באוגוסט 2024 הגיעה למוסקבה משלחת איראנית חשודה שכללה מדענים הקשורים לארגון SPND – היחידה הצבאית הסודית שארה"ב מתארת אותה כ"יורשת הישירה של תוכנית הנשק הגרעיני של איראן". על פי חקירה של הפיננשל טיימס, המשלחת הגיעה עם דרכוני שירות דיפלומטי והציגה עצמה כנציגי חברת ייעוץ.
בין הנוסעים בטיסה W598 שהגיעה מטהרן לשדה התעופה הבינלאומי שרמטייבו במוסקבה שברוסיה באותה הטיסה שנחתה בשעה 9:40 בבוקר ב-4 באוגוסט 2024, היו עלי קלוונד, מדען גרעיני איראני בן 43, בליווי ארבעה עובדים שלטענתו היו מ-DamavandTec, חברת הייעוץ שלו הממוקמת במשרד קטן בבירה האיראנית.
אולם, בפיננשנל טיימס דווח כי היה מדובר בסיפור כיסוי – האיראנים טסו לרוסיה עם דרכונים דיפלומטיים, חלקם עם מספרים רצופים שהונפקו שבועות לפני הנסיעה. באחת המשלחות היה מדען גרעין איראני שלפי גורמים מערביים ששוחחו עם הפיננשנל טיימס עובד ב-SPND – יחידת מחקר צבאית סודית שתוארה על ידי ממשלת ארה"ב כ"הארגון היורש הישיר של תוכנית הנשק הגרעיני של איראן" – "תוכנית אמד", וכארגון שעליו הוטלו סנקציות. אדם נוסף שהגיע היה המנהל לשעבר של החברה, ואדם נוסף היה קצין ביון בצבא האיראני – כך לפי הדיווח.
סיפור כיסוי. כור גרעיני באיראן (צילום: REUTERS/Stringer AP)
לפי הדיווח, המשלחת ביקרה במכוני מחקר רוסיים המייצרים טכנולוגיות כפולות שימוש – רכיבים עם יישומים אזרחיים אך בעלי רלוונטיות פוטנציאלית למחקר נשק גרעיני. החקירה של "הפיננשנל טיימס" התבססה על מכתבים, מסמכי נסיעה ורישומים תאגידיים איראניים ורוסיים, וכן על ראיונות שביצעו בגוף התקשורת עם גורמים מערביים. ה-FT גם בדק מכתב ששלח DamavandTec לספק רוסי במאי אשתקד, שבו קלוונד הביע עניין ברכישת מספר איזוטופים – כולל טריטיום, חומר שיש לו שימושים אזרחיים אבל יכול לשמש גם
במכתב שנחשף, הביעה המשלחת עניין ברכישת איזוטופים כולל טריטיום – חומר שיכול לשמש להגברת התפוקה של ראשי נפץ גרעיניים ונתון לפיקוח בינלאומי הדוק.
יש לציין כי הנסיעה לרוסיה קרתה באותו הזמן שבו גורמים במערב בקרב הממשלות הבחינו בדפוס של פעילות חשודה בקרב מדענים איראניים, כולל ניסיונות לרכוש טכנולוגיה רלוונטית לגרעין מחו"ל. סוכנויות הביון במדינות הללו מאמינות שלאיראן הייתה תוכנית נשק גרעיני סודית, נוספת למאמצים שלה לייצר דלק גרעיני, שנעצרה כביכול ב-2003 על ידי חמינאי. לפני שישראל וארה"ב תקפו את מתקני הגרעין, האמינו בוושינגטון שהתוכנית של האיראנים לא חודשה, אולם הזהירו שאיראן החלה בצעדים שיהפכו את בניית הפצצה הגרעינית של איראן לקלה יותר, אם אי פעם תבחר בכך.
כמו כן יש לציין שבמאי ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על ה-SPND, והזהירה שהארגון עובד על "פעילויות מחקר ופיתוח כפולות שימוש החלות על נשק גרעיני ומערכות משגור נשק גרעיני". מומחים שעקבו אחר הפעילויות הגרעיניות של איראן אמרו ל"פיננשנל טיימס" שהאסטרטגיה של משמרות המהפכה הייתה הייתה דו משמעית, ושכך נמנעו מ"הפרות מפורשות" של אי הפצה, תוך שהם משתמשים במחקר מדעי שיהיה שימושי אם יחליטו ללכת לכיוון של הרכבת פצצה גרעינית.
