שר הפנים של אוסטרליה הודיע ביום שני במפתיע על איסור כניסה למדינה של ח"כ שמחה רוטמן, שהיה אמור להגיע לכנס של הקהילה היהודית. השלטונות האוסטרלים שללו לשלוש שנים את הוויזה של יחבר הכנסת. לדברי שר הפנים האוסטרלי טוני ברק, הממשלה תמנע כניסה למדינה מכל מי "שמפיץ שנאה ופילוג".
קבוצות יהודיות-אוסטרליות הביעו אכזבה מההחלטה, בטענה כי סירוב הוויזה לסיור הסולידריות של רוטמן מבוסס על היגיון לקוי – אך הם גם הביעו תקווה שניתן עדיין לתקן את יחסי אוסטרליה-ישראל.
ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי (צילום: רויטרס)
נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, ג'רמי לייבלר, אמר אתמול (שלישי) לג'רוזלם פוסט שאפילו שרוטמן מחזיק בדעות בנושאים רבים שאינן משקפים את הדעות המרכזיות, החזקת דעות חלופיות אינה סיבה מקובלת במדינה דמוקרטית כמו אוסטרליה לדחות את כניסתו של חבר פרלמנט שנבחר באופן דמוקרטי ממדינה אחרת. "אפשר להחזיק בשתי אמיתות בו זמנית", אמר לייבלר. "יש לנו פוליטיקאים בימין הקיצוני שאמרו דברים בעייתיים הרבה יותר".
לייבלר אמר כי הייתה סתירה במדיניותה של ממשלת הלייבור, משום שהיא לא הייתה מוכנה לאפשר כניסה לרוטמן אך הייתה מוכנה לקבל יחסים דיפלומטיים עם מנהיג כמו ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שכיהן כהונה ארוכה מעבר למנדט שקיבל ועמד בראש מוסד שתמך בטרור באמצעות תוכניות כמו תשלום תמורת הריגה.
לייבלר סבר כי הכעס שהביעה ממשלת ישראל אינו בלתי סביר בהתחשב בנסיבות. כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב ברשת X: "ההיסטוריה תזכור את אלבניזי על מה שהוא: פוליטיקאי חלש שבגד בישראל ונטש את יהודי אוסטרליה", ושר החוץ גדעון סער הורה לשלול את אשרות השהייה של הנציגים האוסטרליים הפועלים בשטחי הרשות הפלסטינית.
גדעון סער (צילום: סיוון שחור, לע"מ)
עם זאת, לייבלר אמר כי פרשנויותיהם של גורמים ישראלים, כולל רוטמן עצמו, הטוענים כי ההחלטה נבעה מאנטישמיות, היו לא מועילות ולא פרודוקטיביות. הוא גם הכחיש את ההאשמות שלפיהן ראש הממשלה אנתוני אלבניזי הוא אנטישמי. "ראש הממשלה אלבניזי אינו אנטישמי", אמר לייבלר. "יש סיבות רבות לבקר מדיניות גרועה".
על פי תיעוד משרד הפנים של ההחלטה, רוטמן סורב כניסה משום שקרא לחיסול חמאס, להרחבת הריבונות הישראלית, והכחיש "כל מעשה עוול מצד ישראל נגד הפלסטינים ועזה במהלך הסכסוך הנוכחי". מועצת אוסטרליה/ישראל וענייני יהודים אמרה בהצהרה אתמול כי בעוד שחלק מדעותיו של רוטמן מנוגדות לאלו של הארגון, "הסירוב להעניק לו ויזה קובע תקדים מטריד ליחסה של אוסטרליה למדינה דמוקרטית שהיא גם ידידה ותיקה".
האגודה היהודית האוסטרלית, שארגנה יחד את סיורו של רוטמן במוסדות יהודיים, בתי ספר ובתי כנסת בעקבות אירועי טרור גוברים, גינתה את ההחלטה כאנטישמית. "הביקור לא היה קשור בשום צורה לאירועים אקטואליים במזרח התיכון", אמר המנכ"ל רוברט גרגורי. "זהו צעד אנטישמי אכזרי מצד ממשלה שאובססיבית לפגוע בקהילה היהודית ובישראל. כל הניירת מולאה בצורה נכונה ובזמן והוויזה אושרה. עיתוי הביטול ברגע האחרון היה זדוני ונועד לגרום נזק מקסימלי לקהילה היהודית האוסטרלית. מר רוטמן קיבל את ביטולו ביום שבו היה אמור להגיע לשדה התעופה לטיסתו".
הפגנה פרו-פלסטינית באוסטרליה (צילום: רויטרס)
גרגורי אמר שמספר הולך וגדל של יהודים הביעו שהם מרגישים לא רצויים באוסטרליה עקב פעולות הממשלה, וגרגורי רמז שהמנהיגים מסתפקים בהחלפתם בפליטים מעזה. המועצה היהודית האנטי-ישראלית של אוסטרליה מסרה ל"גרדיאן אוסטרליה" כי היא מברכת על ההחלטה, בטענה ש"אין לאפשר לרוטמן לעורר תמיכה במדיניות ממשלתית רצחנית או להסית לגזענות אנטי-פלסטינית בקרב האוכלוסייה היהודית המקומית".
לייבלר קיווה שהערכים שיצרו קשר חזק בין ישראל לאוסטרליה יגברו על הפעולות הדיפלומטיות "הלא פרודוקטיביות" של יחס-תמורה. "אני לא חושב שאוסטרליה רוצה שזה יסלים, באותו אופן שאני מאמין שישראל לא רוצה שזה יסלים – הייתי מייעץ לנתניהו ולאלבניזי להתמקד בערכים המשותפים ארוכי השנים בין ישראל לאוסטרליה, שלא השתנו", אמר לייבלר. "יש לנו הרבה יותר במשותף מאשר בשוני".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.