המועד האחרון שהציב הנשיא דונלד טראמפ לרוסיה לסיים את מלחמתה באוקראינה או לסבול סנקציות חמורות פג היום (שישי), אך לא ברור כיצד הוא מתכנן להמשיך בכך על רקע מאמצים חדשים לקראת פסגה עם ולדימיר פוטין ומשא ומתן על הסחר עם סין.
טראמפ הבטיח מוקדם יותר השבוע להטיל סנקציות חדשות על רוסיה, למרות שהטיל ספק ביעילותן. הבית הלבן אמר ביום רביעי כי הוא עדיין מתכוון להטיל "סנקציות משניות" על מדינות שממשיכות לרכוש אנרגיה רוסית. אולם, עד יום חמישי – לאחר שהחל בהכנות לפגישה אפשרית עם פוטין פנים אל פנים – הוא היה פחות מחויב.
וולודומיר זלנסקי (צילום: רויטרס)
"זה יהיה תלוי בו", אמר טראמפ, בהתייחסו לפוטין, כשנשאל האם המועד האחרון שלו עדיין בתוקף והצעדים החדשים ייכנסו לתוקף. הסיבוכים הכרוכים בהטלת סנקציות חדשות על מוסקבה, תוך הכנה בו זמנית לשיחות פוטנציאליות עם פוטין, רק הדגישו את רגע החוסר הוודאות של המלחמה באוקראינה.
טראמפ נזהר מלמתוח ביקורת על פוטין באופן גלוי, שממנו הוא מתוסכל יותר ויותר בשבועות האחרונים. הנשיא האמריקאי רוצה להגיע להסכם שלום, ונראה פתוח לשמוע את דבריו של פוטין בשיחות. גורמים אמריקאים רמזו ביום חמישי שדבר לא סוכם סופית – כולל הפורמט, התאריך או המיקום של השיחות.
בעבר, טראמפ היסס להטיל סנקציות חדשות על מוסקבה, מחשש שהן עלולות לדחוק את פוטין עוד יותר החוצה משולחן המשא ומתן. איומו המחודש להטיל סנקציות הן על רוסיה עצמה והן על רוכשי האנרגיה שלה השבוע היה הצעד החריף ביותר. ביום רביעי, לדוגמה, הוא הודיע על מכס נוסף של 25% על הודו שייכנס לתוקף בהמשך החודש כעונש על יבוא נפט רוסי.
סטיב וויטקוף נפגש עם ולדימיר פוטין במוסקבה (צילום: Sputnik/Gavriil Grigorov/Pool via REUTERSS )
כמה גורמים אירופאים אמרו כי הם חוששים שפסגה תהיה רק ניסיון נוסף של פוטין להאריך את המלחמה תוך הימנעות מסנקציות חדשות של ארה"ב. כמה מנהיגים אירופאים בילו אתמול בטלפון עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ודנו כיצד לפרש את המאמצים הדיפלומטיים החדשים.
טראמפ עדיין לא שולל את הצעדים הכלכליים החדשים. עם זאת, הוא הטיל על צוותו את המשימה לקדם פסגה אפשרית, וגורמים אמריקאים עבדו על ההכנות הלוגיסטיות והמדיניות לקראת פגישה, שלטענת הבית הלבן והקרמלין, עשויה להתקיים כבר בשבוע הבא.
הרעיון לפגישה עלה במהלך שיחות ביום רביעי בין פוטין לשליח החוץ של טראמפ, סטיב ויטקוף; הקרמלין טען שמדובר ברעיון של טראמפ בעוד שהבית הלבן טען שמדובר ברעיון של הרוסים. טראמפ העביר את כוונותיו לפסגה למנהיגי אירופה בשיחת טלפון לאחר מכן. הוא אמר באותה שיחה שהוא רוצה לפגוש את פוטין, אך גם להיפגש עם פוטין וזלנסקי במפגש תלת-צדדי רשמי, על פי מקורות המעורים בשיחה.
יום לאחר מכן, אמר טראמפ כי לא יתנה פסגה עם פוטין בכך שנשיא רוסיה ייפגש גם עם מנהיג אוקראינה. "לא, הוא לא צריך", אמר טראמפ כשנשאל האם פוטין חייב לפגוש את זלנסקי כדי שהפסגה תתקיים. "הם היו רוצים להיפגש איתי, ואני אעשה כל שביכולתי כדי לעצור את ההרג".
מכלית נפט רוסית (צילום: רויטרס)
טראמפ יפיל את הכלכלה הרוסית?
בתוך כך, ב"ניו יורק טיימס" ניסו להבין האם וכיצד ישפיעו סנקציות אמריקאיות על הכלכלה הרוסית. טראמפ הזהיר כי לחץ כלכלי על פוטין, באמצעות מכסים על שותפותיו הסחר או סנקציות נוספות, עלול לא להועיל. המטרה העיקרית של טראמפ היא לפגוע בהכנסותיה של רוסיה מנפט, המספקות כשליש מהתקציב הפדרלי. "פוטין יפסיק להרוג אנשים אם מחיר האנרגיה ירד בעוד 10 דולר לחבית", אמר טראמפ בראיון ל-CNBC ביום שלישי.
הסיכון הגדול ביותר לכלכלת רוסיה נובע מירידה בהכנסות הנפט, שירדו ב-18 אחוזים עד כה השנה, בעיקר בגלל מחירי הנפט העולמיים הנמוכים יותר. הכנסות נמוכות כבר אילצו את ממשלת רוסיה להעלות את תחזיותיה לגירעון התקציבי השנה מ-0.5% ל-1.7% מהתוצר המקומי הגולמי.
אנליסטים צופים שהממשלה תגשר על הפער התקציבי על ידי שימוש ביתרת קרן העושר הריבונית של המדינה, על ידי מכירת חוב לבנקים מקומיים ועל ידי קיצוץ בהוצאות החברתיות ובהשקעות בתשתיות. עוד הוסיפו כי צעדים אלה לא צפויים להשפיע על יכולתו של פוטין לנהל מלחמה.
דונלד טראמפ, נרנדרה מודי (צילום: רויטרס)
הממשלה הגנה על הוצאות הצבא, שעומדות כיום על כ-8% מהתמ"ג, והיא צפויה להוציא לפחות את אותו הסכום בשנה הבאה, אמרה אלכסנדרה פרוקופנקו, מומחית לכלכלה רוסית במרכז קרנגי רוסיה אירואסיה, ארגון מחקר שבסיסו בברלין.
גורמים רשמיים בהודו התנגדו למכסים של טראמפ ואמרו כי בכוונתם להמשיך ולרכוש נפט רוסי. אולם, נראה כי בתי זיקוק הודיים כבר מקבלים הנחה גדולה יותר על נפט רוסי כדי לפצות על הסיכונים הגיאופוליטיים, על פי אנליסטים. במהלך השבועיים האחרונים, ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי העיקרי של רוסיה לבין המחיר העולמי התרחב ב-5 דולר לחבית בשוק ההודי.
ירידה של 10 דולר לחבית הנפט הרוסי תגדיל את הגירעון התקציבי של רוסיה ב-0.8 אחוז מהתמ"ג שלה, לדברי פרוקופנקו. "זה לא קטסטרופלי עבור הקרמלין", אמרה. "הקרמלין משוכנע שגם מחירי הנפט הנמוכים אינם מאיימים על תעשיית הביטחון שלו".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".