מאחורי קו הרקיע הזוהר והנוצץ של דובאי מסתתר סוד אפל ומסוכן. מדי שנה אלפי נשים מפותות להגיע לאיחוד האמירויות עם הצעות לחופשות יוקרה, עבודות בשכר גבוה ומסיבות ביאכטות של כוכבים. אך זמן קצר לאחר הגעתן הן מוצאות את עצמן לכודות ברשת של ניצול וסחר בנשים.

במקרים מסוימים, כוכבות רשת ששואפות להיות דוגמניות, מרומות על ידי סוכנויות דוגמנות מזויפות ואז נאלצות להפוך לשפחות מין במסיבות שונות של גברים עשירים מקומיים.

רק השנה, כוכבת OnlyFans בת 20, מריה קובלצ'וק, נמצאה פצועה קשות בצד הדרך בדובאי. היא הייתה בהרדמה ארוכה ואחרי שהתעוררה, היא חשפה שהותקפה פיזית ומינית על ידי רוסים עשירים במסיבה פרועה במלון. הייסורים שלה עוררו הד ציבורי על עבדות המין הנוראית באיחוד האמירויות.

OnlyFans model Maria Kovalchuk has spoken out about an assault she experienced in Dubai.

The 20-year-old Ukrainian OnlyFans model, Maria Kovalchuk, who sustained severe injuries after a party in Dubai in March 2025, has publicly shared details of the incident for the first time… pic.twitter.com/pw5qbz8gXE

— Sota News (@sotanews) July 21, 2025

במקרים אחרים, נשים ממדינות עולם שלישי מגיעות לדובאי לאחר שמבטיחים להן עבודה והכנסה שתאפשר להן לפרנס את משפחותיהן, רק כדי לגלות שהן נמכרו לרשת של סחר בנשים והן כעת הופכות לשפחות מין. כל הקורבנות חולקים דבר אחד: תקווה לחיים טובים יותר, הזדמנויות חדשות או אפילו סיכוי לאהבה.

פעיל בריטי נגד סחר בבני אדם, אנגוס תומס, מייסד פרויקט Hope Education, הציל כ-20 נשים ובנות ניגריות מהמגייסים בדובאי. הוא אומר שיוצרות תוכן מערביות נאיביות נופלות לאותן מלכודות כמו נשים אפריקאיות, אין ביניהן הבדל. אנגוס החל בעבודתו נגד סחר בבני אדם במקרה, כשהיה בעצירת ביניים של 48 שעות בדובאי ב-2019.

בערב השנה החדשה, בזמן שיצא מאוחר לקנות תרופות לאשתו החולה, הוא נעצר מחוץ למלונו על ידי אישה אפריקאית צעירה ורזה בשמלה צמודה. הייאוש בעיניה היה בלתי ניתן לטעות. היא שאלה אם הוא רוצה סקס. אנגוס סירב, ואז שאל: ״את רוצה להיות כאן?״, הבחורה אמרה לו ״לא״.

אנגוס הציע עזרה וקבע להיפגש איתה למחרת בבוקר לפני הטיסה הביתה. כשהבחורה הגיעה מאוחר, היא אמרה לאנגוס שזה בגלל שהיא נענשה על ידי הסרסור שלה על כך שלא הביאה מספיק כסף. "מעולם לא שמעתי על סחר בבני אדם לפני כן, או מה באמת קורה בדובאי", אנגוס סיפר לדיילי מייל.

בעודם שותים קפה, הוא צילם את הדרכון שלה ואת הצלקות על גופה ואסף ראיות על מנת להציל אותה. "כשעליתי על המטוס והייתי צריך להשאיר אותה מאחור, חשבתי לעצמי, 'אני האדם היחיד על הפלנטה שיודע מה קורה? אני צריך לקחת אחריות על זה'", אנגוס אומר.

במשך השנה הבאה, אנגוס נלחם כדי לשחרר את האישה הזו. בתהליך, הוא חשף עוד ארבע רשתות סחר בנשים. מאחורי החזית האולטרה-מודרנית של דובאי מסתתרת רשת של ניצול מיני.

