מי שמדמיינים שבקרוב נראה את חיזבאללה מתפרק מנשקו ומודה באסון שהביא על לבנון – חיים באשליות. אין כאן פתרון קסם שממתין בסוף הדרך, ואין גורם שיכול להציע לארגון עסקה פשוטה שתסיים את סאגת הנשק שלו.
בשבוע אחד בלבד נחתו בביירות שליחים אמריקאים ואיראנים. האמריקאים, בחליפות ועניבות, דרשו שוב ושוב את פירוק חיזבאללה מנשקו. מנגד, שליחי טהרן הבהירו כי הנשק כלל אינו עומד על הפרק. אם למישהו עוד היה ספק, מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם עצמו חידד בנאום מאיים: "נשמור על הנשק – או שנשרוף את המדינה".
נעים קאסם (צילום: רויטרס)
הבעיה איננה רק בלבנון. האופוריה שחגגה במערב לאחר חיסול חסן נסראללה והחולשה הצבאית של חיזבאללה הייתה מוקדמת מדי. הארגון אמנם מבודד יותר, פגיע יותר וחשוף יותר מהעבר, אך הוא עדיין מהווה זרוע חיונית עבור איראן במאבקה מול ישראל. מי שציפה להסכם נפרד בין חיזבאללה למדינה הלבנונית, פשוט מתעלם מהעובדה שהארגון כפוף בסופו של דבר למנהיג העליון בטהרן.
הקבינט הלבנוני אכן הצביע לראשונה בעד פירוק הארגון מנשקו, צעד היסטורי במונחים מקומיים. אולם ללא הבנה אזורית רחבה הכוללת את איראן, מדובר בהצהרה יותר מאשר במציאות מעשית.
הגישה הנכונה כעת אינה להמתין לכניעה מוחלטת של חיזבאללה – זו לא תבוא. במקום זאת, על לבנון להגביר את הלחץ באמצעים כלכליים ומשפטיים, ולתת סוף־סוף שירותים אמיתיים לאוכלוסייה השיעית כדי לכרסם בלגיטימציה של הארגון. חיזבאללה שגשג על חוסר האמון של הקהילה השיעית במדינה.
ג'וזף עאון (צילום: רויטרס)
קשה לטעון אחרת כל עוד ישראל ממשיכה לתקוף בלבנון ותופסת עמדות בשטח. אך אם לבנון אכן תתחיל להחיל את ריבונותה, ישראל תצטרך לסייע ביצירת המציאות החדשה.
בשורה התחתונה: מי שמחכה ליום שבו חיזבאללה יהפוך ל־IRA או המחתרת האירית ויתפרק מנשקו מרצונו – מחכה לשווא. השינוי יגיע רק מתוך לחץ עקבי, מימוש ריבונות, והבנה שהמשחק האמיתי מתנהל מול טהרן, לא מול ביירות.
לבנון ניצבת בפני מבחן חסר תקדים: כיצד להפוך את חיזבאללה מארגון חמוש ומשפיע לכוח פוליטי מוגבל. מדובר באתגר עצום, שכן במשך שנים רבות חיזבאללה הצליח להחדיר את עצמו למוסדות המדינה, לבנות רשת חברתית וכלכלית עמוקה, ולהציג עצמו כמגן היחיד של הציבור השיעי. כל ניסיון לפרק את אחיזתו מחייב לא רק אמצעים צבאיים, אלא גם תחליפים אמינים של שירותים ציבוריים וביטחון.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.