ישראל כבר מזמן לא צריכה את שריפת ואגירת הפחם המזהם והיקר לייצור חשמל כשיש לה די והותר מאגרי גז מחצבים ואנרגיה סולארית שרק מחכה לניצול, אבל במשרד האנרגיה לא רוצים לוותר על הפחם, שהוא המחצב המזהם והמזיק ביותר לבריאות האדם ולהתחממות העולמית בייצור חשמל.
רשות החשמל הודיעה לאחרונה על שימוע ציבורי בנושא המלצתה להמשך הפעלת יחידות הייצור המזהמות מפחם בתחנת "אורות רבין" בחדרה "במתכונת של שימור חם" למשך שלוש שנים נוספות, שמשמעותו המשך היותן פעילות כגיבוי. המשרד להגנת הסביבה מתנגד ומבהיר כי אין לו כרגע אפשרות חוקית להסכים להמשך הפעלת היחידות, גם לא לשם שימורן לתרחישי חירום וגיבוי, כפי שמעוניין משרד האנרגיה.
תחנת הכוח בחדרה (צילום: משה שי, פלאש 90)
עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין הן ישנות ומזהמות הגורמות לזיהום אוויר היוצר תחלואה ותמותה בסביבתן ומביאות ל כ-50 מקרי מוות מוקדם בשנה באזור חדרה ופרדס חנה- כרכור, כשמדובר בהערכת חסר.
לפי ההחלטה העומדת לשימוע, לצורכי השימור יותר ליחידות לפעול עד 500 שעות בשנה לכל יחידה וכי ניתן יהיה להפעיל את היחידות במצב חירום ובמשרד להגנת הסביבה מדגישים בפני רשות החשמל: "ככלל, לא ניתן לאשר במסגרת היתרי פליטה המשך פעילות של היחידות שאינן עומדות בדרישות חוק אוויר נקי" ומבהירים כי כל ההקלות וההחרגות שניתנו לשם כך לאורך השנים כבר אינן רלוונטיות מבחינה רגולטורית.
"עמדת המשרד היא שאין להפעיל את היחידות החל משנת 2026, כפי שנקבע בהיתר הפליטה" מבהיר המשרד להגנת הסביבה ומדגיש כי ניתן יהיה לשקול הפעלה של ייצור חשמל מפחם רק במצבים של פגיעה בכשירות משק החשמל במצבי חירום בשל היעדר אספקה של גז מחצבים לייצור, שאינו בשליטת המדינה או חברת החשמל.
כך שגם המשרד להגנת הסביבה לא סוגר לגמרי את הדלת בפני אישור המחוייב בחוק ל"שימור חם" שמשמעותו הפעלת הייצור המזהם כדי לשמור על כשירות היחידות, אם תוסדר הפעלתה מינימלית שלהן בתנאי חירום שיסוכמו מראש. והפתח הזה מדאיג מאד את ארגוני הסביבה.
ארגון "אדם, טבע ודין" הגיש לרשות החשמל את התנגדותו למהלך ודורש לקבוע תאריך סגירה סופי ומחייב, ולדווח לציבור באופן שקוף על ההתקדמות, לרבות בחינת חלופות וקידום אנרגיות מתחדשות. ד"ר אריה ונגר, מדען ראשי באדם טבע ודין, אומר: "ההחלטה על סגירת יחידות הייצור הפחמיות שהתקבלה כבר ב-2018 לא הייתה גחמה שרירותית, אלא נבעה מצורך ברור ומוכח".
"תחנת הכוח הפחמית בחדרה הינה מזהמת ביותר ופולטת כמויות אדירות של גזי חממה שבלי מניעתן לא תתאפשר עמידה ביעדים ובהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל. כמו כן היא גם מקור הפליטה היחיד הגדול בישראל של זיהום אוויר מסוכן ומזיק שגורם לתחלואה ולתמותה מוקדמת מוגברת של אלפי אנשים ולנזק כלכלי ועלויות חיצוניות של מיליארדי שקלים", וגנר הוסיף.
משאיות מעמיסות פחם (צילום: רויטרס)
"סוף עידן הפחם" בישראל הוכרז בהחלטת ממשלה ב-2018 אבל כבר בסוף 2019 היה זה משרד האנרגיה שהוביל החלטה לפיה יידחו מסוף 2024 לסוף 2025 סגירת היחידות הפחמיות הנותרות בחדרה. בקיץ 23' הצהירה חברת החשמל כי היא יכולה להפסיק את השימוש בפחם עד סוף 25' אבל עבודות ההסבה לגז התעכבו במהלך המלחמה.
אף שמדובר בייצור חשמל יקר ומזהם יותר, לפני שנה בדיוק שוב הקלה הממשלה על קצב ביצוע העבודות, כשמשרד האנרגיה חושש מחוסר יציבות במשק החשמל, לא בגלל מחסור בגז מחצבים אלא בגלל ביצוע לקוי ועיכובים של הקמת והרצת מתקני ייצור החשמל ממנו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".