בעוד העולם ממתין בדריכות להתפתחויות במזרח התיכון, עולות שאלות קשות על עתידה של מדינת לבנון, כמו גם על האפשרות לפעולה צבאית אמריקנית-ישראלית נגד ארגון הטרור חיזבאללה. בין איומים על פירוק הנשק למשא ומתן סמוי עם איראן, המציאות הגיאופוליטית באזור הופכת למורכבת יותר מתמיד.
האיום החדש: פעולה צבאית לפירוק נשק חיזבאללה הלחץ הבינלאומי על לבנון מתגבר. ארצות הברית וישראל עשויות להוציא לפועל, על פי דיווחים זרים, פעולה צבאית גדולה שמטרתה לכפות על חיזבאללה והממשלה הלבנונית פירוק מלא של נשק מהארגון. אולם נותרת אי ואות גדולה, כאשר וושינגטון מנהלת במקביל משא ומתן עם טהראן, תוך הפעלת לחץ דיפלומטי על ביירות.
חיזבאללה גבול ישראל סוריה לבנון (צילום: רויטרס)
האכזבה הלבנונית מאיראן המלחמה האחרונה הותירה צלקות עמוקות בתודעה הלבנונית. מה שבעבר נחשב "ערבות" ללבנון הפך לקללה, כאשר ישראל הרסה חלקים נרחבים בפרברים הדרומיים, בעלבק ובבקעה המערבית. בעיני הלבנונים, הנזקים הללו אינם ניתנים להשוואה ביחס למה שנורה נגד ישראל, עד כדי כך שחלק מהלבנונים החלו לפקפק בעצם קיומו של נשק תגמול אפקטיבי בידי הארגון.
בקרב הציבור הלבנוני קיימות שאלות רבות ואפילו רצון להוכחות כלפי איראן, בנוגע לדרך בה נעשה שימוש בנשק. התוצאות ההרסניות בלבנון של המלחמה האחרונה מעוררות ספקות עמוקים לגבי האסטרטגיה האיראנית, בקרב תומכי המשטר.
החשש מ"המודל הסורי" מקור איראני בכיר חושף לכלי התקשורת "אלנשרה", את הדינמיקה הפנימית בטהראן ומזהיר מפני תרחיש קטסטרופלי. לדבריו, כאשר התרחש "מבול אל-אקצא", "גורמים מסוימים הודיעו לאיראן שלראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, היו תוכניות להרחבת המלחמה, ומכאן היא לא רצתה להתערב ולתת לו עילה לעשות זאת".
אולם המקרה הלבנוני שונה. למרות כל ההתקפות הישראליות והתנקשויות בפיקוד חיזבאללה, "איראן לא התערבה כי המזכיר הכללי של חיזבאללה באותה עת, חסן נסראללה, התנגד לכך בתוקף".
האיראנים חוששים שאם לבנון תכנע ללחץ ותפרק את חיזבאללה מנשקו, "המודל הסורי יחזור על עצמו בלבנון, ולכן ישראל תפלוש בהכרח למדינה". אומר המקור ומזכיר את הדוגמה הסורית: "למרות חולשת משטר בשאר אל-אסד, הייתה החלטה 1974 שווסתה את היחסים עם ישראל, וכאשר הוא נפל ואחמד אל-שראע עלה לשלטון, מה קרה? ישראל חצתה מעבר לכיבוש הגולן והחלה להפציץ ולהרוס את סוריה".
הצבא הלבנוני: חזק בנאומים, חלש בציוד המקור האיראני מבקר בחריפות את הגישה המערבית כלפי הצבא הלבנוני: "הם מדברים על פירוק נשק המפלגה ועל תפקיד הצבא אבל לא נותנים לו כדור, ואפילו לא מקבלים תרומות נשק מכל גורם שהוא, בעוד הרפובליקה האיסלאמית הציעה לספק לו את מה שהוא צריך, והעניין הזה נתקל בדחייה מוחלטת".
המשא ומתן הסמוי: האמת מאחורי הקלעים בעוד שהתקשורת הבינלאומית מדווחת על משא ומתן רחב בין וושינגטון לטהראן, המציאות מורכבת יותר. המקור האיראני מכחיש בתוקף דיווחים על הסכם מקיף הכולל. "הפסקת העשרת אורניום, הפסקת הפעילות הגרעינית, ופירוק מה שמכונה 'זרועותיה' של איראן באזור", הוא אומר.
"המגעים מוגבלים לדיון בנושא הגרעיני בלבד, שום דבר אחר", הוא מדגיש ומוסיף כי "באשר לעניין אפס ההעשרה, הוא נדחה על הסף על ידי הצד האיראני".
ההיסטוריה של המגעים מורכבת: "פגישה ישירה התרחשה בין שתי המדינות בתקופתו של הנשיא לשעבר ברק אובמה, ולאחר מכן המגעים עברו להיות עקיפים דרך מתווך בעומאן", הוא אומר. כיום, המקור מעריך כי "האפשרות להמשיך את המגעים או לא אינה ודאית ב-50 אחוז".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.