הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי להתכנס מחר (חמישי) בשעה 18:00, לדיון ולאישור תוכנית הפעולה של צה"ל ברצועת עזה. על הפרק: החלטה עקרונית רחבה להשלמת השליטה הצבאית של ישראל על כלל שטח הרצועה. על פי המתווה שיובא לדיון, צה"ל יהיה אמון על יישום ההחלטה, כאשר פרטי הביצוע יאושרו באופן פרטני על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון.
על פי התוכנית, מבצע הכיבוש יתפרש על פני כחמישה חודשים, בהשתתפות חמש אוגדות. בסיום התמרון, צה"ל ישלוט בעיר עזה ובמחנות המרכז. התוכנית כוללת גם עידוד הגירה מרצון של תושבים, שיפונו במהלך הלחימה לאזורים הומניטריים בדרום הרצועה.
אייל זמיר בהערכת מצב ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
בדיון ביטחוני מצומצם שהתקיים אתמול, הציג הרמטכ"ל חלופות נוספות להרחבת הפעולה הצבאית, עם דגש מיוחד על תוכנית כיתור הרצועה. פרט לתוכנית הכיבוש, גם האפשרויות הנוספות יובאו מחר לדיון מלא בקבינט המדיני-ביטחוני, ובסיומו צפויה להתקיים הצבעה.
למרות תדרוכים שיצאו מלשכת ראש הממשלה, ולפיהם התקבלה כבר ההחלטה העקרונית ללכת לכיוון של כיבוש מלא של הרצועה, חלק מהגורמים הבקיאים בפרטי הדיונים מעריכים אחרת. לדבריהם, ראש הממשלה בנימין נתניהו טרם הכריע והוא ממשיך להתלבט בין שתי גישות מנוגדות, שמובילות למחנה מפוצל בתוך ממשלתו.
נתניהו, שבמשך כחמישה חודשים של המשא ומתן על מתווה ויטקוף, שאף להגיע לעסקה שתשיב לפחות מחצית מהחטופים החיים וכן מספר חללים, מוצא עצמו כעת בעמדה מורכבת לאחר שהשיחות בקטאר קרסו.
מצד אחד ניצב "המחנה הניצי", הכולל את השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואחרים – אשר דוחפים למהלך צבאי רחב ככל הניתן ותומכים בתוכנית הכיבוש במלואה. מחנה זה צפוי להביע מחר את תמיכתו הפומבית במהלך, בדיון הקבינט.
מנגד, "המחנה המתון" – שבו בולט יו"ר ש"ס אריהדרעי – שאמנם אינו חבר ממשלה אך משתתף קבוע בדיוני הקבינט המצומצם והקבינט המדיני-ביטחוני – סבור כי יש להעדיף פעולה מצומצמת וזהירה יותר, תוך המשך המאמץ המדיני להשגת עסקה.
התדרוך שיצא היום מסביבת דרעי, לפיו יו"ר ש"ס קוטע את חופשתו בשווייץ וחוזר לארץ במיוחד כדי להשתתף בדיון מחר, מעיד על החשיבות שהוא מייחס לרגע ההכרעה. דרעי תומך בעמדת הרמטכ"ל, הרואה בתוכנית הכיתור אפשרות עדיפה על פני כיבוש ישיר.
איתמר בן גביר, אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אם יבחר לבסוף נתניהו באופציה המתונה – כפי שמרמזות חלק מהערכות – יהיה עליו להבטיח גיבוי רחב מתוך הקבינט, במיוחד מצד בכירים מהמחנה המתון כמו דרעי. גם שר החוץ גדעון סער ישתתף בישיבה המכריעה. היום נחת בארץ, לאחר שאתמול יזם ולקח חלק בדיון במועצת הביטחון של האו"ם בנושא החטופים.
אולם, גורמים נוספים, המקורבים לראש הממשלה ובקיאים בדיונים ביטחוניים אחרונים, טוענים כי נתניהו אכן הכריע וכי הוא שלם עם ההחלטה ללכת על תוכנית הכיבוש – וזאת תהיה ההחלטה שתאושר מחר על ידי חברי הקבינט המדיני-ביטחוני.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.