עיריית תל אביב שינתה לפני תקופה מסוימת את סעיף החוזה הכולל את ההוראה לבתי הכנסת היושבים על מקרקעין של העירייה, לעשות שימוש במתחם ללא הבדלי "מוצא, מין או אמונה". לאחר שיח עם ראשי קהילות, בעירייה הבינו כי ישנה בעיה עם המילה "אמונה" ביחס לבתי כנסת, ועל כן הסירו אותה מהחוזים. החוזה המקורי, שכלל את המילה "אמונה" הינו חוזה סטנדרטי ביחס לכל המבנים הציבוריים בעיריית תל אביב. הסעיף נולד בשל הרצון למנוע יכולת להפלות אדם בכניסה למתנ"ס, למשל, בשל אמונתו. כאמור, לאחר ההבנה כי ביחס לבתי כנסת ישנה בעיה עם המונח – הוא הוסר מהחוזים בין העירייה לבתי הכנסת בעיר.
גורמים בעירייה טוענים כי לא התעוררה בעיה דומה ביחס למסגדים, כיוון שאין מסגדים על שטחי עירייה. בנוסף, טוענים גורמים בעירייה ששוחחו עם מעריב כי הסעיף הבעייתי הוסר כאמור לפני זמן מה, וכי הטענות העולות בנושא מסתמכות על פרוטוקול לפני למעלה מחצי שנה – בטרם הסוגיה עלתה לפני גורמי העירייה, ומשכך לפני שנמצא לה פתרון.
רון חולדאי (צילום: אבשלום ששוני)
כזכור, לאחר פרסום החוזה הישן שנדרש מבתי הכנסת לחתום עליו, איגוד רבני קהילות המייצג מאות רבני קהילות ברחבי הארץ, ביניהם למעלה מ-10 רבני קהילות בתל אביב, מסר: ״ההחלטה המקוממת של עיריית תל אביב לפגוע בבתי הכנסת כפי שהיו לאורך אלפי שנים, ובאמצעות התנכלות מכוונת במסווה של מבצע משפטי היא החלטה חד משמעית לפגוע בקודשי ישראל, ולהצר את צעדיו של הציבור ירא ה׳ בצורה מכוונת״.
עוד הוסיפו: ״אנו שוקלים בחריפות את צעדינו, ובודקים כיצד ניתן לעמוד כנגד גזרותיו של רון חולדאי. דבר אחד נוכל להבטיח: המסורת תישמר, ולא ניכנע בשום פנים ואופן לניסיונות ההתעללות. עם ישראל חי, ואנו מזמינים את הציבור להצטרף לתפילות הקבועות בבתי הכנסת ולחזק את האמירה הברורה הזו״.
שר התקשורת שלמה קרעי תקף בחריפות: "רשעים ארורים. כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך… לאורך כל הדורות קמו על היהדות שונאים מבית ומחוץ, כל הגרזנים והקלשונים שהונפו על סלע המורשת נבלעו והיו כלא היו. רוח היהדות ומורשתו המפוארת של העם היהודי יכלה להם לכולם ותוכל גם לדור ההמשך של אנטיוכוס והמתיוונים. עם ישראל חי".
גם השר עמיחי אליהו תקף: ״עירית תל אביב והעומד בראשה מנסים בכוח להחזיר את מראות כיכר דיזנגוף מיום כיפור של 2023. בזמן שתפילות של ערבים נערכות בדולפינריום בהפרדה מלאה באין מפריע, ובזמן שמסגדים לא נדרשים לחתום על שום הצהרה, בתי כנסת ומתפללים בעיר העברית הראשונה מרגישים כמיעוט נרדף. עירית תל אביב – אתם של ישראל?״
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.