Connect with us

חדשות בעולם

הקמפוס היהודי שקם במקום שבו תכננו את השמדתנו

Published

on




בזמן שיהדות התפוצות מתמודדת עם גלי אנטישמיות, התבוללות וזהות מתרחקת, קמה בוינה – לב אירופה, עיר עתירת זיכרון היסטורי כואב – קהילה יהודית משגשגת, חיה ותוססת. מאחורי השינוי הזה עומדת חב"ד, שמובילה בעיר מהפכה שקטה של חינוך, קהילה, אקדמיה ואפילו תיירות יהודית.

מהריסות לגרעין יהודי: קמפוס החינוך של חב"ד

במקום שבו עמד מוסד נאצי – מבנה אשר שימש את הנהגת הרייך השלישי באוסטריה, ובו התקבלו החלטות שהובילו לגירוש והשמדת יהודים – קם אחד הקמפוסים היהודיים הגדולים באירופה.

הקמפוס היהודי שקם במקום שבו תכננו את השמדתנו (צילום: יחצ)
הקמפוס היהודי שקם במקום שבו תכננו את השמדתנו (צילום: יחצ)

כיום פועלים בו ארבעה גני ילדים, תיכון יהודי חדש, תוכנית תואר ראשון ושני בעסקים (LBS), ומעונות סטודנטים כשרים – כולם תחת מטרייה יהודית-חינוכית אחת, מונעת בשליחות.

"אנחנו נותנים גם כלים לחיים, גם ערכים", אומר הרב יעקב בידרמן, שליח חב"ד הראשי. "ומאז ה-7 באוקטובר, הביקוש לפה זינק. אנשים מחפשים ביטחון וזהות". הדרך להקמת הקמפוס לא הייתה פשוטה. בתחילה נדחו כל הבקשות לקבלת אישורים, בשל התנגדות פוליטית ורגישות היסטורית.

ואז, באופן מפתיע, הגיע לעזרת השליחים עיתונאי מקומי – עורך עיתון אנטישמי לשעבר – שהביע חרטה פומבית על עמדותיו, והחל לפעול למען המיזם היהודי. הוא פרסם סדרת כתבות חיוביות והשתמש בקשריו כדי לשכנע את הרשויות לאשר את התוכנית. "דווקא הוא הפך להיות המלאך שפתח לנו את הדרך", נזכר הרב בידרמן.

הקמפוס היהודי שקם במקום שבו תכננו את השמדתנו (צילום: יחצ)
הקמפוס היהודי שקם במקום שבו תכננו את השמדתנו (צילום: יחצ)

הקמפוס ממוקם לא הרחק ממרכז העיר, וקירותיו כיום מעוטרים ביצירות ילדים, מילות קודש ודגל ישראל. לא רק מוסדות לימוד פועלים במקום, אלא גם מרכזי פעילות קהילתית, כנסים וסמינרים.

תמיכת קרן לאודר וקרן יעל

מאחורי ההצלחה הזו עומדת גם תמיכה יציבה ומשמעותית של גופים פילנתרופיים בינלאומיים. קרן לאודר, בראשות רונלד לאודר, מהווה אחד העוגנים המרכזיים בבניית המוסדות האקדמיים והחינוכיים של הקמפוס – בין אם בתשתיות, מלגות או תוכניות לימודיות. "ללא התמיכה של קרן לאודר, הרבה מהדברים שקרו כאן לא היו מתאפשרים", אומרים בהנהלת הקמפוס.

גם קרן יעל, הפועלת לחיזוק החינוך היהודי בתפוצות, משחקת תפקיד משמעותי. הקרן תומכת בבתי הספר היהודיים של חב"ד בוינה, מסייעת בפיתוח מקצועי למורים, בונה תוכניות זהות ומעניקה משאבים חדשניים להעצמת התלמידים. לדברי הרב ישראל וולפסוב: "קרן יעל עזרה לנו לחלום בגדול. בזכותם, הפכנו את בית הספר היהודי למוקד חינוכי ברמה גבוהה".

האוניברסיטה היהודית היחידה מסוגה באירופה

האוניברסיטה לעסקים (LBS), בהובלת הרב ברוך סבאח, הפכה לאבן שואבת לסטודנטים יהודים מכל העולם. מעבר לרמה האקדמית הגבוהה, זוכים הסטודנטים לארוחות שבת, לימודי יהדות, תמיכה אישית, ותוכניות עם מוסדות מישראל.

"לומדים כאן ישראלים, רוסים, אמריקאים, קולומביאנים – כולם יהודים שרוצים ללמוד בלי לחשוש לזהותם", מסביר הרב סבח. "המעונות צמודים לאוניברסיטה, והחיים פה מאפשרים להרגיש בבית".

