סערת המינויים בצמרת צה"ל לא נרגעת, וכבר עכשיו מתעורר עוד ויכוח בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. אתמול הוצג לרמטכ"ל ולפורום המטה הכללי עיקרי תוכנית הלחימה בעזה כפי שהנחה הדרג המדיני את צה"ל, כשמדובר בהשתלטות על העיר עזה והכרעה של החמאס.
בצה"ל מעריכים כי בעיר עזה פועלים כרגע כמה מאות מחבלים הערוכים בכוח צבאי של חטיבה. מרבית הכוח פרוס מתחת לקרקע במנהרות, כאשר מעל הקרקע ישנו תא שטח אורבני צפוף, שבו אמור צה"ל לפעול. בחלקו, חמאס בנה מלכודות מוות לכוחות, החל ממטענים ועד לעמדות צליפה ומשגרים.
לאחר כמעט שנתיים של לחימה, הבינו בצה"ל כי הדרך הזאת, שהיא איטית, היא הבטוחה לשלומם של לוחמי צה"ל המתמרנים. צה"ל גם מבין שלא יהיה נכון להתחיל לפעול מבלי להוציא את כל האוכלוסייה, כ-800 אלף או יותר, מהשטח האורבני, ולהעביר אותם למתחמים במואסי.
בינתיים, כדי ליצור רציפות של לחימה ואש, צה"ל החל לתקוף במרחב שכונת זיתון בעיר עזה. קצב ההתקדמות אמור להיות איטי ולהימשך לפחות כמה חודשים. לוח הזמנים של צה"ל לא עומד בציפיות של הדרג המדיני, שלטענת גורמים בצבא, דוחקים לפעולה מהירה ועצימה עם הרבה אש והרבה כוחות.
בצבא סבורים: כ\'\'ץ יערוך שינויים בתוכנית. ישראל כ"ץ ברכס ה-70 בעזה (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
השבוע, כאשר יומן הפגישות של שר הביטחון ישראל כ"ץ יתפנה, יגיע הרמטכ"ל להציג את התוכנית הצבאית, וההערכה היא שהדרג המדיני יבקש להכניס בה שינויים. השאלה היא האם מדובר בשינויים טכניים, שהצבא יכול לחיות איתם, או שמדובר בהאצה של לוחות הזמנים – מה שעל פי ראיית הצבא עשוי לעלות בשלומם של הלוחמים.
בצבא מעריכים כי כבר בימים הקרובים יקבלו אלפי חיילי מילואים צווי 8. להערכתם, ההתקדמות לעבר העיר עזה תוביל ללחימה בלפחות שתי זירות: יהודה ושומרון ותימן, כשייתכנו גם ניסיונות לאתגר מזירות נוספות. הדבר מחייב לגייס מילואים, לתגבר את הגדודים ואת החטיבות, וגם את גזרת יהודה ושומרון והגבול המזרחי ואת מערך ההגנה האווירית.
שמר על פאסון. הרמטכ"ל אייל זמיר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
באשר לזירת המתיחות בין לשכת שר הביטחון ללשכת הרמטכ"ל, בצבא מנסים להרגיע ולא להיגרר לעימות נוסף. הבטן הצבא על השר היא כבדה, הביקורת בתוך המערכת הצבאית על התנהלות השר כ"ץ נשמעת בכל הדרכים ובמרבית היחידות. שר הביטחון הצליח במהלך אחד לעורר עליו ביקורת מקיר לקיר: "זה היה מהלך מתוכנן שהוא עשה כדי להיגרר לעימות עם הרמטכ"ל", אומר גורם צבאי שסיפר כיצד הרמטכ"ל פנה פעם אחר פעם לקיים פגישה עם השר, אולם זה דחה אותו בטענות שונות.
"על מי השר עושה עכשיו שריר? על הקצינים הכי טובים, ששנתיים נלחמים, ושהמשפחות שלהן רוצות לדעת מה העתיד שלהן אחרי מלחמה כל כך קשה. זה מה שעושה לשר טוב?", זעם גורם צבאי. גורם צבאי שאינו מהבכירים אמר גם הוא: "מה היה ההיגיון לנהל את הביקורת הזאת בתקשורת? מה זה נתן לשר? במקום לנהל את הדברים בלשכה, מאחורי הדלת. הוא באמצע המלחמה חושף לאויבים שלנו את הקרע בצמרת הביטחונית. זה מחליש את צהל, וזה מחליש את ישראל".
אמש במהלך טקס חילוף מפקד פיקוד הצפון העדיף הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר לנהוג בממלכתיות, ועל אף שהמצלמות כוונו לעברו – הוא נמנע מלעסוק בקרב בין השר לבינו, ונמנע מלספר על הטרטורים שניסה השר כ"ץ להעבירו בשבוע החולף. השאלה כעת היא, מתי שר הביטחון יבין שהוא עלה על עץ הגבוה, ובאיזה סולם יבחר כדי לרדת ממנו.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.