בעיצומם של אירועי "קטאר גייט", מעצר יועציו של נתניהו, חידוש המלחמה ושאר סקנדלים, ראש ממשלה ורעייתו מטפסים למטוס כשגבם לאומה, בדרכם לחגוג יום נישואים בבודפשט. אנחנו מתנחמים עם תרבות ואמנות. בלקט האירועים: "קול אפריקה" תערוכוה במוזיאון חיפה לאמנות, תזמורת המהפכה חוזרת למופע חד פעמי עם "התרנגולים הרמיקס", ברשימת הפסטיבלים: פסטיבל אופוס לסרטי תרבות ואמנות, פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון, פסטיבל ירון בגליל העליון ופסטיבל עין גב סובב כנרת ועוד.
אפוס #16 הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות
אפוס, הפסטיבל הבינלאומי ה-16 לסרטי תרבות ואמנות יתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות ובסינמטק תל אביב. בפסטיבל יוקרנו בבכורה, עשרות סרטים מהארץ ומהעולם שמציגים את האנשים והסיפורים ששינו את העולם מאדריכלות, ספרות, ועד מוסיקה.
הסרט הפותח: "תקרה מזכוכית", סרט דוקו שבמרכזו רוג'ר, בן 52 שלא מוצא את עצמו ומחליט שזה הגיל ל לחזור לחלום ילדותו: לבנות אורגן כוסות ולהפוך לנגן מפורסם. את הפסטיבל ינעל 'מיסטי', סרט על אגדת הג'אז' ארול גרנר, החושף את חייו מלאי הקשיים והמכאוב לצד קטעי המוסיקה המופלאה שלו.
הפסטיבל יקיים תחרות סרטים ישראלים ארוכים ולראשונה תתקיים תחרות "יומן עירוני" בשיתוף מוזיאון העיר תל אביב, במסגרתה יוקרנו סרטים קצרים הנותנים ביטוי לאופייה של תל-אביב-יפו, תחרות סרטי AI, רצועות סרטי שירה, הקרקס של צ'רלי צפלין במלאת 136 שנים להולדתו ועוד. מנהלת אמנותית: מיקי לרון. התאריכם – 14-19 באפריל
תערוכה חדשה בשם "קול אפריקה: האוסף האפריקאי נחשף מחדש" תיפתח היום (חמישי) במוזיאון חיפה לאמנות. התערוכה כוללת כ-300 פריטים מתרבויות שונות באפריקה, המהווים חלק מאלף פריטים שנשמרו במחסנים מאז סגירת המוזיאון האתנולוגי של חיפה ב-1995.
צ׳יקישיקישי, דמות הגנה, זמביה, אמצע המאה ה20 (צילום: יבגני איידל)
מחלקת האוספים של מוזיאוני חיפה עסקה בשנים האחרונות בקיטלוג מחדש, צילום האוסף ומחקר עומק, רסטורציה ליצירות ומוצגים שונים, שהתאפשרה בזכות מענק נדיב מקרן שוסטרמן – ישראל. פריטי האוסף הם תרומתם של אספנים מרחבי העולם. בתערוכה יוצגו לראשונה, אוסף של כ-700 תכשיטים ומכסים לקנקני בירה של בני הזולו, תרומתם של סטיבן ונדין כהן.
התערוכה מובילה את המבקרים למסע בין התרבויות המגוונות של אפריקה מדרום לסהרה, כשכל גלריה מגלה היבט תרבותי אחר: פריטים מדרום אפריקה לקישוט הגוף וסימון מעמדי, פריטים העוסקים במסורות ניבוי וריפוי, צלמיות כוח – פסלונים בצורת אדם ועוד.
"זו התרגשות עצומה לראות את אוסף אפריקה של מוזיאוני חיפה מתעורר לחיים. לדעתי חלק גדול מהאוסף נתרם בשעתו לעיר חיפה על ידי אבי, יקותיאל פדרמן ז"ל" אומר איש העסקים מיכאל (מיקי) פדרמן.
אוצר ראשי של מוזיאון חיפה: ד"ר קובי בן מאיר. אוצרת התערוכה: דורית שפיר. נעילה: 3.1.2026
"טריו בטהובן". מנגנים ומדברים בטהובן
מפגש פסגה של הפסנתרנית אודליה אליעזרוב סבר עם הכנר גלעד הילדסהיים ונגן הצ'לו רז כהן בו הם ייכנסו לביקור בתוך ראשו של המלחין ששינה את פני המוסיקה , לודוויג ואן בטהובן. השלושה ינגנו יצירות עוצמתיות שהן עוצמה ואהבה, רגש חשוף והומור חצוף, ויספרו את סיפור חייו של בטהובן מזווית חדשה.
טריו בטהובן (צילום: יח"צ)
תוכנית הקונצרט תכלול את היצירות של בטהובן: טריו בדו מינור אופוס 1 מספר 3, סונטת האביב – פרק ראשון- לכינור ופסנתר, וריאציות על נושא יהודה המכבי- לצ׳לו ופסנתר, ״אימא״- שיר מאת גלעד הילדסהיים ועוד.
תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, מחזירה לבמה למופע חד פעמי את "התרנגולים – הרמיקס", לזכרה של נעמי פולני במלאת שנה למותה. המופע, שנוצר בהשראת הלהקה המיתולוגית, מעניק פרשנות מוסיקלית ותנועתית חדשה לקלאסיקה הישראלית של התרנגולים.
תזמורת המהפכה (צילום: משה צ'יטיאת)
במופע הבכורה של "התרנגולים – הרמיקס", שהתקיים באופרה הישראלית, נכחו חברי התרנגולים בהם שייקה לוי וגברי בנאי מהגששים, וכמובן ה"אמא" המיתולוגית שלהם נעמי פולני. "זה אדיר! זה ענק, זה חד פעמי! זה שיא השיאים 'אלפי מונים מהמקור" התפעלה אז פולני.
כחלק מהמופע מוקרנים קטעי וידאו נדירים- תיעוד מצולם יחיד של הלהקה שנמצא בארכיון הטלוויזיה הישראלית, שהוקלט עבור הטלוויזיה הבלגית בשנת 1963 במהלך סיור הלהקה בחו"ל. חומרי הווידאו משתלבים כחלק מקטעי הנגינה החיה של התזמורת ובכך נוצרת חוויה חדשה ועדכנית. בין להיטי "התרנגולים" המבוצעים במופע בפרשנות חדשה: "שיר השכונה", "שיר השוק", "פנס בודד", "הורה אהבה", "ככה סתם", "יוסי ילד שלי מוצלח" ועוד.
מנצח: רועי אופנהיים. מלחין ומעבד: אמיר לקנר. 27.4 | 21:00 | היכל אמנויות הבמה, הרצליה. 28.4 | 20:00 | האופרה הישראלית, תל אביב
חנה גולדברג תערוכה חדשה. גלריית המרחב החברתי, ירושלים
"עבים סתר לו ולא יראה" תערוכה חדשה של האמנית חנה גולדברג מוצגת באחד העם, גלריית המרחב החברתי בירושלים (מלון הנשיא לשעבר). "בגוף העבודות של חנה גולדברג, אמנית דתיה, אין מראות זוועה. הנופים חורפיים, מרובי עננים, קודרים ודרמטיים, אך בו זמנית גם שואפים אל הנשגב. את הפנטסטיות של הנופים הללו שוברים לא פעם אנטנה או עשן שריפת צמיגים. האטמוספירה היא הגיבורה, אולי כמייצגת את הנשגב, ואולי כמהדהדת את נפשה של האמנית השרויה בעצמה בין דיכאון והתעלות.
חנה גולדברג (צילום: חנה גולדברג)
ייצוגו של האדם בציורים רופף, אפילו לא אלגורי. רק בדיוקן העצמי נראית דמותה של גולדברג, במעין נוף אפוקליפטי, לצד דמויות שרישומן חלש, כמו נעלם (זהו הציור היחיד שצויר לפני ה־7 באוקטובר. נבואה). גם בכביש העולה לירושלים יש רק מכונית אחת, ובשמיים – הקולוסוס של גויה, שאינו אלא ייצוג של הרוע, של הנשגב, של האכזר" אומר יוסי וקסמן אוצר התערוכה. נעילה: 5.6
פסטיבל ימי זמר 2025 בתיאטרון חולון
פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון חוזר בשנתו ה-30 ויתקיים ב-15-17 באפריל באולמות תיאטרון חולון. הפסטיבל ייפתח במופע מחווה למיקי קם במלאת 70 להולדתה ובהשתתפות בעלה יהודה עדר ובניה אלון ויובל עדר, מופע נוסף יוקדש לשיריו של שמוליק קראוס לציון 90 להולדתו, להקת אתניX מציינת 40 שנות יצירה, הפקה נוספת תוקדש לשירי הלהקות הצבאיות ובמופע מקור נוסף יחגגו 90 להולדתה של לאה נאור, לשיריו של אברהם חלפי יוקדש גם מופע בפסטיבל, כמו גם מחווה לשאול טשרניחובסקי במלאת 150 להולדתו, שלישיית אדלר החדשה ולהקת שבלול יעלו גם הם מופעים. בפסטיבל יוענקו תעודות הוקרה על מפעל חיים למיקי קם וללהקת אתניX. מנהלת אמנותית: נעמי אטיאס (15-17 באפריל)
פסטיבל ירון על שם הצנחן ירון ירושלמי ז"ל מגיע לגליל העליון, היישר אל קיבוץ כפר בלום/מרכז קלור. בפסטיבל שיתפרש על פני שלושה ימים (14-17 באפריל) יועלו שלוש הצגות מבית היוצר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. והוא ייפתח בהפנינג חגיגי ברחבת בית העם בכפר בלום ויציע הצגות איכות לילדים, לנוער ולכל המשפחה בהן: "כראמל 2 ותעלומת הילד ויש" – קומדיית הרפתקאות מוסיקלית לילדים המבוססת על ספריה רבי המכר של מאירה ברנע גולדברג; "מחסן השטוזים של דתיה" – חגיגה של שירים, סיפורים ושטוזים מיצירותיה של המשוררת, הסופרת והמלחינה דתיה בן דור; והמחזמר "בן המלך והעני" על פי הקלאסיקה מאת מארק טווין ועוד. (14-17 באפריל). פרטים נוספים באתר המועצה האזורית הגליל העליון.