מומחי אי-הפצה הזהירו בדיווח של הפיננשנל טיימס שהרקע של הנציגים, סוגי החברות הרוסיות שפגשו והתחבולות שננקטו בנסיעה מעוררים חשד. "זה מטריד שאנשים מהסוג הזה יכולים לקיים פגישה כזו ברוסיה", אמר פראנאי וודי, לשעבר מנהל בכיר לאי-הפצה במועצה לביטחון לאומי האמריקאית.
בתגובה לדיווח, איראן הכחישה באופן עקבי שאי פעם פעלה לפיתוח נשק גרעיני, תוך ציטוט פתווה דתית מחמינאי האוסרת על השימוש בהם. היא טוענת שתוכנית הגרעין שלה היא כולה לצרכים שלום. הממשלה האיראנית, כאשר פנו אליה דרך השגרירות שלה בבריטניה, לא הגיבה לשאלות על הנסיעות לרוסיה או על מטרתן – כך ציינו.
עמדת רוסיה, בינתיים, הייתה תמיד שהיא מתנגדת לפצצה גרעינית איראנית. דמיטרי פסקוב, דובר הנשיא ולדימיר פוטין, לא מסר תגובה.
לא נמסרה תגובה רוסית ל\'\'פיננשנל טיימס\'\'. ולדימיר פוטין (צילום: Sputnik/Mikhail Metzel/Pool via REUTERS)
כיצד הקשר החל?
ב-2024, קיבל קלוונד, מדען גרעיני איראני ודובר רוסית שוטף עם תואר בפיזיקה גרעינית ממכון בקייב, בקשה ממשרד ההגנה של איראן להשתמש בחברה הקטנה שלו DamavandTec כדי לארגן משלחת רגישה למוסקבה – כך דווח בפיננשנל טיימס לפי התכתבויות. לאחר מכן במאי קיבל מכתב ממדען רוסי בן 78 בשם אולג מסלניקוב, בו הוא הזמין את קלוונד וארבעה אנשים נוספים לביקור רשמי באחת מחברותיו במוסקבה.
כאמור, לפי הדיווח מתיקים תאגידים איראניים שהפיננשנל טיימס בחנו, חברי המשלחת היו בעלי קשרים חזקים ל-SPND – יחידה איראנית שעליה הטילה ארה"ב סנקציות, ושנמצאת במעקב של סוכנויות ביון מערביות, בטענה כי זו אחראית בעיקר למחקר בתחום פיתוח נשק גרעיני.
אותה נסיעה שהתרחשה באוגוסט 2024 תוכננה מראש. מסלניקוב, המדען הרוסי, הוסיף את שמותיהם של ארבעת המצטרפים לקלוונד – מה שהראה כי הם נבחרו חודשים מראש. לפני הביקור, ציינו ב"פיננשנל טיימס", אמר קלוונד לחברו ברוסיה שמטרתו בביקור היא "לדון ולהסכים" על היבטים טכניים, וכן על "ייצורם של פיתוח מכשירים אלקטרוניים, ולשקול נתיבים פוטנציאלים כללים להרחבת שיתוף הפעולה המדעי".
כמו כן, שלח צילומי דרכונים של המשלחת כחודש לפני הנסיעה – לפי הדיווח. בנוסף אמרו כי ביוני 2024 משרד החוץ של איראן הנפיק שני דרכונים דיפלומטיים חדשים לשניים מהגורמים שטסו לרוסיה – מדובר בדרכונים שניתנים רק לאנשים הנוסעים לחו"ל בביקורים רשמיים המאושרים על ידי המדינה, ולהם מספרי הנפקה רצופים – ציינו.
כור גרעיני, ארכיון (צילום: רויטרס)
הדרכון הראשון היה על שמו של ג'וואד גאסמי בן ה-48, שהיה בעברו מנכ"ל של חברת Paradise Medical Pioneers – אותה ארה"ב הכניסה לרשימת הסנקציות ב-2019 בטענה כי היא "חזית רכש הקשורה לנשק גרעיני, הנשלטת על ידי ה-SPND. פח'רי-זאדה, מייסד ה-SPND, החזיק בתפקיד בחברה לפני חיסולו. כמו כן ציינו כי גאסמי קשור בדרך זו או אחרת לפחות לחמישה גורמים מה-SPND, או לחברות שעליהן הוטלו סנקציות אמריקאיות.
