסקת החטופים: "איפה שיש שיקולים פוליטיים, במקום למצוא את הפתרונות האסטרטגיים הנכונים ולהגיע להכרעה כשהיו הזדמנויות רבות שפספסנו, איפה שיש שיקולים פוליטיים וחזון של משיחיים כמו סמוטריץ' וסטרוק לעומת חזון של נשיאים כמו טראמפ וביידן, נקבל אירוע שנתבוסס בתוך עזה, נהיה אחראים ל-2.2 מיליון פלסטינים ונצטרך להאכיל אותם. זו כניסה לשרת את האינטרסים של סמוטריץ'".
ביטון תהה מה הוביל לשינוי המדיניות של הממשלה ושל נתניהו: "הממשלה שדרשה לאורך כל התקופה הזאת רק הסכמים חלקיים, עם פעימות, כדי שהיא תוכל להפר אותן. ישראל לא רצתה להגיע לסיום והכרעה. נתניהו בעד עסקה, ובתנאים שהוא הציב זה מוודא שלא תהיה עסקה. עם התנאים הללו לא נוכל להתקדם, חמאס לא יסכים להן, הוא לא שינה את הדרישות שלו מתחילת המלחמה, וישראל ביקשה רק הסכמים עם תחנות. מישהו יכול להסביר למה ממשלת ישראל התעקשה כל הזמן על הסכמים בשלבים ופתאום על הסכם בשלב אחד?"
"הסכם ויטקוף הוא לא בשלב אחד, הוא נועד בסופו של דבר להגיע לסיום במלחמה בשתי פעימות. לכן ההתחלה היא שחרור של 18 חללים ו-10 חיים, ויש פרוזדור של 60 יום שבמהלך הזמן הזה ישראל תנהל מו"מ על סיום המלחמה. מו"מ יש בו את הדרישות שישראל הציבה, שחמאס לא יקבל" הוסיף.
לדבריו, דיון "היום שאחרי" היה חייב להתנהל במקביל ללחימה בעזה: "ישראל הייתה צריכה להיכנס לעזה ולהשמיד את חמאס. זה היה נדרש וזה מה ששינו בהתחלה. במקביל היה צריך לייצר אלטרנטיבה לחמאס, ובכך להכריע אותם לא רק צבאית אלא גם בזירה המדינית. אנחנו שוחקים פעם אחר פעם את כל ההישגים הצבאיים היוצאים מן הכלל כי אין תכלית מדינית למהלכים שאנחנו עושים בעזה. ישראל אף פעם לא אומרת מה היא כן רוצה. בינתיים מתחזקים את חמאס. אנחנו מאפשרים רק לחמאס לשלוט".
ביטון מסיים ומסביר על ההבדל בין גזרת לבנון לגזרת עזה: "בלבנון לא היו שיקולים פוליטיים, זה נגמר תוך חודש. חיזבאללה חזק פי 10 מחמאס, יש לו יכולות הרב היותר מורכבות ומסוכנות. אז איך זה נגמר תוך חודש? איראן זו מעצמה אזורית – 12 ימים. דווקא חמאס שנה ו-10 חודשים לא נגמר? יש פה חזון של גורמים בקואליציה שרוצים לשוב להתנחל בעזה".
"לדעתי לא תהיה עסקה כי השיקולים הפוליטיים גוברים על האינטרסים האסטרטגיים. כל זמן שסמוטריץ' מאיים להפיל את הממשלה, משנים את ההחלטות. היחיד שיכול לכפות עסקה, זה טראמפ" אמר.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
