לאחר אין ספור דחיות ועיכובים, לוקהיד מרטין־סיקורסקי הודיעה הערב כי החלה בהרכבה הסופית של מסוקי ה־CH-53K "פרא" עבור חיל האוויר. 12 המסוקים שנרכשו במסגרת עסקה עם משרד הביטחון עתידים להחליף את מסוקי היסעור הוותיקים של חיל האוויר, ויכללו חבילת מערכות ישראליות.
לוקהיד מרטין־סיקורסקי קיבלה לפס ההרכבה הסופי בסטרטפורד, קונטיקט, את חלקי תא הטייס והקבינה של מסוק ה־CH-53K "פרא" הראשון של חיל האוויר הישראלי. הגעתם של שני החלקים, אשר הורכבו יחדיו, מהווה את תחילת תהליך ההרכבה הסופי של המסוק הראשון מתוך 12 שנרכשו על־ידי משרד הביטחון. המסוק הראשון צפוי להגיע לישראל בשנת 2028 – כמעט 60 שנה אחרי שחיל האוויר החל להפעיל את מסוקי היסעור מתוצרת סיקורסקי, בשנת 1969.
מסוקי CH-53K "פרא" (צילום: לוקהיד מרטין)
מסוקי ה־CH-53K יותאמו לצרכים המבצעיים של חיל האוויר, ומביאים עימם יכולת נשיאת משקל של עד פי שלושה לעומת מסוקי ה־CH-53D "יסעור" הקיימים, מהירות טיסה גבוהה יותר, שרידות גבוהה בשדה הקרב ויעילות מבצעית ותפעולית. המסוק מצויד במערכות טיסה ובקרה דיגיטליות מתקדמות, המסייעות לבטיחות הטיסה ולתחזוקה השוטפת.
חלקי תא הטייס והקבינה של ה-CH-53K מיוצרים על־ידי חברת Spirit AeroSystems, ספקית של סיקורסקי, והם רחבים יותר לעומת דגמי ה־CH-53D ו־CH-53E. בכך, הם מאפשרים לשאת מטענים, כוחות וציוד רב יותר, כמו גם כלי רכב משוריינים. הציפוי החיצוני של שני החלקים מיוצר מסיבי פחמן מרוכבים, המאפשרים למסוק לעמוד בתנאים סביבתיים קיצוניים תוך שמירה על כלל הביצועים הנדרשים.
לוקהיד מרטין־סיקורסקי עובדת עם הספקים שלה לייצור והתאמת המסוקים לצרכי חיל האוויר הישראלי, במסגרת עסקת מכירה צבאית (FMS) שנחתמה בדצמבר 2021 בין משרד הביטחון הישראלי לממשל האמריקאי. משרד הביטחון חתם על הסכם לרכש של 12 מסוקים, עם אופציה לשישה נוספים.
המסוק החדש שנבחר, CH53K מתוצרת "לוקהיד מרטין" (צילום: רויטרס)
עם השלמת הרכבת המסוקים בפס הייצור הראשי בקונטיקט, ארה"ב, יועברו המסוקים לקו התקנות וייצור ייעודי שיוקם לצד קו ייצור המסוקים, לצורך התאמת הגרסה האמריקאית לגרסה בעלת המערכות הישראליות, המותאמת לדרישות המבצעיות של חיל האוויר.
זאת כחלק מעסקה שנחתמה במרץ האחרון בין משרד הביטחון ללוקהיד מרטין־סיקורסקי, לשילוב מערכות ישראליות במסוקי ה־CH-53K בהיקף של מאות מיליוני דולרים. החבילה כוללת מערכות אוויוניקה, ניווט, לוחמה אלקטרונית ועוד, אשר יסופקו על־ידי משרד הביטחון ויותקנו במסוקים.
"חיל האוויר הישראלי יקבל בעתיד את מסוק ה־CH-53K, המביא עימו יכולות חסרות תקדים, תוך התאמה מדויקת לצרכים המבצעיים שלו", אמר דיינה פיאטרונה, סגן נשיא לתוכניות המארינס בסיקורסקי. "זהו הסטנדרט עבור מפעילים עתידיים שיוכלו להוסיף בקלות מגוון יישומים וטכנולוגיות דיגיטליות למשימות כמו אספקה והטסת כוחות, תובלה כבדה ועוד".
בצה"ל מתכוונים להכפיל את ההזמנה, כך שחיל האוויר ירכוש גם את שתי האופציות בעסקה, ובסך הכול יצטייד ב־24 מסוקים.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.