כמעט תשע מתוך עשר חקירות צבאיות בנוגע לטענות על פשעי מלחמה או התעללות מצד חיילים מאז תחילת המלחמה בעזה נסגרו ללא מציאת פגמים או נותרו ללא פתרון, כך דווח ב"גארדיאן" הבריטי.
על פי הדיווח, חקירות שטרם נפתרו כוללות את הריגתם של לפחות 112 פלסטינים שעמדו בתור לקמח בעיר עזה בפברואר 2024, כך מסר ארגון הפעולה נגד אלימות מזוינת (AOAV), ותקיפה אווירית בה נהרגו 45 בני אדם במחנה אוהלים ברפיח במאי 2024.
ניידת משטרה צבאית (צילום: ויקיפדיה)
כמו כן, טרם נפתרה חקירה בנוגע להריגתם של 31 פלסטינים שהלכו לאסוף מזון בנקודת חלוקה ברפיח ב-1 ביוני. עדי ראייה אמרו שהם נהרגו לאחר שכוחות צה"ל פתחו באש. זמן קצר לאחר מכן, צה"ל אמר כי הדיווחים "שקריים", אך הודיע ל"גרדיאן" כי האירוע "עדיין בבדיקה".
איאן אוברטון ולוקאס טזוריס, מהצוות ב-AOAV, אמרו כי הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך שישראל מבקשת ליצור "דפוס של חסינות מעונש" בכך שהיא לא מצליחה להגיע למסקנה או לא למצוא אשמה ברוב המכריע של המקרים הקשורים ל"האשמות החמורות או הפומביות ביותר על מעשים רעים מצד כוחותיה".
צה"ל מסר כי הוא "מבצע תהליכי בדיקה וחקירה בנוגע לאירועים חריגים שאירעו במהלך פעילות מבצעית, בהם קיים חשד להפרת חוק", בהתאם לחובותיו על פי החוק הישראלי והבינלאומי. היא מפעילה מערכות פנימיות לביצוע בדיקות והאשמות בגין פשעי מלחמה, כולל חקירות פליליות על ידי משטרת הפרקליט הצבאי הכללי והערכות עובדתיות (FFA) על ידי צוות נפרד במטה הכללי.
בית הדין בהאג (צילום: רויטרס)
הזמן הקצר יחסית, מבחינה חקירתית ומשפטית, פירושו שגם מקרים לא פתורים אחרים עשויים להוביל להעמדה לדין, אם כי שני החוקרים אמרו כי חקירות צה"ל הפכו ל"אטומות ואיטיות יותר" ככל שמספר הנפגעים האזרחיים בעזה גדל.
AOAV מסרה כי מצאה דיווחים על 52 מקרים בתקשורת בשפה האנגלית, בהם צה"ל טען כי ניהל או יבצע חקירה לאחר טענות על פגיעה באזרחים או מעשים בלתי הולמים מצד כוחותיו בעזה או בגדה המערבית בין אוקטובר 2023 לסוף יוני 2025. מדובר במותם של 1,303 פלסטינים ובפציעתם של 1,880.
מקרה אחד הוביל לעונש מאסר לחייל ישראלי. חייל מילואים בצה"ל נידון בפברואר לשבעה חודשי מאסר לאחר שהורשע על ידי בית משפט צבאי בהתעללות חמורה בעצורים ביטחוניים פלסטינים. הוא תקף שוב ושוב אסירים כבולים ועיניהם עיוורות באגרופיו, באלה וברובה הסער שלו במרכז המעצר שדה תימן.
באחד המקרים אלוף משנה בצה"ל ורב-סרן הודחו באפריל 2024 ושלושה מפקדים נוספים ננזפו מספר ימים לאחר שבעה עובדי סיוע מהמטבח המרכזי העולמי נהרגו בתקיפה אווירית. צה"ל מסר כי מדובר ב"טעות חמורה הנובעת מכישלון חמור עקב טעות בזיהוי", אם כי ארגון הצדקה מסר כי החקירה המהירה חסרה אמינות.
מתוך 46 התיקים הנותרים, המהווים 88% מכלל התיקים, שבעה נסגרו ללא מציאת אשמה. 39 נוספים נותרו בבדיקה או ללא דיווח על תוצאות, כולל ארבעה אירועים קטלניים במהלך החודש שעבר בהם נהרגו פלסטינים ליד או בנקודות חלוקת מזון שונות ברצועת עזה.
על פי צה"ל, "כל דיווח… תלונה או טענה המצביעים על התנהגות בלתי הולמת של כוחות צה"ל עוברים תהליך בדיקה ראשוני, ללא קשר למקורו". במקרים מסוימים הראיות הן כאלה עד כדי כך שמוזמנת חקירה פלילית על ידי משטרה צבאית, בעוד שבמקרים אחרים מתקיימת חקירה ראשונית.
באוגוסט 2024 , צה"ל מסר כי המשרד לאכיפת החוק אסף מידע על "מאות אירועים" הקשורים למלחמה בעזה בלבד, בעוד שמשרד הפרקליט הצבאי הראשי פתח ב-74 חקירות פליליות. מתוכם, 52 התייחסו למותם וליחס לא נכון של עצורים ו-13 לגניבת תחמושת, בעוד שמיעוטם התייחס לטענות על פשעי מלחמה במצבי לחימה. שלושה התייחסו ל"הרס רכוש אזרחי ללא צורך צבאי" ושישה בנוגע ל"שימוש בלתי חוקי לכאורה בכוח".
סטטיסטיקות צה"ל שונות מהממצאים של AOAV משום שקבוצת המחקר השתמשה במתודולוגיה שונה. AOAV סקרה אירועים שבהם דווח על חקירה שנעשתה או נערכה, וגם קלטה אירועים בגדה המערבית ובעזה. צה"ל לעומת זאת מסר כי "נפתחו עשרות חקירות של משטרה צבאית" וכי "רוב החקירות הללו עדיין נמשכות". מנגנון ה-FFA, בינתיים, "השלים את סקירתו בעשרות מקרים" ואלה הועברו לפרקליט הצבאי הראשי לצורך חקירה פלילית אפשרית.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.