בעקבות הפרסום לפני מספר ימים כי יצחק תשובה, בעל השליטה החדש בישראכרט, הציע למנכ"ל בנק מזרחי טפחות משה לארי את תפקיד מנכ"ל ישראכרט, התעוררה סערה חדשה-ישנה בעולם הפיננסים והבנקאות בישראל.
לפי הפרסום של יהודה שרוני, עלות השכר שהוצעה ללארי עומדת על כ־10 מיליון שקל בשנה, פי שלושה מעלות העסקתו כיום, ובנוסף הוא גם יזכה לקבל אופציות – כך על פי ההערכות במערכת הבנקאית.
נכון לעכשיו עדיין לא ברור אם לארי יבחר לסרב ולהמשיך כמנכ"ל הבנק השלישי בגודלו, אך זה לא יהיה ממניעים כלכליים – גם אם במזרחי טפחות ירצו להציע לו העלאה בשכר בכדי לשכנע אותו להישאר, הדבר אסור על פי חוק.
יצחק תשובה (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)
חוק הגבלת שכר הבכירים, או בשמו הרשמי "חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים", הוא חוק שעבר ב-2016 בעקבות מחאה ציבורית על גובה השכר במערכת הבנקאית והפנסיונית, וקובע תקרה לשכר הבכירים בגופים שמנהלים כספי ציבור – כלומר בנקים, חברות ביטוח, וגופים מוסדיים. לפי החוק, שכרו של נושא משרה לא יעלה על פי 35 מהשכר הנמוך ביותר באותו ארגון, ועבור תגמול שגבוה מ-2.5 מיליון בשנה יש צורך באישורים מיוחדים.
מטרת החוק הייתה למנוע חמדנות מופרזת של מנהלים בכירים ולהחזיר לציבור את תחושת האמון כלפי המוסדות שמנהלים את כספו, אבל בפועל מה שהוא עשה זה פשוט לגרום למערכת הבנקאית להפסיד את הטאלנטים שלה.
גופים פיננסיים שאינם נחשבים "מוסדיים" כמו ישראכרט מיודעתנו, אבל גם מקס, קארד-קום ואחרים אינם כפופים לחוק הזה – ולכן הם יכולים להציע לבכירים שכר בלתי מוגבל, כולל בונוסים ואופציות, ו"לגנוב" בכירים מהמגזר הבנקאי שם שכרם מוגבל.
כך למשל, רק בשבוע שעבר דווח כי דפנה לנדאו, לשעבר ראש מערך הנדל"ן בבנק לאומי, פרשה לטובת ניהול מיזם הנדל"ן מרתון מימון בשותפות עם ישראכרט, ואתמול פורסם כי גם אורי יוניסי, חבר ההנהלה ומנהל פעילות המשכנתאות בבנק לאומי, פרש ולפי ההערכות הוא בדרך להצטרפות למיזם מימון פרטי. ויש עוד ועוד דוגמאות של "בריחת מוחות", כשמי שנפגע מכך הוא הציבור הרחב שהמפגש העיקרי שלו עם המערכת הפיננסית מתנהל מול הבנקים המתרוקנים.
סניף בנק לאומי (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
גם בתחום ההשקעות מי שנפגע מכך הם בסופו של דבר הלקוחות, כאשר מנהלי השקעות מצליחים עוזבים את בתי ההשקעות המוסדיים ואת תקרות השכר שלהם – או כדי לעבור לשוק הפרטי, או כדי לחזור ולעבוד עבור אותו בית השקעות עצמו רק שהפעם כנגד קבלה ועל חשבון הלקוחות.
הסיבה לכך היא ששכר הבכירים באותם בתי השקעות אמנם מוגבל, אך למנהלי תיקים חיצוניים הם יכולים לשלם סכומים גבוהים פי כמה וכמה – ואפילו להגיש את החשבונית ללקוח. שכן, בניגוד לשכר העובדים שמגולם בדמי הניהול הקבועים, התשלום למנהלי תיקים חיצוניים נחשב כהוצאה על ניהול השקעות ונגבה בנפרד מקרן ההשתלמות או הפנסיה שלנו.
