חדשות בעולם
המלחמה באוקראינה: ולדימיר פוטין מוכן למספר פשרות
לאחר הוועידה של טראמפ ופוטין באלסקה בשבוע שעבר, והמפגש בבית הלבן עם הנשיא זלנסקי ומנהיגים נוספים מאירופה ביום שני, מגיעים הפרטים על התנאים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לסיום המלחמה. על פי דיווח ברויטרס, שמסתמך על שלושה מקורות בכירים רוסיים, פוטין דורש מאוקראינה לוותר על כל אזור דונבאס המזרחי, לוותר על שאיפותיה להצטרף לנאט"ו, להישאר ניטרלית ולא לאפשר לכוחות מהמערב להיות נוכחים בשטח אוקראינה.
פוטין נפגש לפני שבוע עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבסיס חיל האוויר האמריקאי באלסקה, וזו הפגישה הראשונה בין השניים זה יותר מארבע שנים. שום עסקה לא נחתמה בין השניים, אבל שני הנשיאים אמרו שהפסגה הייתה חיובית, ובהמשך עתידות להיות פגישות נוספות – ייתכן גם כזו שתכלול גם את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. על פי מקורות מעורים בפרטים, הנשיאים ניצלו כמעט את כל זמן הפגישה הסגורה כדי לדון בפשרה בנושא אוקראינה.
המקורות הרוסיים טענו שפוטין התפשר על דרישות טריטוריאליות שהציג עוד ביוני 2024, ובהן דרשו מאוקראינה לוותר על כל ארבעת המחוזות שמוסקבה טוענת שהם חלק מרוסיה: דונייצק ולוהנסק במזרח אוקראינה – שהם אזור דונבאס – בתוספת חרסון וזפוריז'יה בדרום. קייב דחתה את התנאים הללו בטענה שהם שווי ערך לכניעה.
בהצעתו החדשה, נשיא רוסיה דבק בדרישתו שאוקראינה תיסוג לחלוטין מהחלקים בדונבאס שהיא עדיין שולטת בהם. בתמורה, מוסקבה תעצור את קווי החזית הנוכחיים בזפוריז'יה ובחרסון. על פי הערכות, רוסיה שולטת בכ-88% משטחי דונבאס וב-73% מזפוריז'יה וחרסון. המקורות הוסיפו שמוסקבה מוכנה גם למסור את החלקים הקטנים של אזורי חרקוב, סומי ודנייפרופטרובסק באוקראינה שהיא שולטת בהם, כחלק מעסקה אפשרית.
על פי הדיווח, פוטין עדיין מתעקש כמו בעבר שאוקראינה תוותר על שאיפותיה להצטרף נאט"ו, ודורש התחייבות בעלת תוקף משפטי מצד ברית נאט"ו שלא תתרחב מזרחה, וגם הגבלות על הצבא האוקראיני והסכמה שלא יוצבו כוחות ממדינות המערב בשטח באוקראינה כחלק מכוח שמטרתו שמירה על שלום באזור. משרד החוץ של אוקראינה לא הגיב באופן מיידי להצעות, וגם הבית הלבן ונאט"ו לא הגיבו בנושא.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דחה שוב ושוב את רעיון הנסיגה מאדמה אוקראינית המוכרת באופן בין לאומי כחלק מעסקה, ואמר כי אזור דונבאס משמש כמבצר המעכב את התקדמות רוסיה עמוק יותר לתוך אוקראינה. "אם אנחנו מדברים פשוט על נסיגה מהמזרח, אנחנו לא יכולים לעשות את זה", אמר לכתבים אתמול (חמישי) במסיבת עיתונאים. "זה עניין של הישרדות ארצנו, הכולל את קווי ההגנה החזקים ביותר".
במקביל, הצטרפות לנאט"ו היא יעד אסטרטגי המעוגן בחוקת המדינה, וקייב רואה בו הערבות הביטחונית הגדולה ביותר שלה. זלנסקי אמר כי לרוסיה אין מקום להחליט על סטטוס החברות של אוקראינה בנאט"ו.
שלושת המקורות המקורבים לקרמלין אמרו כי הפסגה בעיר אנקורג' באלסקה יצרה את הסיכוי הטוב ביותר לשלום מאז תחילת המלחמה משום שהיו דיונים ספציפיים על התנאים של רוסיה, ופוטין הראה נכונות לעשות ויתורים. "פוטין מוכן לשלום – לפשרה. זה המסר שהועבר לטראמפ", אמר אחד המקורות. המקורות הזהירו כי לא ברור למוסקבה אם אוקראינה תהיה מוכנה לוותר על דונבאס, ואם לא תעשה זאת – המלחמה תימשך. כמו כן, לא ברור אם ארצות הברית תכיר בשטחים האוקראיניים שנכבשו על ידי רוסיה.
טראמפ אמר שהוא רוצה לסיים את "מרחץ הדמים" של המלחמה ולהיכנס לדפי ההיסטוריה כ"נשיא משכין שלום". הוא אמר ביום שני כי החל לארגן פגישה בין מנהיגי רוסיה ואוקראינה, ולאחריה פסגה משולשת שהוא ישתתף בה בעצמו. "אני מאמין שוולדימיר פוטין רוצה לראות את המלחמה מסתיימת", אמר טראמפ לצד זלנסקי בחדר הסגלגל. "אני בטוח שנפתור את זה".
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר אתמול כי פוטין מוכן לפגוש את זלנסקי, אך יש לפתור תחילה את כל הסוגיות, וכי יש שאלה לגבי סמכותו של זלנסקי לחתום על הסכם שלום. פוטין העלה שוב ושוב ספקות לגבי הלגיטימיות של זלנסקי, שכן כהונתו בתפקיד אמורה הייתה להסתיים במאי 2024, אך הבחירות במדינה הוקפאו בגלל משטר צבאי עד לסיום המלחמה. קייב טוענת שזלנסקי נותר הנשיא הלגיטימי. מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה אמרו שהם סקפטיים לגבי רצונו של פוטין לסיים את המלחמה.
לפי שני מקורות רוסים, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, היה בעל תפקיד מרכזי בסלילת הדרך לפסגה ולמהלך האחרון לקראת שלום. וויטקוף נפגש עם פוטין בקרמלין ב-6 באוגוסט לצד עם יועצו הבכיר של פוטין למדיניות חוץ, יורי אושקוב. בפגישה, פוטין הבהיר לוויטקוף שהוא מוכן להתפשר ולקבוע את קווי המתאר של מה שהוא יכול לקבל למען שלום.
מקור ציין כי אם רוסיה ואוקראינה יגיעו להסכם, אז יהיו אפשרויות שונות לעסקה רשמית – כולל עסקה משולשת אפשרית בין רוסיה, אוקראינה וארצות הברית שתוכר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. אפשרות נוספת היא לחזור להסכמי איסטנבול משנת 2022, שם דנו רוסיה ואוקראינה בניטרליות הקבועה של אוקראינה בתמורה לערבויות ביטחון מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם: בריטניה, סין, צרפת, רוסיה וארצות הברית. "יש שתי אפשרויות: מלחמה או שלום, ואם אין שלום, אז תהיה עוד מלחמה", אמר אחד המקורות.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
