מה יקרה ביום שאחרי ברצועת עזה? אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, ניתח את הכוונות הישראליות לכיבוש הרצועה והסביר מה היא לשיטתו האסטרטגיה הטובה ביותר להבטיח את ביטחון ישראל בטווח הארוך.
"אני חושב שחמאס ביצע פיגוע משיכה, ישראל נמשכת כבר שנתיים לתוך עזה. בסופו של דבר, את האינטרס ארוך הטווח של חמאס, הדברים האלה משרתים בטווח הארוך. ישראל לא הציבה לעצמה יעד של לא להיות אחראית על האוכלוסייה העזתית. זו תמיד הייתה הבעיה ברצועת עזה", ציין עופר.
הערכת מצב של אייל זמיר בנוגע למלחמה בעזה (צילום: דובר צהל)
"למה חיילי צה"ל צריכים לעסוק בשיטור וחלוקת מזון?"
"איזה עזתי יעזוב את עזה אם ישראל מספקת את המזון, הבריאות והשיקום? אנחנו צריכים להתנתק מהעזתים ומהאחריות ההומניטרית על העזתים. אנחנו לא נוכל וזה לעוד הרבה שנים קדימה, להתנתק לגמרי מעזה, עזה היא בעיה ביטחונית וצה"ל יצטרך לשבת על פרימטר, פרימטר עבה. אני כבר חודשים רבים אומר שצריך את כל אזור בית חאנון ובית לאהיה להכריז שישראל תשב שם שנים קדימה ולא ייכנס לשם אף אדם", טען בהמשך.
"הדבר החשוב מבחינה צבאית שהשטחים שנחזיק בעזה יהיו לגמרי ריקים מאדם בלי שום אחריות אזרחית ישראלית על האוכלוסייה. בחלקים ההרוסים של עזה, לא צריך להיות אכפת לנו מהשלטון ולא ממחלק המזון. אני לא חושב שזה התפקיד של מדינת ישראל לתת את התשובה למי ישלוט בעזה".
"מישהו במדינת ישראל קבע שהמשך הסומליזציה והמשך האנרכיה בעזה הוא דבר רע לישראל? למה אנחנו צריכים להיות אלה שעושים סדר בתוך מקום שיש אוכלוסייה ושלטון של חמאס שעדיין שם. למה חיילי צה"ל צריכים לעסוק בשיטור וחלוקת מזון? זו לא צריכה להיות אחריות ישראלית", קבע בהמשך.
"אני חושב שישראל צריכה לגרום למצרים להיגרר פנימה"
לאחר מכן, אמר בנוגע למעורבות של מדינות ערב בעתיד הרצועה: "יש דבר שנקרא 'תוכנית טראמפ', מי שלוקח אחריות על עזה אלה מדינות ערב. במקום שישראל תנקוט בחוכמה ובאמת תנער את האחריות שלנו מרוב אוכלוסיית עזה, מה שאנחנו עושים, אנחנו יוצרים חיץ בין מצרים לבין עזה, מצרים הרבה פחות מודאגת ממה שהיה בינואר, ואנחנו אלה שלוקחים אחריות במקום לייצר את המצב שבו אנחנו מושכים פנימה את מדינות ערב שייקחו אחריות אזרחית על רצועת עזה".
ישראל כ"ץ ברכס ה-70 בעזה (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
עוד הוסיף בסוף: "אני לא חושב שצריך להיכנס להסכם עם מצרים, לא להגיע איתם לחלוקת אחריות. המצרים יותר מתוחכמים מאיתנו. אני חושב שישראל צריכה לגרום למצרים להיגרר פנימה מתוך האינטרס המצרי. אנחנו צריכים להבין דבר אחד, ישראל לא תשב לנצח על ציר פילדלפי. אם אנחנו מבינים שעוד שנתיים אנחנו לא נשב על פילדלפי בואו נתכנן את זה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.