מה חמאס באמת רוצה? מה ביבי רוצה? ומהו הפתרון האפשרי?
כמי ששימש יועץ בחטיבת המחקר של אגף המודיעין טרם הטבח והתריע במכתב לבכירים על חדלונה של המערכת וחוסר מוכנותה למלחמה (המכתב מופיע בספרי), אעז הפעם להתנבא. הנבואה ניתנה כידוע לשוטים, זאת משום שהמציאות היא מערכת רבת משתנים ועל כן מרובת הפתעות. אולם, גם בהחלטת הממשלה לכבוש את רצועת עזה כולה יש הימור לא מבוטל שלעניות דעתי נובע בעיקר מחוסר מודעות עצמית של ראש הממשלה וחבריו למניעיהם כמו גם חוסר הבנה מוחלט של הנפש החמאסניקית.
חמאס (צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
נפתח באחרונים: חמאס הוא ארגון שחינך את אנשיו מלידה להקריב את עצמם ולהיות שהידים. אלה שפלשו בשביעי באוקטובר לישראל לא היו צבא מאורגן שרוצה לנצח. הם היו טרוריסטים חדורי רצון להרוס ולנקום, לא שונה בהרבה ממחבל מתאבד – פחות חשוב היה להם גורלם האישי. לאחר שנתיים של לחימה כששדרת הפיקוד שלהם קרסה הם עדיין נלחמים ולא נכנעים – גם את זאת לא צפינו. הפנטזיות של הביטחוניסטים ובראשם אמיר אביבי שאם נכתר אותם ונציע להם כסף ומעבר בטוח לחו"ל הם ייכנעו מבוססות בעיקר על משאלות לב. דרך אגב, ראש הממשלה כבר הציע להם הצעות כאלה שלא יצא מהם דבר.
אז מה הם רוצים? החשיבה שלהם הינה משיחית ורצונותיהם ברורים: שישראל תיסוג לגמרי והם יחזרו לשלוט בעזה כפי שהיה עד השישה באוקטובר 2023. הם לא יתפשרו על פחות. ומה עם החטופים? הם הרבה יותר טובים מאתנו במשא ומתן. הם עוקבים במדויק אחרי הלחץ הציבורי על ממשלת ישראל, על הפגנות משפחות החטופים ומקווים להתיש בדרך זו את ישראל. אכן, ישראל מוכנה עם הזמן להתגמש יותר ויותר.
על כן הם לא ממש נוטשים את המשא ומתן אלא מעניקים לנו רוב הזמן את האשליה שעוד מאמץ קטן והחטופים ישוחררו. זה חכם מצידם ללא ספק, וכפי שכתבתי פעמים רבות הכישורים החברתיים שלהם עולים על שלנו עשרות מונים. אבל לשחרר את כל החטופים בהסכם? זה ניתן היה לצפות ממדינה מערבית ולא מחמאס. הם הסכימו בעבר לשחרר חטופים משום שחשבו שישראל לא תחזור ללחימה לאחר הפסקה ארוכה.
הביטחוניסטים בפגישה עם ראש הממשלה נתניהו (צילום: הביטחוניסטים)
הם טעו. אבל הם ידעו שגם חטוף אחד (ראה גלעד שליט) יזעזע את ישראל בדיוק כמו 50 חטופים כך שכל עוד יש חטופים בידם יש להם תעודת ביטוח. הם יודעים שישראל מתכוונת לנקום בהם – בדומה לחיסול רוצחי הספורטאים במינכן שנים לאחר הרצח – ותמשיך לרדוף אחריהם גם לאחר כל הסכם. הם כבר בחרו להיות שהידים, אין להם מה להפסיד ועל כן הם כל כך חזקים במשא ומתן. מעבר לעובדה שישראל לא תוכל לעולם להיענות לכל דרישותיהם ולהחזיר את המצב לקדמותו טרם הטבח. שורה תחתונה: הם לא ישחררו מרצונם את כל החטופים אם משום שהם רוצים תעודת ביטוח ואם משום שישראל לא תוכל להיענות לדרישותיהם.
כיבוש עזה הוא מעשה שטות שבו נשלם מחיר עצום בחיי לוחמנו המותשים ופצועים רבים ללא שום תועלת. למה? משום שמה שלא הצלחנו לעשות בשנתיים לא נצליח בעתיד הנראה לעין. הצבא מותש וחסר כוחות, מילואימניקים לא רוצים להתגייס, המחבלים מתחבאים במנהרות ולוחמים במלחמת גרילה שלצבא מסודר קשה לעמוד מולם. אילו היו לנו מספיק כוחות ניתן היה לקיים ממשל צבאי ולאורך שנים ללכוד את המחבלים ולחסלם. זה ודאי לא המצב. כך שהממשלה הולכת להתיש עוד יותר את הצבא, לגרום לפיצול עמוק יותר בעם, להחמיר את מצבנו הכלכלי והמדיני ועוד היד נטויה. חללים רבים נקבל אך לא את החטופים. המחבלים יעדיפו למות איתם.
