בשעות הבוקר המוקדמות, כשירושלים עדיין מתעוררת, כבר מתחיל המרוץ היומיומי של מאות אלפי תושבים אל רשתות המזון. זהו לא מרוץ רגיל – זהו מאבק הישרדות כלכלי שבו כל שקל נספר, כל מבצע נבחן בזכוכית מגדלת, וכל החלטת קנייה עלולה לקבוע את איכות החיים של משפחה שלמה.
ירושלים, בירת ישראל, היא הרבה יותר מאוסף של אתרים קדושים ומבנים היסטוריים. מאחורי החומות העתיקות והרחובות הצרים פועלת מכונה כלכלית מורכבת, שבה כמעט מיליון תושבים מנהלים מאבק יומיומי מול אחד מיוקר המחיה הגבוהים בעולם. כאן, בעיר שבה מתקיימים יחד עוני קיצוני ועושר רב, חרדים וחילונים, יהודים וערבים, מתנהל אחד הניסויים הצרכניים המרתקים ביותר במדינת ישראל.
הרקע הדמוגרפי: פסיפס חברתי בעל משמעות כלכלית
המספרים שמספרים את הסיפור ירושלים מונה 951,000 תושבים – כעשירית מכלל אוכלוסיית ישראל. אך הנתונים הגולמיים הללו אינם מספרים את הסיפור האמיתי. ההרכב הדמוגרפי של העיר הוא ייחודי בקנה מידה עולמי: כ-60% יהודים, כ-37% ערבים, והשאר מיעוטים נוספים. אבל המורכבות האמיתית מתחילה כשמעמיקים בנתונים.
הקהילה החרדית מהווה כרבע מהאוכלוסייה, עם מאפיינים כלכליים מיוחדים: משפחות גדולות במיוחד, הכנסה נמוכה יחסית, וצרכי צריכה ייחודיים הקשורים לכשרות מהודרת ואורח חיים דתי. הקהילה הערבית, המתרכזת בעיקר במזרח העיר, מתמודדת עם אתגרים כלכליים חמורים אף יותר. הציבור החילוני והמסורתי, המפוזר ברחבי העיר, מציג דפוסי צריכה שונים לחלוטין.
המשפחה הירושלמית: גדולה, מורכבת, רגישה למחיר משק הבית הירושלמי הממוצע מונה 3.9 נפשות, לעומת 3.3 בממוצע הארצי. זה אומר משפחות גדולות יותר, צריכה רבה יותר, ולחץ כלכלי גדול יותר. במזרח העיר, בקהילה הערבית, המשפחות עוד יותר גדולות – לא מעט מהן מונות 8-6 ילדים ויותר.
אבל הנתון שמסביר הכל הוא שיעור העוני: כ-39% ממשקי הבית בירושלים נמצאים מתחת לקו העוני. במזרח העיר התמונה קשה אף יותר – למעלה מ-75% מהמשפחות הערביות חיות בעוני, ו-70% מהילדים מוגדרים עניים. גם ברבים מהשכונות החרדיות, שיעורי העוני גבוהים מאוד.
המשמעות הכלכלית: כשכל שקל נלחם על הישרדותו בתנאים כאלה, סל הקניות הופך לזירת קרב. משפחה שמקדישה 30-40% מהכנסתה למזון נתון נפוץ בירושלים אינה יכולה להרשות לעצמה טעויות. הבחירה באיזו רשת לקנות, איזה מוצר לבחור, ובאיזה מבצע לנצל, הופכת לא רק לעניין של נוחות אלא לשאלה של הישרדות כלכלית.
ירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הזירה הצרכנית: שדה הקרב של רשתות המזון
המתחרים: מקומיים מול ארציים שוק המזון הירושלמי מציג תמונה מורכבת של תחרות רבת שכבות. מצד אחד פועלות רשתות שנולדו וגדלו בעיר, שמכירות את קהל הלקוחות מקרוב: רמי לוי, שהפכה לסמל של המחיר הנמוך בירושלים; זול ובגדול, שמתמחה בכמויות גדולות למשפחות מרובות ילדים; ומעיין 2000, רשת ותיקה שהתמחתה בשירות אישי.
