בצה"ל סברו כי בשדה הקרב החדש הם לא יזדקקו לפלוגות התצפית הקדמיות של חטיבות חיל הרגלים המתמרנים. בצה"ל כבר החלו בעבודת המטה לסגור את פלוגות הפלת"ק, אבל רגע לפני פירוק הפלוגות התרחש טבח שבעה באוקטובר, ומייד אחריו מלחמת "חרבות ברזל". מהר מאוד הבינו בצה"ל כי אין תחליף לפלוגות העילית שיודעות לראות עמוק לשטח האויב ולספק למפקדי החטיבה והגדודים תמונה רחבה על ההיערכות של האויב, ובייחוד ההיערכות הנסתרת מעיני המפקד והכוח המתמרן.
פלת"ק חטיבת הנח"ל היא אחת הפלוגות הוותיקות במערך. מפקד הפלוגה, רס"ן י', חשף חלקים מהפעילות הייחודית של היחידה: "מדובר בפלוגת תצפיות של מילואים של הנח"ל, הייעוד של הפלוגה הוא בעצם להיות הזרוע הארוכה של קצין המודיעין של החטיבה ולהביא מודיעין מהשטח על ידי תצפיות אופקיות ואנכיות. אנחנו מפעילם מגוון של אמצעי תצפית ממשקפות לטווח ארוך, אמצעים תרמיים ללילה וכעת גם מגוון רחב של אמצעים מעולם הרחפנות על כלל סוגיו".
פלת"ק חטיבת הנח"ל (צילום: דובר צה"ל)
רנ"ג במיל' ש', לוחם ותיק בפלוגה, סיפר כיצד נולדה יחידת העילית: "הפלת"ק הוקם ב2003, על ידי יחידה 5707 של חיל האוויר". יחידה 5707 הייתה יחידת עילית של חיל האוויר שהוקמה כלקח ממלחמת יום כיפור, והיא עסקה בסימון מטרות למטוסי ומסוקי הקרב. בתחילת שנות האלפיים הוחלט לסגור אותה, וחלק מהיכולות שלה הועברו ליחידות בחיל האוויר ובצה"ל באופן כללי. "לצד יוצאי 5707 הצטרפו צוותים מפלחה"ן ועורב שהגיעו מהנח"ל, וככה הוקמה הפלוגה. מאז אנחנו יחד עם החטיבה בכל המבצעים", הוסיף רנ"ג ש'.
"השנתיים אחרונות היו מאוד עצימות, חצי מהזמן היינו בצבא, זה לא שונה בהרבה מכל צבא המילואים, הרבה ימי מילואים. זו עשייה מאוד משמעותית שאנשים מאוד מחוברים לעשייה המקצועית ורואים מול העיניים את ההשפעה בעבודה", אמר רס"ן י'. רנ"ג ש' הוסיף וסיפר בגאווה: "הפלוגה מאוד מקצועית בנושא התצפית, משרתים ביחידה חבר'ה צעירים סביב גיל 21 ועד 30, מאוד מקצועיים בנושא הלחימה ובכל מה שקשור לסגירת מעגלי אש מדויקים מול יחידות האש, המרגמות וגם על ידי חיל האוויר".
עוד אמר: "השיפורים הטכנולוגיים בנושא הרחפנות חיזקו באופן ניכר את יכולות הפלוגה לאתר איומים על הכוחות וגם להשמיד באופן מיידי את האיום". רס"ן י' הסביר על חלק מהיכולות הללו: "היום אני מפעיל רחפנים שיודעים להסתכל רחוק ולייצר למפקדים תמונה ברורה על ההיערכות של הצד השני או תנועה שלו. היום לחלק מהרחפנים יש יכולות הטלה – אני מזהה אויב ויכול להשמיד אותו זאת בעזרת אמצעי לחימה שהם מוטלים מהרחפן ומחסלים. יש לנו אנשים שסיימו את ההכשרה והם כבר נמצאים עם הכוחות בחזית".
