צעירים מצרים שיצאו לרוסיה במטרה לבנות לעצמם עתיד אקדמי מצאו את עצמם מגויסים לצבא הרוסי – ובסופו של דבר נפלו בשבי האוקראיני. כעת, מתוך הכלא, הם חושפים את המסלול שטלטל את חייהם.
אמו של מוחמד אל-סנוסי, צעיר בן 21 מהכפר אל-מאריס שבמחוז לוקסור בדרום מצרים, לא שיערה שהשליחות ללימודי רפואה ברוסיה תהפוך למסע של כאב ומלחמה. מאז נסיעתו בשנת 2021, ההורים, האב שעובד בערב הסעודית והאם שנותרה במצרים, הקפידו להעביר לו כספים ולתמוך בו כלכלית. בעקבות הסנקציות שהוטלו על רוסיה, נאלצה האם לנהל את העברות הכספים בעצמה דרך אפליקציית ניהול כספים.
הריסות מתקיפה רוסית באוקראינה (צילום: רויטרס)
אלא שהחלום האקדמי נגדע. על פי העדות, מוחמד נעצר בחשד להחזקת סמים, ומצא עצמו בפני דילמה דרמטית: להישאר בכלא או להצטרף לצבא הרוסי. למרות שלא סבל מקשיים כלכליים, ולא נזקק לעבודה, הוא נטש את המסלול הלימודי – ואמו, לדבריה, אינה יודעת כיצד הידרדר המצב.
מוחמד הוא רק אחד מקבוצה של מצרים שנפלו בשבי אוקראיני לאחר שנשלחו לחזית במסגרת שירותם בצבא רוסיה. בסדרת סרטונים שפרסם היוטיובר האוקראיני דמיטרי קרפנקו, תיעדו הצעירים את קורותיהם – מרגע הגיוס ועד הלכידה.
בסרטונים מספרים הצעירים על נסיבות הגיוס, שלדבריהם כללו לעיתים לחצים משפטיים, ולעיתים הבטחות על תמריצים כמו כסף או אזרחות. ברשתות הערביות מתרבות לאחרונה האזהרות מפני מה שכונה "המלכודת הרוסית" – מגמה של גיוס זרים, רבים מהם צעירים מהמזרח התיכון, לשורות הצבא הרוסי, תוך ניצול פגיעותם ומצוקתם.
העדויות הללו מעוררות דיון ער במצרים וברשתות הערביות, על גבולות האחריות, הסיכונים לצעירים שנשלחים ללמוד בחו"ל – והמחיר האנושי הכבד שמשלמים מי שנשאבו למלחמה שאינה שלהם.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.