מהצד השני נמצאות הרשתות הארציות הגדולות שפלשו לשוק הירושלמי: אושר עד, יוחננוף, שופרסל, ויקטורי ושוק העיר. רשתות אלו מביאות עמן יתרונות של גודל, כוח קנייה רב, ומגוון רחב, אבל לעיתים מתקשות להבין את הצרכים הייחודיים של השוק המקומי.
הקהלים השונים, הצרכים השונים כל רשת נאלצת להתמודד עם אתגר ייחודי: לשרת קהלים שונים לחלוטין באותו מרחב עירוני. הציבור החרדי דורש מגוון רחב של מוצרים כשרים למהדרין, מחירים נמוכים בשל המשפחות הגדולות, וזמינות בשעות מוקדמות ומאוחרות. הקהילה הערבית מעוניינת במותגים מסוימים, במחירים זולים במיוחד, ובנגישות גיאוגרפית לשכונות מזרח ירושלים.
הציבור החילוני והמסורתי מחפש איזון בין מחיר לאיכות, מגוון בינלאומי, ונוחות קניות. קהלים אלו מוכנים לשלם יותר עבור איכות, נוחות, או חוויית קנייה טובה יותר.
הניסוי הגדול: סקר מחירים חושף את האמת
המתודולוגיה: 162 מוצרים, עשר רשתות, אמת אחת על מנת לחשוף את מציאות המחירים האמיתית בירושלים, ביצענו את אחד הסקרים הצרכניים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בישראל. הסקר כלל 162 מוצרים מכל קטגוריות הצריכה היומיומית:
ירקות ופירות: עגבניות, מלפפונים, בצל, תפוחים, בננות ועוד מוצרי יסוד: אורז, פסטה, שמן, קמח, סוכר מוצרי חלב: גבינות, יוגורטים, ביצים מוצרי בשר ודגים: עוף, בשר בקר, דגים קפואים מוצרי טיפוח: שמפו, סבון, משחת שיניים משקאות: מים מינרליים, משקאות קלים, מיצים חטיפים ומתוקים: עוגיות, שוקולד, חטיפי בריאות מוצרי ניקיון: אבקת כביסה, נוזל כלים, מנקי רצפות
הסקר נערך בעשר הרשתות המובילות בעיר, בסניפים המייצגים של כל רשת, בימים שונים ובשעות שונות, כדי לקבל תמונה אמיתית ומדויקת.
התוצאות: פערים בלתי נתפסים רמי לוי זכתה בתואר הרשת הזולה ביותר עם סל כולל בעלות של 1,701 שקל. הישג זה לא היה מפתיע, בהתחשב במוניטין של הרשת כ"מלכת המחיר הנמוך" בירושלים.
אל המקום השני הגיעה אושר עד עם 1,726 שקל – פער של 25 שקל בלבד מהמקום הראשון. שערי רווחה תפסה את המקום השלישי עם 1,770 שקל.
אושר עד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אבל בקצה השני של הסולם התגלתה תמונה מדאיגה: מעיין 2000 וזול ובגדול הגיעו למחיר של 2,068 שקל כל אחת – פער של 367 שקל מהרשת הזולה ביותר. זה אומר שמשפחה שתבחר לקנות בקביעות ברשת היקרה ביותר תמצא עצמה מוציאה כ-4,300 שקל נוספים בשנה על אותם מוצרים בדיוק.
פירוט מפתיע: המקום השני עד העשירי התוצאות המלאות הציגו תמונה מורכבת:
רמי לוי – 1,701 ש"ח אושר עד – 1,726 ש"ח שערי רווחה – 1,770 ש"ח יוחננוף – 1,783 ש"ח נטו חיסכון – 1,894 ש"ח שוק העיר – 1,963 ש"ח שופרסל דיל – 1,967 ש"ח ויקטורי – 2,060 ש"ח זול ובגדול – 2,062 ש"ח מעיין 2000 – 2,068 ש"ח
הפערים הקיצוניים: כשמוצר אחד עולה שקל או עשרה מקרה הבוחן: עגבנייה שמחירה משתנה פי עשרה
הפער המדהים ביותר שהתגלה בסקר היה במוצר הפשוט ביותר: עגבניות רגילות. בויקטורי נמכר קילוגרם עגבניות בשקל אחד בלבד – מחיר שנראה כמו טעות דפוס. באותו זמן, בזול ובגדול, אותו קילוגרם עגבניות נמכר ב 9.90 שקל – פער של כמעט אלף אחוזים.