בשיחות עם הסטודנטים, חוזר ומופיע המוטיב של "בית הרחק מהבית". מעבר ללימודים, מתקיימים מדי שבוע אירועי קבלת שבת, ערבי עיון, הרצאות, ואירוח של עשרות צעירים סביב שולחן השבת. הפעילות זוכה לגיבוי מלא מהנהלת האוניברסיטה.

הבית של יהדות ברית המועצות לשעבר

הרב משה קולומויזב ורעייתו הקימו את הקהילה דוברת הרוסית הגדולה באירופה. מעבר לפעילות החינוכית והחברתית, הם פועלים לחיזוק הזהות בקרב עולים מאוקראינה, רוסיה ומדינות חבר העמים.

"אנחנו נלחמים בהתבוללות יום-יום", אומרת הרבנית. "כל ילד שנכנס למסגרת יהודית – זו הצלחה. כל ברית – זה נס. וזה קורה כאן".

הקהילה הרוסית כוללת היום מאות משפחות, רבות מהן פליטות מלחמה. חב"ד מעניקה להן סיוע פיזי, תמיכה רגשית ומסגרת יהודית – לעיתים בפעם הראשונה בחייהן. המוטו המנחה: "לא חשוב מאיפה באת – אתה יהודי, אתה שייך".

חינוך – מהגן ועד החופה

מערכת החינוך הפורמלית כוללת כיום למעלה מ-600 תלמידים. רבים מהם לא הכירו יהדות לפני שהגיעו לבית הספר. הרב ישראל וולפסוב, המנהל הפדגוגי, מסביר: "המטרה שלנו היא לתת זהות – עברית, אהבת ישראל, קהילתיות. ואנחנו מצליחים לשלב תלמידים מכל הרקעים – חרדים, מסורתיים וחילונים – בכיתה אחת, בלב אחד".

התוכנית הלימודית מחולקת לפי רמות – כך שתלמיד שמגיע ללא רקע ביהדות, יכול להשתלב בהדרגה. המורים נבחרים בקפידה, והחינוך נעשה בגישה מכילה, ללא כפייה. במקביל, ניתנים שיעורים בחגים, מסעות לחו"ל, סמינרים וחוגים.

גם תייר – מרגיש בבית: מלון חב"ד בוינה

אחד המיזמים הבולטים ביותר שמסמלים את חזון חב"ד בוינה, הוא המלון היהודי של חב"ד, הממוקם בלב העיר – לא רחוק מהקמפוס. המלון מאפשר לתיירים דתיים ויהודים מהעולם כולו ליהנות משהות נוחה, כשרה ובטוחה – במרכז אירופה.

המלון מנוהל ע"י חב"ד ומשמש גם כאכסניה רוחנית: יש בו בית כנסת, ארוחות שבת משותפות, שירותי מידע תיירותיים בשפה העברית, וגם מענה לרוחניות ולנשמה. "המטרה היא שכל יהודי שיגיע לוינה – ירגיש שלא רק שהוא לא לבד, אלא שהוא בבית", מסביר אחד השלוחים.

מעבר לכך, המלון מארח קבוצות, משלחות נוער, רבנים, עיתונאים וסטודנטים – ומהווה חלק אינטגרלי מהפעילות החינוכית והתדמיתית של חב"ד. לא אחת מתקיימים בו שיעורים, אירועים קהילתיים ומפגשים לא פורמליים שמחברים לבבות.

חזון לעתיד: הכפלת המעונות, קשרי ישראל וחיזוק הגשר

כחלק מהתפתחות הקהילה, חב"ד פועלת להרחבת מעונות הסטודנטים ולבניית דור המשך. "יש לנו צורך ב-100-200 מיטות נוספות", אומר הרב סבח. "אם אין מגורים, קשה לקיים חיים יהודיים. זה צו השעה".

במקביל, נרקמות תוכניות להעמיק את הקשר עם מדינת ישראל – דרך תגלית, מסע, משרד התפוצות וגורמים נוספים. החלום: לבנות גשר חי ודו-כיווני בין ירושלים לוינה.

סיכום: אור בגולה

וינה של חב"ד היא לא רק קהילה – היא סיפור של שליחות, זהות, תקווה ותחייה. כל מסגרת – גן, אוניברסיטה, מלון – נבנית על עיקרון אחד: כל יהודי חשוב. כל אחד שייך. "אנחנו לא שופטים, אנחנו מחבקים", מסכם הרב בידרמן. "וזו בדיוק הסיבה שאנחנו רואים ניסים – כל יום".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים