$37 טריליון דולר. זה לא מספר דמיוני מספר מדע בדיוני, וזה בטח לא סכום הזכייה בלוטו. זהו גודלו המפלצתי של החוב הלאומי של ארצות הברית. רוצים להרגיש את זה קרוב יותר לכיס? דמיינו חשבון של יותר מ-108,000 דולר שנשלח לכל גבר, אישה וילד באמריקה. פתאום זה נשמע אישי, נכון?
רבים יגידו "זו בעיה של וושינגטון", אבל האמת היא שהפצצה המתקתקת הזו יושבת על כתפיה של החברה האמריקאית כולה, והיא מאיימת על עתידה של הכלכלה הגדולה בעולם. הבעיה היא לא רק הגודל, אלא הדינמיקה. תחשבו על כדור שלג שמתחיל להתגלגל במורד ההר. הוא צובר עוד ועוד שלג, תופח לממדים מפלצתיים ומאיים למחוץ כל מה שבדרכו. זו בדיוק "ספירלת החוב" שבה אמריקה לכודה: גירעונות גדולים יותר מובילים לחוב גדול יותר, שבתורו מייצר תשלומי ריבית אדירים – יותר מ-2.6 מיליארד דולר ביום! – תשלומי הריבית האלה מגדילים עוד יותר את הגירעון, וחוזר חלילה.
הבנק הפדרלי בוושינגטון, ארה"ב (צילום: רויטרס)
"אבל רגע", אתם בטח אומרים לעצמכם, "הם כבר יצאו מזה אחרי מלחמת העולם השנייה, לא? הם פשוט 'יצמחו' החוצה מהחוב". ובכן, כאן טמון אחד המיתוסים הגדולים. מחקרים עדכניים מראים שה"נס" הכלכלי ההוא לא קרה רק בזכות צמיחה מואצת. הוא נשען במידה רבה על משמעת פיסקלית חזקה (עודפים תקציביים ששילמו את החוב) ועל "דיכוי פיננסי" – סביבת ריבית נמוכה באופן מלאכותי, שנכפתה על ידי הממשל. התנאים האלו, בפשטות, כבר לא קיימים היום.
ומה לגבי המיתוס המסוכן השני, שמלחמה יכולה "להציל" את הכלכלה? ההיסטוריה מוכיחה באופן חד משמעי את ההיפך המוחלט. מלחמות, ממלחמת העצמאות ועד עיראק ואפגניסטן, הן המנוע העיקרי ליצירת חובות, לא לפתרונן.
אז מה עושים? תכל'ס, הפתרונות קיימים, אבל הם כמו תפריט שכל אחת מהמנות בו כואבת. משרד התקציבים של הקונגרס מציג רשימה ארוכה של אפשרויות, וכולן דורשות הקרבה: הטלת מס ערך מוסף (מע"מ) כלל-ארצי, קיצוצים עמוקים בתקציב הביטחון, או רפורמות כואבות בביטוח הלאומי (Social Security) ומדיקר. אף פוליטיקאי לא רוצה להיות זה שמגיש לאומה את החשבון הזה.
הבית הלבן (צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
וכאן אנחנו מגיעים לשאלת 37 טריליון הדולר. האם האזרח האמריקאי הממוצע, שהתרגל לרמת חיים מהגבוהות בעולם ולתרבות של "קנה עכשיו, שלם אחר כך", באמת מוכן להקריב? האם הוא יסכים לקיצוצים, להעלאת מסים ולשינוי מהותי בחוזה החברתי כדי להבטיח עתיד יציב לדורות הבאים?
יש כאן שתי דרכים אפשריות. האחת היא שכל אחד ידאג לעצמו, הפוליטיקאים ימשיכו למכור אשליות, והחוב ימשיך לתפוח. התוצאה הוודאית של הדרך הזו היא דעיכה איטית של המעצמה הכלכלית והקטנת הסיכוי שארצות הברית תמשיך להוביל את הכלכלה העולמית. הדרך השנייה דורשת אומץ ובגרות לאומית; היא דורשת מהאמריקאים להביט במראה, להכיר בכך שהחיים הטובים של היום ממומנים על ידי חובות המחר, ולהבין שהגיע הזמן להתחיל לשלם.
השעון מתקתק. הבחירה בין אחריות דורית לבין אנוכיות של הרגע תקבע אם היסטוריונים יסתכלו על התקופה הזו כנקודה שבה אמריקה בחרה בנוחות על פני עתידה.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.