בשל העובדה כי הפלת"ק הוא סוג של יחידת עילית שהלוחמים בה נדרשים לעמוד ביכולות של לוחמי סיירת חטיבתית, הגיל המקסימלי של הלוחמים בשטח הוא 30 עד 31. הוותיקים יותר לא עוזבים את הפלוגה, אלא מקבלים תפקיד שמקשר את הפלוגה לפיקוד החטיבה. רנ"ג ש' הסביר: "החבר'ה המבוגרים של הפלוגה נמצאים 'בקדמית' (חדרי הפיקוד של החטיבה – א"א). יש שפה משותפת מאוד והבנה גדולה יחד, הדברים רצים בצורה מהירה ומדויקת בגלל שיתוף הפעולה הזה, שהוא חלק מהפלוגה עצמה".
פלת"ק חטיבת הנח"ל ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
רס"ן י' חידד: "יש אנשים כמו ש' עם ניסיון אדיר, זה הדור השלישי והם עשרות שנים במקצוע, יש נטייה לחשוב שכל עולם הרחפנים הוא חדיש, אבל החבר'ה הוותיקים מביאים איתם המון ניסיון קרבי מהמון גזרות גם לעולם הזה, וזה מכפיל הכוח של היחידה".
בפלת"ק של הנח"ל חידדו את ההבדל בינם לבין מודיעין שדה: "מודיעין שדה דומה, אבל אנחנו שייכים אורגנית לחטיבה, ממש מכירים את כולם, ועושים הכול איתם", אמר רס"ן י'. רנ"ג ש' הוסיף: "זה מודיעין מטרות. הסוד הוא הקשר ההדוק עם גורמי החטיבה. המג"דים והמח"ט חברים טובים שלי, הם היו בחתונה של הבת שלי, כל מפקדי הצוותים צמחו מתוך הנח"ל, הדברים עוברים חלק ומקצועי, לא נתקעים בגלל גאווה".
השנתיים האחרונות היו אינטנסיביות עבור לוחמי היחידה, ובייחוד עבור רס"ן י': "קפצנו כמו כולם, בהתחלה היינו בכוננות בצפון ועלינו לחפש זירות רלוונטיות. אחרי הבנה שכרגע הולכים לדרום, הצלחנו להתמקד בעמדות משמעותיות על אזור הגבול, עם רצון לאסוף מודיעין ולסגור מעגלים. בפועל כבר ביממות הראשונות פעלנו להשמיד מחבלים ומטרות".
לדברי הלוחמים, הם פעלו בצפון הרצועה "לפני שהחטיבה התחילה לקבל משימות ולהיכנס, הפלוגה עובדת מקדימה בשטח, משמידה ואוספת מודיעין. ברגע שהתחלנו את התמרון נכנסנו איתם ועשינו עבודה משמעותית. כשהחטיבה מתעסקת בתמרון – אנחנו העיניים שלהם. התמרון הראשון היה עצים, המון תנועה, הליכה עם הרבה משקלים, זה עם הרבה אמצעים. המון אתגרים פיזיים ומנטליים", סיפר רס"ן י'.
עכשיו אחרי כמעט שנתיים של לחימה עצימה בכמה זירות: עזה, לבנון, סוריה ואיו"ש, מבינים בצה"ל כי פלוגות הפלת"ק לא הולכות להיעלם משדה הקרב העתידי. בימים האחרונים התקבלה בזרוע היבשה ההחלטה מתוך הבנה כי מדובר בכוח שובר שוויון, והוחלט להקים פלוגות כאלה גם בחטיבות השריון. "הצבא עשה תיקון, המון שנים לא היו אותן אחרי שהצבא סגר אותן, באו לסגור גם אותנו אבל בשנה האחרונה הוכחנו את המשמעות האדירה של כוח כזה", אמר רס"ן י'.
גם אחרי כמעט שנתיים שנלחמו ופעלו בזיתון ומרכז הרצועה ורפיח, לוחמי הפלת"ק של הנח"ל נמצאים לפני כולם – ערוכים למשימה הבאה מול העיר עזה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.