כמו כן, כיום הוא מנכ"ל של חברה איראנית המספקת ציוד לבדיקת בטיחות גרעינית וקרינה (Imen Gostar Raman Kish). לחברה קשרים רבים עם ה-SPND ועם משמרות המהפכה (IRGC). קודמו בחברה היה חוסיין עלי אגה דדי, גנרל במשמרות המהפכה, שהחזיק בתפקידים בכירים בחברות האחראיות על תוכניות הטילים הבליסטיים והמל"טים של איראן, כולל פיתוחו של דגם השאהד, שלפי הפיננשנל טיימס יובא גם לרוסיה.
גורם נוסף שהיה במשלחת הוא רוח אללה עזימיראד, בפיננשנל טיימס דווח כי בסוכנויות הביון הוא ידוע כמדען בכיר ב-SPND. כמו כן, הוא גם פרופסור באוניברסיטת מלך אשתר לטכנולוגיה – עליה יצאו סנקציות של האיחוד האירופי ובריטניה כיוון שהוא תחת שליטתו של משרד ההגנה האיראני. לפי הדיווח, גם הוא מומחה בבדיקות קרינה – כך לפי הדיווח בפיננשנל טיימס, מפי מחקר שפורסם בכתבי עת מדעים.
לפי המומחים ששוחחו עם ה"פיננשנל טיימס", הנציג החשוב ביותר במשלחת היה המדען הגרעיני סורוש מוחתשמי, המזוהה עם האוניברסיטה הטכנולוגית אמירכביר של איראן. לפי הדיווח הוא מומחה במחוללי נויטרונים שיכולים לשמש גם בתהליכים תעשיתיים ורפואיים, אך גם כרכיבים המסייעים להצית את הפיצוץ – בסוגים שונים של נשק גרעיני. יש לציין כי המפקח המשותף לדוקטורט שלו היה עבאסי-דוואני.
היסטוריית ה-SPND
"ארגון החדשנות והמחקר ההגנתי" (Organization of Defensive Innovation and Research), הוקם בשנת 2011 על ידי הפיזיקאי מוחסן פח'רי-זאדה, שנחשב לאדריכל של תוכנית הגרעין של איראן מלפני 2003: "תוכנית אמד", שהוכחשה על ידי איראן. יחד עם שותפו פריידון עבאסי-דוואני, הוטלו על השניים סנקציות של האו"ם ב-2007 בגין מעורבות בפעילויות גרעיניות ובטילים הבליסטיים של איראן. כאמור, נראה כי תוכנית SPND היא ממשיכה של התוכנית האיראנית משנת 2003 – כך גם לפי הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א – IAEA).
באיראן טוענים שהארגון עוסק בייצור ואספקה וכן ב"תמיכה של מוצרים" בתחום "ההגנה המדינית", ללא אזכור למחקר גרעיני. ב-2024, הפרלמנט של איראן הכיר רשמית ב-SPND תחת החוק האיראני בפעם הראשונה, והציב אותו תחת שליטת משרד ההגנה, ובסופו של דבר תחת הסמכות האישית של המנהיג העליון של איראן. החוק, שנועד "להמשיך ולגבש את דרכו של המדען, הקדוש מוחסן פח'רי-זאדה", הפך את תקציב ה-SPND לפטור מביקורת פרלמנטרית, ונתן לו את הסמכות החוקית ליצור חברות בנות מסחריות ואקדמיות.
ב-2010, שרד עבאסי-דוואני ניסיון התנקשות – אדם על אופנוע חיבר פצצה למכוניתו בעת שנסע לעבודתו בטהרן. עשור מאוחר יותר, חברו פח'רי-זאדה חוסל במארב שיוחס לישראל, לאחר שימוש במקלע מונחה בינה מלאכותית מרחוק – כך דווח. כמו כן, עבאסי-דוואני חוסל במהלך התקיפה באיראן.
לאחר מותו של פח'רי-זאדה, עבאסי-דוואני התחייב להמשיך את עבודתו, ואמר בריאיון לעיתון הממלכתי באיראן כי הוא מרגיש צורך "לקחת את המדע לאוניברסיטאות ולהפיץ אותו, כי הוא פועל כמו מערכת הפעלה – ואף אחד לא יכול לסגור אותה על ידי התנקשות באנשים".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".