כעת אנגוס מספר על מקרים של נשים שעזר להן לברוח מרשתות הסחר של דובאי וחושף את השיטות הערמומיות שמגייסים משתמשים בהן כדי לכוון לפגיעים.

גרייס (שם בדוי), מקניה, נאבקה לחיות את חייה ממכירת נעליים זולות בשוק בניירובי כשפגשה גבר ניגרי בפייסבוק. הוא הבטיח לה חיים טובים יותר, היא קיבלה כרטיס טיסה חד-כיווני לדובאי, בתקווה להתחלה חדשה. על פי אנגוס, "כשהיא הגיעה, הם נהנו מחיי חברה בלתי נתפסים במשך שבועיים. אז הוא לקח אותה לארוחת ערב בפוג'יירה ואמר לה, 'אני חושש שאת צריכה להישאר כאן. את הולכת לעבוד כאן עכשיו'". ה"חבר" החדש של גרייס מכר אותה לבעל הבר.

האישה ננעלה בחדר זעיר מעל המסעדה ונאלצה למכור את גופה במשך שנתיים וחצי. המתחם הכיל תריסר חדרים מלאים בנשים כמוה והן מעולם לא הורשו לעזוב. היא נאלצה לקבל כמה לקוחות ביום, ועם הזמן הייסורים שלה הסלימו. בששת החודשים האחרונים של השבי שלה, היא סבלה מהתעללות פיזית מטרידה מגברים עשירים. למזלה, גרייס הצליחה לברוח לאחר שלקוח ריחם עליה. הוא עזר לה להחזיר את הטלפון הנייד שלה ונתן לה קצת כסף. היא ברחה כשהציעה לזרוק את הזבל לילה אחד כשהבעלים לא היה, ואז חיה מתחת לגשר בדובאי.

"גרייס התחברה אלי דרך בית בטוח שהקמתי עם שומרוני טוב ניגרי", אנגוס מסביר. "כשהיא הפעילה את הטלפון שלה, היא הוצפה בהודעות מהמשפחה שלה ששאלו איפה היא. בסופו של דבר כשהיא הגיעה הביתה ב-2023, היא התמודדה עם עומס עצום של בושה. היא עדיין לא סיפרה למשפחה שלה מה קרה".

קלואי (שם בדוי), מלאגוס, הגיעה לדובאי עם הבטחה לעבודה כטבחית. ברגע שנחתה, הדרכון שלה נתפס והיא נלקחה לאל עין, עיר שנמצאת עמוק במדבר, בגבול המזרחי עם עומאן. "היא בישלה כשבוע ואז נאמר לה שכדי להרוויח את השהייה שלה, היא תצטרך לשכב עם גברים", אנגוס אומר. קלואי סבלה מעבודת מין משפילה במשך ארבע שנים ומהתעללות בלתי פוסקת כל יום מהלקוחות. כמו גרייס, היא סוף סוף הצליחה לברוח, וקיבלה את מספר הטלפון של אנגוס.

"קיבלתי שיחות וואטסאפ מהאישה הזו במשך שלושה שבועות. היא התחננה שאעזור לה. אמרתי לאשתי, 'משהו מרגיש שונה בשיחה הזו'", אנגוס אומר. לבסוף הוא הצליח לעזור לקלואי לחזור הביתה בבטחה, ונשאר איתה בקשר עד היום.

אנגוס נזכר במקרה הידוע לשמצה של כריסטי גולד, ששמה האמיתי הוא כריסטיאנה יעקב אואדיאלה. גולד הייתה דמות בכירה בסינדיקט, רשת סחר בנשים שידועה לשמצה בפיתוי בנות ניגריות קטינות וכפיית זנות עליהן.

במשך חמש שנים, גולד התחמקה ממעצר, עמדה בראש רשימת המבוקשים של ניגריה לסחר בבני אדם. במרץ 2024, היא הורשעה בהיעדרותה על ידי בית משפט פדרלי גבוה, אם כי גזר הדין נדחה עד למעצרה. זה קרה סוף סוף בדצמבר אשתקד, כשהיא נתפסה בנמל התעופה של אבוג'ה לאחר שהגיעה מחגיגות השנה החדשה של דובאי.

