הבוקר (שני) פורסם במעריב כי גורמים ביטחוניים בכירים משמיעים יותר ויותר קולות על כך שהם אינם יודעים מהי תכנית ההמשך ברצועת עזה וכי הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ביקש לקיים דיון דחוף בנושא. בהמשך לפרסום, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לדברים בפתח ישיבת הממשלה.
נתניהו אמר: "אנחנו צריכים להמשיך לעמוד יחד ולהילחם יחד כדי להשיג את מטרות המלחמה שהצבנו, את כולן; את הכרעת האויב, שחרור חטופינו והבטחה שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל. בהמשך השבוע אני אכנס את הקבינט כדי להנחות את צה"ל כיצד להשיג את שלוש המטרות הללו, כולן, בלי יוצא מן הכלל".
כאמור, כבר כמה ימים מבקש הרמטכ"ל זמיר לקיים דיון בקבינט הביטחוני מדיני ובו הצגת תוכניות המשך הלחימה בעזה. מנגד, ראש הממשלה נתניהו מנע קיום דיון בקבינט ולא איפשר את הצגת התוכניות ואת האישור שלהן.
במערכת הביטחון תוקפים את התנהלות הדרג המדיני. גורם ביטחוני מודה: "אנחנו לא יודעים מה הם רוצים. העברנו לדרג המדיני את תמונת המצב. שסיימנו את המשימות של ׳מרכבות גדעון׳. אמרנו לדרג המדיני – ׳זה הזמן שלכם להתאמץ".
פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבה 188 ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
"אנחנו מבינים ששינו כרגע עמדה ומוכנים ללכת לעסקה אחת ולא בשלבים. אבל הבעיה שאנחנו לא יודעים מה מתחולל בשיחות. פעם היינו שותפים ויודעים מה קורה. עכשיו זה מתנהל בין שניים – ראש הממשלה והשר דרמר. את המידע על מה שקורה אנחנו מקבלים מהצד השני. דרך הערוצים המודיעיניים. הבהרנו לדרג המדיני את ההשלכות של המשך הלחימה על הצבא".
הגורם ממשיך ומסביר ש"הסברנו כי התמשכות המשימה יוצרת תוצרים לא טובים לצה"ל. יש מפקדי פלוגות שלא ניהלו אימון מאז שסיימו קורס קצינים. שהם לא יודעים איך מכינים תיק אימון. יש שחיקה עצומה בתוך היחידות הקדמיות של צה"ל. יש חיילים ומפקדים שמכירים רק סוג אחד של לחימה והיא עזה".
"קיבלנו החלטה שמעתה כל חטיבה סדירה לא תעבור ברצף יותר משלושה חודשים של לחימה בעזה. לאחריה לפחות חודש הפוגה מחוץ לעזה. אבל אנחנו יודעים כבר עכשיו כי התארכות הלחימה תשפיע לאורך זמן על יחידות ועל החיילים. אסור לשכוח מדובר בילדים הכי טובים שיש לעם ישראל. הם ׳חוד החנית׳ שלנו והם נשחקים", אמר הגורם.
בצמרת צה"ל מתוסכלים מדרך ההתנהלות של בכירי הדרג המדיני: "כרגע לא מאפשרים לנו להציג את התוכנית לאישור הקבינט. אנחנו לא יודעים מה הדרג המדיני רוצה. אנחנו לא יודעים מה ראש הממשלה ומה שר הביטחון רוצים, לאן הם מובילים את המשך בעזה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה את הקו של שלושה שרים בקבינט: בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק ואיתמר בן גביר. הם מדברים בצורה ברורה ואומרים שיש לכבוש את כל הרצועה ולהקים התישבות ישראלית. מה עמדת כל חברי הקבינט לא ברורה לנו".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.