ועידות פסגה בין מנהיגי ארצות הברית וברית המועצות הניבו תוצאות חשובות ליחסים הבינלאומיים. ועידות פסגה שהנשיא רי'צרד ניקסון ניהל עם ליאוניד ברג'נייב בשנות השבעים הניבו "דטאנט" (הפחתת מתיחות) בין שתי מעצמות העל והסכמים חשובים לצמצום הנשק הגרעיני.
ועידות פסגה שניהל הנשיא רונלד רייגן עם מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, הביאו לסיום המלחמה הקרה. את הוועידות הללו הכינו במשך חודשים והפגישות נועדו לחתום חגיגית על הסכמים.
רונלד רייגן ומיכאל גורבצ'וב (צילום: רויטרס)
הוועידה בין הנשיא דונלד טראמפ לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שהתקיימה ביום שישי באלסקה, אינה דומה בשום היבט לאלו של שנות השבעים והשמונים. בוועידה הזו טראמפ נכשל והכשלון שלו היה גם ניצחון של פוטין. במהלך בחירות 2024 לנשיאות, טראמפ אמר, כהרגלו, שהוא יסיים את המלחמה באוקראינה תוך 24 שעות. בינתיים לקח כשמונה חודשים להגיע לועידה הראשונית הזו.
בתקופת נשיאותו השנייה, טראמפ שואף לסיים ולמנוע מלחמות ולזכות בפרס נובל לשלום. הוא תרם (מעט) להשגת הפסקת אש בין הודו לפקיסטן ולהסכם שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן, אבל חושב שרק סיום המלחמות בין רוסיה לבין אוקראינה ובין ישראל לבין חמאס יקנו לו את הפרס.
באלסקה, טראמפ רצה קודם כל להשיג הפסקת אש ולרקום מתווה להשגת שלום בין רוסיה לאוקראינה. התוצאה הזו לא הושגה. הזמן שהוקצב לפגישה עם פוטין היה חמש עד שש שעות, היא ארכה רק שלוש שעות, כי לא היה על מה לדבר מעבר להן.
בשלב הראשון, טראמפ ופוטין היו אמורים לדבר בארבע עיניים בלווי מתורגמנים בלבד. לא קרה. תוכננה מסיבת עיתונאים עם שאלות ותשובות, לא קרה. במקום זאת שני הנשיאים נשאו הצהרות מעורפלות בלי שאלות ותשובות. אחר כך, בנפרד, שניהם העניקו ראיונות לאמצעי התקשורת, שגם מהם לא היה ניתן להפיק פרטים חשובים.
פוטין הרוויח הרבה מהפסגה. לראשונה מזה כעשר שנים, הוא הגיע לארצות הברית. מאז תחילת המלחמה, הוא הוחרם על ידי מנהיגים רבים בעולם ויכול היה להיפגש רק עם מקביליו בסין, בצפון קוריאה, סוריה ואיראן. טראמפ העניק לו לגיטימציה ללא כל תמורה.
כבוד חד צדדי
עם נחיתתו, טראמפ קיבל אותו בכבוד מלכים, בחמימות רבה, על שטיח אדום, שמעל טסו מטוסי קרב אמריקניים (מטס כבוד או אולי איום), ובאופן, סימלי, הוא הוכנס ללימוזינה של הנשיא לנסיעה הקצרה עד לבניין שבו התקיימה הפסגה כמי שחוזר להיות גורם חשוב במשחק הגלובלי. הכרזה מעל המקום שבו הם הופיעו פומבית נכתב "עושים שלום".
טראמפ אימץ גישה של עסקים ליחסים הבינלאומיים. הוא בא לאלסקה עם גזרים ומקלות. הגזרים היו הסכמים כלכליים עם רוסיה שיוכלו לשפר בהרבה את הכלכלה שלה, שהתערערה במהלך המלחמה. בין האישים שהיו במשלחות של שתי המדינות היו שרי אוצר ואנשי עסקים.
המקלות היו סנקציות משניות בצורת מכסים שטראמפ אמר שיטיל על מדינות שקונות נפט מרוסיה כמו סין והודו. לא ברור אם טראמפ השתמש באמצעים האלה, אבל בתשובה לשאלה אמר שכרגע אין צורך בסנקציות המשניות.
בשלב הנוכחי, פוטין אמר, שיהיה מוכן להפסקת אש רק בתנאי שהמערב יתחייב להפסיק הזרמת חימוש לאוקראינה ויסיר את הסנקציות שמוטלות היום על רוסיה.
טראמפ מסכים להפסקת החימוש כדי לרצות את הבדלנים הקיצוניים במפלגתו הרפובליקנית, שלא רוצים שום מעורבות של ארצות הברית ביחסים הבינלאומיים, ובאופן ספציפי מתנגדים לסיוע צבאי לאוקראינה בהיקף של מיליארדי דולרים. כנראה שבפסגה לא הושגה מספיק הסכמה בעניין זה.
לא ברור איך יושג הסכם שלום בין פוטין שרוצה "ניצחון מוחלט" שכולל שמירה על השטחים שכבש (חמישית משטח אוקראינה), החלפת השלטון בקייב למשטר "אוהד" והתחייבות שאוקראינה לא תהפוך לחברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי. זלנסקי לא מוכן לוותר על שטחים (אולי יהיה מוכן להכיר בסיפוח של חצי האי קרים, שרוסיה העבירה לאוקראינה בשנת 1954) אבל לא יותר מכך.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי (צילום: רויטרס)
טראמפ דיבר על החלפת שטחים, אבל אוקראינה נשארה עם מעט שטחים בתוך רוסיה ועומדת מול מתקפה רחבה שנועדה לבטל את כל הישגיה הצבאיים בתוך רוסיה.
בסביבת טראמפ עלה הרעיון ליישם בשטחים שרוסיה כבשה באוקראינה את מודל השליטה בגדה המערבית שחולק בין ישראל לרשות הפלסטינית: שליטה אזרחית, כלכלית, ופוליטית של הרשות ושליטה ביטחונית של ישראל. כך שני הצדדים יוכלו לטעון שהם לא נסוגו מתביעותיהם הראשוניות. לא ברור אם גם הפתרון הזה בכלל ישים.
טראמפ הודה שאין עסקה עד שיש עסקה, עקרון שלקוח מתוך ספרו הידוע ביותר על "אומנות השגת עיסקאות", אבל הוסיף שהושגה התקדמות בנושאים רבים למעט אחד או שניים; שרוסיה היא חזקה ואוקראינה חלשה; שהכדור נמצא בידי זלנסקי והוא מציע לו לעשות עסקה לסיום המלחמה.
פוטין אמר שהוא מקווה שאירופה לא תפריע לצעדים הבאים. במילים אחרות, טראמפ אמר שזלנסקי יאלץ לעשות ויתורים משמעותיים כדי לסיים את המלחמה ומקווה שאירופה תתמוך בוויתורים כאלה. זלנסקי ומנהיגים אירופים יגיעו לוושינגטון בשבוע הבא כדי לדון בכל הנושאים האלה, ואולי רק לאחר מכן, ניתן יהיה להעריך טוב יותר את הישגי או מחדלי הפסגה באלסקה.
פרופ' גלבוע הוא מומחה לארצות הברית ולתקשורת בינלאומית באוניברסיטאות בר-אילן ורייכמן.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".