בין אם תענה בחיוב או בשלילה, ההצעה של תשובה ללארי ממחישה שוב את העיוות שהחוק יצר ואת הצורך לשנות אותו. המצב כיום, כשכל חברת אשראי או גוף שמתמחה במימון יכול להציע סכומי עתק למנהלים מוכשרים ולמשוך אותם אליה, במקום שהם יישארו בתוך המערכת הבנקאית וישפרו את חייהם של קהל לקוחות רחב בהרבה, פוגע לא רק באותם מנהלים אלא גם בנו – הלקוחות שלהם.
עוד לא יבשה הדיו על האישור שניתן לקבוצת דלק של יצחק תשובה לרכוש את השליטה בישראכרט – וכבר נערמים סימני השאלה. האם מדובר במהלך עסקי מבריק שימנף את חברת כרטיסי האשראי הוותיקה לעידן חדש, או שמא בצעד שמעורר חשש ציבורי עמוק ועתירות לבג"ץ?
לאורך השנים בנה יצחק תשובה מוניטין של יזם שאפתן שמוכן להיכנס לכל זירה עסקית – נדל"ן, אנרגיה, תקשורת. אחרי התספורת שביצע בדלק נדל"ן, הוא הצהיר שיחזור להתמקד בתחום האנרגיה – ואכן, בעזרת עידן וולס ויוסי אבו, ניווט תשובה את קבוצת דלק להצלחה כלכלית מחודשת. אבל כעת הוא פונה לזירה חדשה – הפיננסים.
תשובה רכש את השליטה בישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל במונחי הכנסות (3.24 מיליארד שקל ב-2024), אך החלשה ביותר בשורה התחתונה (רווח של 264 מיליון שקל בלבד). החברה נחשבת למועמדת מובילה לקבלת רישיון לבנק רזה בעתיד, ונמצאת בעיצומה של תכנית התייעלות וחדשנות טכנולוגית.
בניין ישראכרט (צילום: בן קסטרו)
לא חלפו ימים מאז השלמת העסקה, וכבר נודע שתשובה פנה למשה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות – אחד הבנקאים המצליחים בארץ – והציע לו לעבור לנהל את ישראכרט. ההצעה כללה שכר שלפי ההערכות גבוה פי שלושה משכרו הנוכחי, ונשענה על יתרון רגולטורי שמאפשר לחברות כמו ישראכרט לשלם לבכירים שכר שאסור לבנקים להציע.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את אישור הרגולטור למכירה, בטענה שמדובר באדם עם עבר של תספורות חוב, מוניטין עסקי בעייתי, וספקות בנוגע לניקיון כפיו. בעתירה נכתב: "שוב ושוב נאלצו נושיו לעמוד מול שוקת שבורה… אין זה סביר להעניק לאדם כזה היתר שליטה בגוף פיננסי". בג"ץ טרם הכריע.
גם הדיבידנד המיוחד שחילקה ישראכרט במקביל לעסקה – ולא למימון הרכישה, לטענתה – עורר מחלוקת חריפה והפך לנקודת חיכוך נוספת בין הציבור, המחוקק והרגולטור.
המבחן האמיתי עוד לפנינו
הרכישה אמנם הושלמה, אך הדרך לשיקום תדמיתה של ישראכרט – ושל תשובה עצמו – רק מתחילה. מולו עומדים מתחרים חזקים (כמו ויזה כאל שתימכר בקרוב) וספקנות ציבורית גוברת. אם בכוונתו של תשובה להפוך את ישראכרט לבנק העתידי שלו – יהיה עליו לשכנע לא רק את שוק ההון, אלא גם את הציבור, את בג"ץ, ואת בנק ישראל שהוא השתנה.
בינתיים, כפי שזה נראה, כולם שמו עליו זכוכית מגדלת.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.