עד אז, היא יצרה פרסונה מקוונת זוהרת ומושלמת לפיתוי נשים פגיעות תוך הסתרת האכזריות מאחורי ה"הצלחה" שלה. במציאות, קורבנות טוענים שגולד גנבה את הדרכונים שלהן ודחסה אותן לדירה זעירה בדובאי. בבית המשפט, שלוש נשים צעירות העידו נגדה.

אבל כשגולד נידונה, היא קיבלה בחירה: חמש שנות מאסר או קנס של 11 מיליון נאירה (25,000 ש״ח), היא שילמה את הקנס ויצאה חופשיה. "ההודעה שההחלטה הזו שולחת לסוחרים, לניצולים ולעולם היא הרסנית", אנגוס אמר. "אפילו לאחר שהראתה זלזול במערכת המשפט ובקורבנותיה, היא הורשה כעת לצאת חופשיה, ליהנות שוב מהרווחים של פשעיה. התוצאה הזו עושה לעג לחוקי מניעת הסחר החזקים של ניגריה ומכתימה את המעמד הגלובלי של המדינה".

אנגוס קורא למסיבות המין הידועות לשמצה דוגמה "נוראית וקיצונית" למה שקורה מאחורי דלתיים סגורות בדובאי. "זה קורה המון", הוא אומר. "המונח 'מסיבה' מטעה בצורה גסה. זוהי התעללות מוחלטת בנשים על ידי גברים מושחתים. אין בזה אלמנט של מסיבה בכלל".

עם זאת, אנגוס בספק לגבי כמה נפוצים האירועים האלה, ומציע שהרשתות החברתיות מגזימות בשכיחותם על מנת לייצר הלם ופומו בקרב צעירות. בשנה האחרונה, הייתה עלייה בדיווחים על האורגיות הללו בדובאי, שבהן נשים נאלצות לבצע מעשים מתועבים וחוו אלימות קשה.

רדהה סטירלינג, מייסדת "עצורים בדובאי", אמרה בעבר לדיילי מייל שהמסיבות האלה "לא חדשות". אנגוס אומר שכוכבת רשת מערביות "מושפעות מאותו נרטיב משכנע" כמו נשים שנסחרות בניגריה. ההבדל העיקרי, הוא אומר, הוא שנשים מערביות נוטות לחפש תהילה או קריירה, ולא רק כסף.

אנגוס יצר תוכנית חינוך מקיפה נגד סחר בבני אדם ללמד ילדי בית ספר יסודי על הסכנות. הוא מלמד בטיחות ברשתות החברתיות, איך לזהות דגלים אדומים באינטראקציות באינטרנט, ומדגיש את החשיבות של קיום "שלושה מבוגרים מהימנים" בחייך. "אל תבטחו באף אחד. קחו צעד אחורה מכל החלטה, כי אם אתם נתקעים בדובאי, אף אחד לא בא להציל אתכם", אנגוס מזהיר.

הבלש הבריטי לשעבר פיל ברואר גם עקב אחר מספר רב של רשתות סחר בנשים במהלך קריירה של 30 שנה. הוא אומר שבאיחוד האמירויות, לדווח על עצמך למשטרה המקומית כקורבן של סחר מין זה צעד מסוכן – כזה שיכול להוביל לאישומים על מה שנקרא "פשעי מוסר" כמו מין מחוץ לנישואין או זנות.

כמו אנגוס, ברואר ממליץ לסמוך על האינטואיציה שלכם, מייעץ לא לנסוע לבד, ואומר לזכור שאם משהו נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה לא אמיתי ולא טוב. ברואר מציין שכחברה דתית, דובאי לעתים קרובות מתעלמת או מכחישה את היקף בעיית הסחר בבני אדם שלה. עדיין, הוא מתעודד מהמודעות הגוברת לסחר בנשים באזור הזה ומהצעדים שממשלת איחוד האמירויות נוקטת כדי לטפל בזה.