על רקע הסוגייה של גיוס חרדים והנתונים האחרונים שנחשפו בדיון בוועדת חוץ וביטחון ברשות ח"כ בועז ביסמוט – לפיהם מתוך 24,000 חרדים שקיבלו צו ראשון, רק 2007, כ-8.5% בלבד התייצבו – יאיר וייגלר יו"ר פורום המילואימניקים הדתי־לאומי ואמונה קליין בר נוי, חברה בארגון נשות מילואים הביעו ביקורת חריפה בנושא בשני ראיונות ברדיו 103FM.
וייגלר שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל וסיפר על השתתפותו בדיון הראשון בוועדת החוץ והביטחון בראשות חבר הכנסת ביסמוט, "הוא הגיע לתפקיד על תקן אחד בלבד – להחליף את יולי ולהעביר את החוק". בינתיים קליין בר נוי גם נחכה בדיון וסיפרה על כך לבן כספית וינון מגל: "אני אגיד שחברי הכנסת שלנו, לצערי, במקום לדון בשאלת השורות החסרות בצה"ל, ניצלו את הזמן בכנסת לעימות ילדותי".
"אני חושש שאין התקדמות בנושא חוק הגיוס. הייתי אתמול בכנסת. ויו"ר ועדת החוץ והביטחון החדש מגיע עם רצון טוב, אך אומר בעצמו שהוא רוצה במושב הבא להעביר את חוק אי הגיוס", סיפר וייגלר.
על תקופתו וחלקו במלחמה ברצועה אמר: "יצאתי לפני כחודש מח'אן יונס ואני בדרך לסבב נוסף, כנראה בקרוב. אמרו לי במרכבות גדעון שעכשיו מכריעים, וראינו שזה לא קרה. אי אפשר לדבר על חוק שפוטר מגיוס ולקרוא לנו שוב למילואים. אי אפשר במקביל לדבר על חוק שפוטר עשרות אלפי חרדים מגיוס ולקרוא לאנשים לגיוס שוב ושוב".
"אתמול היה קרקס של חברי כנסת שצועקים אחד על השני. האמירה שלנו הייתה לבועז – אנחנו חלק מהמשא ומתן הזה. אנחנו שותפים ואנחנו משלמים את המחיר", הדגיש יו"ר פורום המילואים הדתי־אומי.
על סטטוס חוק הגיוס אמר: "החרדים הולכים אחורה מההסכמות עם אדלשטיין, הם מזהים חולשה אצל ביסמוט. הוא הגיע עם רצון טוב אבל על תקן להעביר את החוק, והחרדים מנצלים את זה ולא מוכנים לכלום".
בועז ביסמוט (צילום: אברהם בלוך)
"מספרי הגיוס עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה למרות הרבנים. אנחנו לא חוזרים אחורה. הם דורשים לוותר על כל הצווים שיצאו ולהעלות את תקציבי הישיבות, זו חרפה. מי שלא מתגייס צריך לשלם מחיר. יש אלפי חרדים שלא לומדים, וגם מי שלומד תורה צריך להתגייס – זו מצווה", אמר וייגלר.
עוד סיפר על הרקע שממנו בא: "אני מחנך בתיכון בירושלים ואני מהבייס של הציונות הדתית, הם חייבים להשמיע קול ולצאת נגד החוק הזה. מי שבחר בממשלה הזאת חייב להשמיע קול, אז החלטנו להקים את הפורום שאומר אמירה פשוטה – אפשר לשלב תורה וצבא".
"סמוטריץ' מעולם לא אמר מה הקווים האדומים שלו לחוק הגיוס, וזו חרפה. אתמול היינו מול משרדי ש"ס בירושלים. אנחנו מנרמלים מציאות שאדם בקבינט מקדם השתמטות ובו זמנית יושב בקבינט, זה חמור", התייחס וייגלר לאריה דרעי.
בהמשך התייחסה לגדוד החרדי 'נצח יהודה', ואמרה: "אני מאוד מעריכה את העבודה של נצח יהודה, אבל הם ההוכחה שזה לא אפקטיבי. כמה זמן הגדוד הזה קיים? וכמה חרדים התגייסו? כבר 77 שנים מדינת ישראל מגייסת ציבורים בכפייה – אין לנו יותר זמן להידברות".
צריך להתחיל בכוח
"היה אתמול דיון מאוד מאוד קשה בוועדת החוץ וביטחון בכנסת, ספירה בר נוי. "אף אחד לא שואל אותנו אם אנחנו רוצים להתגייס או לא – וטוב שכך, כי אם היינו עושים זאת, לא הייתה לנו מדינה. כשמגיעים לדבר על חוק הגיוס, האמירה הגורפת שלפיה אי אפשר לגייס חרדים בכפייה, בזמן שאנשי המילואים והסדירים קורסים בשטח, היא פשוט מנותקת מהמציאות", טענה.
הפגנת חרדים בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)
"כדי שהתהליך יתחיל, הוא צריך להתחיל בכוח", אמרה על הדרך לגייס חרדים והוסיפה דוגמה על הטענה שאורח החיים השונה של החרדים מקשה עליהם בהתמודדות בצבא, "יש לנו לא מעט חיילים שהגיעו לכאן למדינה, בלי לגדול במוסדות הלימוד כאן. היסטורית אנחנו גייסנו עולים חדשים מהמון מקומות בעולם, שלא בהכרח גדלו על ציונות".
"יש לי גיס שנמצא כרגע במילואים, הוא רב בישיבת הסדר. התלמידים שלו מסיימים את הסדיר, חוזרים ללמוד תורה ויוצאים לשירות מילואים, כשצריך. לימוד התורה האמיתי, מיועד לתת לעם ישראל חיים, ולא דרך שבה לא נכיר במציאות. עולם התורה לא נשען על הישיבות החרדיות", ציינה חברת 'המתמרנות', ארגון נשות המילואים.
נתונים מאכזבים
כזכור, בדיון בוועדת חוץ וביטחון, תא"ל שי טייב הודה שעדיין אין פקודת מטכ"ל בנושא: "הייתי אצל הרמטכ"ל ושר הביטחון על העניין הזה. זה עומד בפני סיום. לא פשוט לכתוב פקודות מטכ"ל. הדברים מתקיימים בשטח, אבל עדיין אין פקודת מטכ"ל. ההסדרה של פקודת מטכ"ל היא תהליך בבנייה. צריך לשים יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים".
תא"ל שי טייב בכנסת (צילום: אברהם בלוך)
עוד הוסיף: "בשורה התחתונה הערכה שלנו שנגיע ל-2,940 של חרדים שעומדים בכללים ויתגייסו בשנת הגיוס החולפת. הוא הרבה יותר מה-1,800 שאתם מכירים, והוא רחוק מאוד מהיכולות שלנו מה-4,800. ההערכה הזו גבוהה ממה שהיה בשנים שלפני, רחוקה מהיעד ששמנו לעצמו, 4,800, והיא רחוקה עוד יותר מהצרכים של הצבא".
"לא כל האנשים שבאים מגיעים למסלולים חרדים, חלק הולכים למסלולים כלל-צה"ליים. כ-300 באו למסלולים חרדים, וכ-1,600 למסלולים כלליים. מתוך החרדים, כ-400 באו ללחימה, סביב 31%, ובמסלולים הלא חרדיים, 650 הגיעו ללחימה. אלה המספרים", סיכם. בתשובה לשאלת ח״כ מירב כהן, שי טייב מעדכן שמתוך 24,000 – 2007 התייצבו לצו ראשון, כ-8.5% בלבד.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.