למשפחה שצורכת 2 ק"ג עגבניות בשבוע, ההבדל בין שתי הרשתות מגיע ל-18 שקל בשבוע, כ-936 שקל בשנה. על עגבניות בלבד.
דגני הבוקר: כשארוחת הבוקר הופכת למותרות דגני בוקר טריקס של אסם הציגו פער נוסף שמדגיש את הבעיה: 7.80 שקל ברמי לוי מול 23.20 שקל בשוק העיר – פער של 197%. למשפחה עם שלושה ילדים שצורכת אריזה בשבוע, זה אומר 800 שקל נוספים בשנה אם היא תקנה ברשת היקרה.
מוצרי יסוד: כשהחיים הבסיסיים הופכים לזולים להפתיע בצל – 2.80 ₪ לק"ג ברמי לוי סוכר לבן – 1.80 ₪ לשקית קילו ברמי לוי פתיתי תירס – 4.90 ₪ לק"ג ברמי לוי תפוח חרמון – 7.90 ₪ לק"ג בשערי רווחה אגסים – 9.90 ₪ לק"ג בשערי רווחה אורז פרסי של סוגת – 7.90 ₪ לק"ג בשערי רווחה
מחירים כאלה, המזכירים את שנות ה-90, מוכיחים שכאשר רשת מחליטה להקריב על הרווח במוצרים מסוימים, היא יכולה להגיע למחירים בלתי מתקבלים על הדעת.
פירות וירקות בסופרמרקט (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)
מבצעים מיוחדים שהופכים לכותרות ויקטורי לא הסתפקה בעגבניות בשקל. הרשת הציגה מבצעים נוספים שהפכו לאגדות עירוניות:
כרוב וגזר – שקל לקילו כל אחד שישיית קוקה קולה – 29.90 ש"ח (לעומת 42-48 שקל ברשתות אחרות) האסטרטגיה הצרכנית: כשהחכמה צרכנית הופכת למיומנות הישרדות
המחיר האמיתי של הנוחות הצרכנים ששמים נוחות מעל חיסכון משלמים מחיר כבד. קנייה ברשת אחת, גם אם היא לא הזולה ביותר, חוסכת זמן ומאמץ אבל עלולה לעלות מאות שקלים נוספים בחודש. עבור משפחות בעלות הכנסה גבוהה, זה בחירה לגיטימית. עבור משפחות במצוקה כלכלית, זו יכולה להיות טעות יקרה.
ההשפעה על קבוצות האוכלוסייה השונות
המשפחות החרדיות: כשהכשרות פוגשת את החיסכון המשפחות החרדיות בירושלים מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד הצורך בחיסכון מקסימלי בשל גודל המשפחות וההכנסות הנמוכות יחסית, מצד שני הצורך בכשרות מהודרת שלא תמיד זמינה בכל מקום או במחיר זול.
הסקר מגלה שרשתות כמו רמי לוי ואושר עד הצליחו ליצור איזון טוב בין הצרכים הללו. הן מציעות מבחר רחב של מוצרים כשרים למהדרין במחירים סבירים, ומתאימות את השעות והשירות לצרכי הציבור החרדי.
הציבור החילוני: איכות מול מחיר הציבור החילוני והמסורתי מציג דפוסי צריכה שונים. חלק מעדיף לשלם יותר עבור נוחות, איכות, או חוויית קנייה טובה יותר. אחרים מתמקדים בחיסכון מקסימלי.
הסקר מגלה שגם צרכנים בעלי הכנסה בינונית-גבוהה יכולים ליהנות מהפערים הקיצוניים. זוג צעיר שיעבור מקנייה ברשת יקרה לקנייה מתוכננת יכול לחסוך 2,000-3,000 שקל בשנה – סכום שיכול לממן חופשה או להיות מועבר לחיסכון.
שיטת המחקר: הסקר נערך ביום 20 בחודש אוגוסט 2025 בעשר רשתות המזון המובילות בירושלים. נבדקו 162 מוצרים מכל קטגוריות הצריכה במחירי המדף כולל מבצעים לצרכן באמצעות מערכת פרייסז על ידי המכון לחקר הקמעונאות.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.