לאחר שנחלשה עקב מלחמה וקיפאון דיפלומטי, המשטר באיראן ניצב בצומת דרכים: להתגבר על הלחץ להפסיק את התוכנית הגרעינית ולהסתכן בתקיפה נוספת מצד ישראל וארצות הברית, או להודות ב"תבוסה" ולהסתכן בפגיעה ביציבות של השלטון. בזמן האחרון נראה שאיראן מתמקדת בהישרדות מיידית על פני אסטרטגיה פוליטית ארוכת טווח.
שלושה מקורות איראנים אמרו לרויטרס כי המשטר רואה כעת במשא ומתן עם ארצות הברית הדרך היחידה להימנע מהסלמה נוספת וסכנה קיומית. התקיפות על מטרות גרעיניות וצבאיות איראניות, שכללו חיסול מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, זעזעו את טהרן.
טהרן האשימה את וושינגטון ב"בגידה בדיפלומטיה", אבל כמה גורמים מדיניים וצבאיים קיצוניים האשימו גורמים שתמכו בדיפלומטיה עם וושינגטון, וטענו כי הדיאלוג היה "מלכודת אסטרטגית" שהסיחה את דעתם של הכוחות המזוינים. עם זאת, מקורב פוליטי אחד אמר באנונימיות לרויטרס כי ההנהגה נוטה כעת לכיוון השיחות מכיוון ש"הם הבינו את מחיר העימות הצבאי".
תקיפה בטהרן, איראן (צילום: רשתות ערביות)
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר ביום ראשון כי חידוש השיחות עם ארצות הברית "לא אומר שאנחנו מתכוונים להיכנע", ופנה לתומכים קיצוניים המתנגדים לדיפלומטיה גרעינית נוספת לאחר המלחמה. הוא הוסיף: "אתם לא רוצים לדבר? מה אתם רוצים לעשות? … האם אתם רוצים לחזור למלחמה?".
דבריו ספגו ביקורת מצד גורמים קיצוניים, כולל מפקד משמרות המהפכה, שהזהיר כי מדיניות חוץ דורשת שיקול דעת וכי הצהרות רשלניות עלולות להיות בעלות השלכות חמורות. בסופו של דבר, המילה האחרונה מגיעה מהמנהיג העליון עלי חמינאי. מקורבים אמרו שהוא והמשטר הגיעו לקונצנזוס לחדש את המשא ומתן על תוכנית הגרעין, וראו בו חיוני להישרדותה של הרפובליקה האסלאמית.
דינמיקה ולחץ חיצוני
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו הזהירו כי לא יהססו לפגוע שוב באיראן אם תחזור להעשיר אורניום ולשאוף לפתח נשק גרעיני. בשבוע שעבר הזהיר טראמפ כי אם איראן תחזור להעשיר אורניום, גם ארצות הברית תחזור לסבב נוכחות נוסף באיראן. טהרן הגיבה בהבטחה שלכל פעולה תהיה תגובה תואמת.
פורדו. האתר בצבעי אפור- כחול נשרף מבפנים (צילום: MAXER תמונות לווין)
עם זאת, טהרן חוששת שתקיפות עתידיות עלולות לשתק את התיאום הפוליטי והצבאי, ולכן הקימה מועצת הגנה כדי להבטיח המשכיות פיקודית גם אם חמינאי בן ה-87 יצטרך לעבור למקום מסתור מרוחק שאין בו יכולת יצירת קשר כדי להימנע מניסיונות התנקשות.
אלכס וטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון למזרח התיכון בוושינגטון הבירה, אמר שאם איראן תבקש לבנות מחדש במהירות את יכולתה הגרעינית מבלי להבטיח ערבויות דיפלומטיות או ביטחוניות, "תקיפה אמריקאית-ישראלית לא תהיה רק אפשרית – היא תהיה כמעט בלתי נמנעת".
"חידוש השיחות יכול לקנות לטהרן מרחב נשימה יקר ערך והקלה כלכלית, אך ללא הדדיות אמריקאית מהירה היא מסתכנת בתגובת נגד נוקשה, העמקת פילוגים בין האליטות והאשמות חדשות בכניעה", אמר וטנקה.
טהרן מתעקשת על זכותה להעשרת אורניום כחלק ממה שהיא טוענת כתוכנית "שלווה" לשימוש באנרגיה גרעינית, וממשל טראמפ דורש עצירה מוחלטת – וזוהי נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות. מדינות האו"ם מאיימות בהחזרת הסנקציות על איראן במסגרת מנגנון ה"סנאפבק", שקודם על ידי בריטניה, גרמניה וצרפת (מדינות ה-E3), וזהו איום נוסף על טהרן אם היא תסרב לחזור למשא ומתן או אם לא יושג הסכם בנושא הפעילות הגרעינית.
ראשי מדינות ה-E3: קיר סטארמר, פרידריך מרץ, עמנואל מקרון (צילום: רויטרס)
טהרן איימה לפרוש מהאמנה של אי-הפצת נשק גרעיני, אבל מקורבים אומרים שזו טקטיקת לחץ, ולא תוכנית ריאלית – שכן יציאה מהתוכנית תביא למרוץ איראני לפצצות גרעיניות, ו"תזמין" התערבות אמריקאית וישראלית.
דיפלומט מערבי בכיר אמר לרויטרס כי המשטר באיראן פגיע יותר מתמיד, וכל התנגדות היא הימור שעלול להוביל לתוצאות לא רצויות בתקופה חוסר שקט בתוך המדינה, לפגיעה בכוח ההרתעה ולהשבתת כל הפרוקסי האיראניים ברחבי המזרח התיכון.
בקרב העם האיראני עצמו, הוא עייף מהמלחמה ומהבידוד הבין לאומי הנרחב – והמצב במדינה בכי רע. הכלכלה של המדינה מבוססת על ייצוא נפט, והיא כבר נפגעה מסנקציות וניהול כושל של המדינה, ונמצאת תחת לחץ מחמיר. הפסקות חשמל יומיות פוגעות בערים ברחבי המדינה כולה, ומאלצות עסקים רבים לצמצם פעילות. מאגרי המים באיראן נמצאים בשפל של כל הזמנים, מה שגרם לממשלה להזהיר מפני "משבר מים לאומי".
למרות חוסר שביעות הרצון, לא פרצו באיראן מחאות בקנה מידה גדול. במקום זאת, הרשויות הידקו את האבטחה, הגבירו את הלחץ על פעילים פרו-דמוקרטיים, הגדילו את ההיקף של הוצאות להורג ונקטו צעדים נגד רשתות ריגול לכאורה הקשורות לישראל – מה שמלבה חששות מהרחבת המעקב אחר האזרח הפשוט ודיכוי שלו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".