גרמניה עוברת בשנים האחרונות מהפך אסטרטגי דרמטי במדיניות ההגנה שלה, לאחר עשרות שנים של זהירות צבאית שנכפתה עליה בעקבות מלחמת העולם השנייה. כעת היא מתמקמת בחזית פרויקט חימוש אירופי הולך ומתרחב, מהלך שמעורר חששות בקרב שכנותיה.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, הכריז הקנצלר דאזאולף שולץעל הקמת "קרן מיוחדת" בסך 100 מיליארד אירו (כ-116 מיליארד דולר) לשם מודרניזציה של הצבא הגרמני (בונדסוור) – ההשקעה הצבאית הגדולה ביותר במדינה מזה עשרות שנים. בהמשך אישר הפרלמנט הגרמני תוכניות מימון נוספות בהיקף כולל של כ-500 מיליארד אירו (584 מיליארד דולר), הכוללות הוצאות ביטחוניות ותשתיתיות רחבות.
ירי טיל ספייק בתרגיל של צבא גרמניה (צילום: רפאל)
על פי דיווח בעיתון הבריטי טיימס, הכוח האמיתי של גרמניה אינו טמון רק בתקציבים העצומים, אלא גם ביכולותיה התעשייתיות. חברות הנשק Rheinmetall, Krauss-Maffei Wegmann ו-ThyssenKrupp Marine Systems כבר הרחיבו את קווי הייצור שלהן, כדי לענות על הביקוש ההולך וגובר לטנקים, כלי רכב משוריינים וצוללות.
עם זאת, האתגר המרכזי נותר היכולת לייצר במהירות מספקת כדי לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות של מערכות הביטחון האירופיות, במיוחד על רקע צריכת הנשק המואצת באוקראינה.
השינוי המהיר אינו מתקבל בברכה בכל בירות אירופה. דיפלומט אירופי הזהיר כי "הסכומים העצומים שגרמניה מוציאה על חימוש עומדים לשנות את מאזן הכוחות בתוך האיחוד האירופי". לדבריו, ברלין הופכת לכוח הכלכלי שמניע את פרויקט ההגנה של היבשת, בעוד שצרפת שימשה במשך שנים סמל מסורתי לביטחון האירופי.
עמדה זו משקפת חשש כי גרמניה תתפוס את ההובלה הבלעדית, באופן שיגביר את המתיחות מול פריז ולונדון. במקביל, מדינות מזרח אירופה רואות בגרמניה בעלת ברית חיונית מול רוסיה, אך חוששות גם מהתחזקות יתר של ההשפעה הצבאית הגרמנית.
צבא גרמניה (צילום: REUTERS/Fabian Bimmer)
הצל של ההיסטוריה ממשיך להטיל את עצמו על תהליך ההתחמשות המחודש. במערב אירופה עולות שאלות האם עלייתה הצבאית של ברלין תפגע במעמדן של צרפת ובריטניה בהובלת הביטחון האירופי. מנגד, הדו"ח מציין כי אם תתגבר גרמניה על המכשולים הבירוקרטיים והפוליטיים הפנימיים, היא עשויה להפוך לעמוד השדרה של מערכת ההגנה ביבשת.
במצב שבו תלותה של אירופה בתמיכה הצבאית האמריקאית נתפסת כבעייתית יותר ויותר, גרמניה עשויה להיות אבן הפינה בהקמת תעשיית נשק עצמאית שתעצב מחדש את ביטחון היבשת.
על פי הטיימס, אירופה ניצבת כעת בצומת היסטורית: או שגרמניה תהפוך ל"מפעל הנשק של אירופה" ותבסס הגנה יבשתית עצמאית, או שהיבשת תחמיץ הזדמנות נדירה להשתחרר מהגמוניה חיצונית.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.