חדשות בעולם
משרד התפוצות מזהיר מעשרות הפגנות באתרים שונים ביוון
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פרסם היום (רביעי) התרעה מפני גל נרחב ומתואם של הפגנות אנטי־ישראליות שיתקיימו ביום שבת הקרוב, 10 באוגוסט, ביותר מ־25 מוקדים ברחבי יוון – ובהם אזורים תיירותיים מרכזיים ואיים פופולריים בקרב ישראלים.
ההפגנות צפויות להתקיים במסגרת קמפיין בינלאומי בשם "יום פעולה למען עזה", שמובילים ארגונים פרו־פלסטיניים. הקמפיין מבקש להציג את ישראל כמי שמבצעת רצח עם בעזה, וקורא להפגנות סולידריות עם הפלסטינים במוקדי תיירות בולטים ביוון, תוך ניסיון "לערער על הרעיון שיוון היא מקום מנוחה למי שמזוהים עם כוחות צה"ל", כלשון מארגני המחאה.
הסיסמה המרכזית של הקמפיין, "Not in Our Land – Not in Our Name" ("לא במדינה שלנו – לא בשמנו"), מלווה בקריאות לפעילים לקיים אירועים פומביים, להפיץ חומרי הסברה ולהגביר את הנראות ברשתות החברתיות. לצורך תיאום ופרסום פעולות המחאה, הוקם ערוץ טלגרם ייעודי בשם: "10/8: Day of Action on Islands and Tourist Destinations", שבו חברים כ־2,900 משתמשים.
על פי המידע שהתקבל במרכז הלאומי למעקב ולהתמודדות עם אנטישמיות ודה־לגיטימציה, ההפגנות צפויות להתקיים באיים רודוס, קוס, כרתים, סאמוטרקי, אנדרוס, לסבוס, טילוס, אמורגוס, סיפנוס ואחרים – וכן באתרים מרכזיים ביבשה היוונית, בהם אולימפיה, קיאטו, אדסה ופרבזה. רובן צפויות להיערך בשעות אחר הצהריים והערב, בכיכרות, בנמלים ובאתרים ציבוריים וארכיאולוגיים מרכזיים.
משרד התפוצות מסר כי המרכז ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשטח ולבחון את השלכות הקמפיין על תיירים ישראלים, קהילות יהודיות ברחבי יוון ותדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית. עוד נמסר כי המשרד פועל בשיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים לצורך היערכות, ניטור ותגובה בהתאם לצורך. הקהילה היהודית ביוון מונה כ-5,300 אנשים.
עליית מגמה
נזכיר כי במשך שבועיים אחרונים התקיימו באזור מספר הפגנות אנטי-ישראליות משמעותיות: ב־22 ביולי, באי סירוס, כ־150 מפגינים מנעו שימוש בנמל ונמנע העגינה של אוניית הקרוז Crown Iris שכללה כ־1,700 ישראלים. האונייה נאלצה להסתובב ולהפליג ליעד תיירותי אחר, והשר גדעון סער דיבר עם עמיתו היווני יורגוס גרפטריטיס וביקש את התערבותו בניסיון לסייע לאונייה לעגון ביוון. "מי שהפסיד זה האי סירוס", אמר אז אחד המפליגים, "מקום שיבזבזו כסף על האי – יבזבזו אותו כאן בקזינו".
ב־28 ביולי ברודוס פרצו עימותים עם המשטרה וארבעה מפגינים נעצרו. אז, קבוצת נערים ישראלים, נקלעה לעימות פיזי עם פעילים פרו-פלסטינים במסעדת "רונדה" הפופולרית באי היווני. אחד הנוכחים סיפר: "הם באו לרודוס רק בשביל לחפש ישראלים ולריב איתם על כל דבר קטן".
גם במישור המדיני, נזכיר, התרחשו התפתחויות. שגריר ישראל ביוון טען שראש עיריית אתונה לא מגן על העיר וגורם לאי נוחות לתיירים ישראלים, וראש העיר השיב בחריפות: "לא נקבל שיעורים בדמוקרטיה ממי שמבצע טיהור אתני בעזה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