תזכורת: במלחמת לבנון הראשונה 1982 היו תוכניות מסודרות לכיבוש ביירות כדי להכניע את יאסר ערפאת ואנשיו שהתבצרו בעיר. באותם ימים אריק שרון היה שר הביטחון, בגין ראש הממשלה ורפול הרמטכ"ל. חטיבה שלמה של צנחנים סירבה להתגייס ומילואימניקים חשבו לפגוע בעצמם כדי לא להיכנס לביירות. התאמנו על מודל של בירות והצפי היה שלכוחותינו יהיו אלף הרוגים. השיר המפורסם באותם ימים היה "בוא אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון ונחזור בתוך ארון." מחבלי חמאס אינם אנשי אש"פ, הם הרבה יותר משיחיים ועל כן אובדניים ולכן הסכם בדמות אותו הסכם שהושג לבסוף שבו ערפאת ואנשיו הוגלו לתוניס לעניות דעתי לא יהיה אפשרי.
מה כן ניתן לעשות: כעת מי ששולט שלטון אזרחי ברצועה זה חמאס. אבו מאזן עם כל מגרעותיו טוב עשרות מונים מחמאס. בגדה יש שיתוף פעולה ביטחוני שהלוואי שיהיה בעזה. מדוע לא לאפשר לאבו מאזן לשלוט בעזה אולי בעזרת מדינות ערביות מתונות ו/או מדינות אירופאיות שיסכימו לעזור.
ערפאת ואבו מאזן (צילום: פלאש 90)
מדוע החרם הזה שעושה ראש הממשלה על אבו מאזן ללא כל היגיון? מדוע לא להשתמש בדברים הטובים שהוא מציע מבלי לקבל את הרעים – לא מכיר במדינה יהודית, תומך בזכות השיבה ועוד. מהיכן הקבעון המחשבתי הזה של ראש הממשלה? מהיכן השנאה היוקדת הזאת לאבו מאזן? נכון שהוא משלם משכורות למשפחות השהידים אבל הוא גם מציל אותנו בגדה. חשבו מה היה קורה אם אנו היינו צריכים להשליט בגדה ממשל צבאי.
הבסנו את חמאס בעזה אבל לא את אחרוני הטרוריסטים. זה יהיה כבר התפקיד של הרשות הפלסטינית שתהיה נוכחת במקום ותעשה זאת בהדרגה טוב מאתנו כשאנו שומרים על אחריות ביטחונית כוללת. אבו מאזן הצהיר שהוא מוכן לתהליך כזה. לעניות דעתי, גם במקרה זה של כניסת הרשות הפלסטינית לעזה חמאס לא יוותר על החטופים. אז מה יש לעשות?
אני הולך לומר דברים כואבים: אילו הילד שלי היה חטוף הייתי מתנהג בדיוק כמו משפחות החטופים. אילו הייתי חטוף סביר להניח שהייתי רוצה למות מאשר לגווע ברעב לאורך שנים. זה כמובן עניין אישי של בחירה אישית, כוחות נפש וכדומה. לעניות דעתי, המדינה צריכה לנסות לחלץ אותם על אף הסיכוי הנמוך שמבצע כזה יצלח. האופציה השנייה האיומה הינה להניח להם לגווע במנהרות. זאת משום שחמאס לא יוותר לעולם על כל החטופים והאופוזיציה לממשלה תמימה ולא מבינה זאת.
מילה על המתווכות שגוזרות קופון ככל שהמשא ומתן נמשך והן מצטיירות בעולם כמיטיבות. האינטרס הברור שלהן הוא לייצר אשליה שעוד קצת מאמץ ויהיה הסכם. ערוץ 12 לא מבין זאת וממשיך להשלות את הציבור ומציג את דבריהן של המתווכות שיש התקדמות פעם אחר פעם מבלי ללמוד ולהפנים דבר. כך קטאר שתמכה ותומכת בחמאס ללא סייג משחקת תפקיד מתווכת. נדמה לי שצריך להפסיק את המשא ומתן עם חמאס שזה זמן רב מניב רק אשליות ומעלה את קרנן של המתווכות. הפתרון הינו מצד אחד ניסיון לשחרר את החטופים ומצד שני שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית.
ביבי מזמן איבד את זה: לא המדינה חשובה לו אלא הבסת חמאס שהשפיל את "מר ביטחון", יהיה המחיר אשר יהיה. הבובות שבממשלתו חושבים רק על מעמדם וקידומם ולא יעזו להמרות את פיו. האינטרס של ביבי עולה בקנה אחד עם הקיצוניים בממשלתו שרוצים לכבוש את עזה ולהתיישב בה.
הוא חושש שהם יפרקו לו את הממשלה. הן האינטרס בהמשך השלטון גם לנוכח משפטיו והן הניסיון לתקן את חווית ההשפלה תומכים יחד במהלכיו לכבוש את עזה. מה ביבי באמת חושב? ספק אם הוא מודע למה שקורה לו. אכן צודקים אלה שאומרים שזה לא אותו ביבי שהכירו בעבר. הוא כעת מופעל על ידי שני כוחות חדשים שהוא מתקשה להודות בקיומם: ניסיון לתקן את ההשפלה שחווה ושאיפה לשרידות.
ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ בחטיבת המחקר באמ"ן, מחבר "סופה של מדינת ישראל?!" בהוצאת ידיעות ספרים
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.