מחסן השטוזים של דתיה (צילום: אייל לנדסמן)
פסטיבל "עין גב – סובב כנרת"
פסטיבל עין גב סובב כנרת, הפך במרוצת 82 שנותיו ל״מדורת השבט״ של הזמר העברי, שב אל הבמה בסימן "תקווה ישראלית" ויתקיים ב-14-16 באפריל. מופע הפתיחה "אלף שיר לצפון" לכבוד שובם הביתה של תושבי האיזור ובהוקרה ללהקת פיקוד צפון, בו יושרו וינוגנו קלאסיקות עבריות בהשתתפות גלית גיאת, הגבעטרון, חנן יובל, דורית ראובני, שרהל׳ה שרון. ניהול מוסיקלי: אילן גלבוע. המופע המרכזי: "תקווה ישראלית" יתקיים בהצדעה למשפחות השכולות, "הנני" מופע עם שירי לוחמים ממלחמת "חרבות ברזל" ועוד.
משתתפים: אילנית, אסף אמדורסקי, ירדנה ארזי, אורנה בנאי, יהורם גאון, ריקי גל, שלי ועומרי גליקמן מהתקווה 6, משפחת גרינגליק, הגבעטרון, הלהקות הצבאיות, דניאל וייס, חנן יובל, שירי מימון, גלי עטרי, ערן צור, דורית ראובני, שלומי שבן, שרהל'ה שרון. מנהל אמנותי: קובי סיט. (14-16 באפריל)
עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.
הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.
בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.
נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.
עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.
את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.
על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.
מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
מחבר להקה לסולן
במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.
לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון' והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.
שנות ה-80 העליזות
בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.
עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.
בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.
בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית
לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.
גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.
לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!
רשימת השירים בעריכה המיוחדת
יעלה ויבוא
נתתי לה חיי (להקת כוורת)
גן סגור (הכבש השישה עשר)
תשע בכיכר (גזוז)
שטח ההפקר
רחוב סומסום
הופה היי
היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
הא או (גזוז)
אני שוב מתאהב
לידיה הלוהטת (דודה)
לוליטה
יו יה (כוורת)
הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
טוב שבאת
אלף כבאים (דודה)
למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
טנגו צפרדעים (כוורת)
חורף
לכבוד הקיץ (גזוז)
והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
בואי נישאר
בלעדייך
הו מה יהיה
חייך וחיי (עם ריטה)
יש אי שם
פרח
אני אוהב אותך חזק
אין עוד יום
שלל שרב
רוני (גזוז)
כלים שלובים
פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי)
נגיעה אחת רכה
נערה במשקפיים
הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
אני אוהב (הכבש השישה עשר)
תנו לגדול בשקט
אמא ודני (גזוז)
סוס עץ
שירות עצמי (כוורת)
ציפי פרימו (גזוז)
שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל)
שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
ילד מזדקן (כוורת)
נאחז באוויר
מה אתה בכלל יודע על אהבה
לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
עדיין מחכה לך
יורם
מסע אלונקות (עם ששת)
שירי סוף הדרך
עד הבוקר (כשנולדתי)
העיקר זה הרומנטיקה
ככה היא באמצע (כוורת)
שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
בשדה ירוק
כמעט סתיו
עניין של זמן
סימן שאתה צעיר
ערב אבוד
היא לא תדע (גזוז)
לך ספר לסבתא (כוורת)
איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
אין לי כסף
הכל פתוח
נם לא נם
חללית (גזוז)
שיר מלחים (כוורת)
אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
תקלה מהתחלה (גזוז)
דרך ארץ
גובינא (גזוז)
צל עץ תמר (זהו זה)
ריקוד ירח
עדן
אני אומר מילה (עם רונה קינן)
מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
מי תרצי
סורו מני
אל הגבים
זמר לספינה
בין שלוש ובין ארבע
זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
נובמבר
בקצה ההר
הו איזה לילה
אם יוולד לי ילד
כשאת מחייכת
אם היינו
עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
שיר לשירה (זהו זה)
בבוקר
שלושה בלילה בעיר
אחלה עולם (עם מאור כהן)
נחמד (כוורת)
'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.