Connect with us

תרבות

סוד, ריאליטי וקריירה: המסע המטלטל של מינדי ארליך

Published

on




מעולם שכולו הסתר וצניעות בחברה החרדית, מינדי ארליך נחשפה באחת לכל העולם ואשתו, בעונה השביעית של תוכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון", במסגרתה היא פגשה לראשונה מתחת לחופה את אסף שטרית והמשיכה איתו גם מחוץ לתוכנית, בזוגיות שסיקרנה מאוד את אתרי הרכילות. לאחרונה ולאחר שנה של חיים משותפים השניים נפרדו.

מינדי ארליך היא לא רק כלה בתוכנית ריאליטי, היא אשה יוצרת, תסריטאית ובימאית שסרטה הראשון "פינק ליידי" חרך השנה את מסכי הקולנוע במשך חודשים ארוכים, כשמאה אלף ישראלים צפו בו באולמות הקולנוע. הסרט זכה גם להכרה בינלאומית כשבנובמבר 2024, ניר ברגמן במאי הסרט זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל היוקרתי בלאק נייטס בטאלין, אסטוניה.

הסרט, אם טרם צפיתם, נוגע בהומוסקסואליות בחברה החרדית, מתמקד בבני הזוג בתי ולייזר, לכאורה זוג חרדי נורמטיבי והורים לשלושה ילדים. לייזר לומד בכולל בתי עובדת כבלנית במקווה השכונתי. חיי שגרה צנועים והרבה יראת שמיים שמופרים כשבתי מקבלת במשלוח אנונימי מעטפה ובתוכה תמונות בהן נראה לייזר בעלה, כשהוא מתנשק עם גבר. את הרקע לסיפור הקולנועי שואבת ארליך מחייה.

מינדי ארליך עם ניר ברגמן (צילום: באדיבות פסטיבל טאלין)
מינדי ארליך עם ניר ברגמן (צילום: באדיבות פסטיבל טאלין)

היא נולדה וגדלה בשכונת גאולה החרדית בירושלים, בת בכורה מבין עשרה אחים ואחיות. "היו לי קלפים טובים הייתי ילדה מאושרת, תלמידה טובה ובחורה מבוקשת לשידוך. הייתי הסיפתח של המשפחה. כבר בגיל 17 החלו השדכנים להידפק על דלת הבית. התארסתי עם בחור ממשפחה טובה, ובגיל 18 (החתן היה בן 18.5) התחתנתי, ולפני שמלאו לי 20 נולד לנו בן, נתי. "היינו השידוך הנוצץ של התקופה".

אבל האושר לא הציף את ביתם של בני הזוג הצעירים. "עשיתי כל מה שצריך, אבל מהר מאוד הבנתי שאנחנו לא מתאימים. ציפיתי שתהיה לי זוגיות כמו להורי, אבל היינו שני ילדים. למעט דאגה לאוכל חם וחולצות מגוהצות לא עניינתי את בעלי דאז, הייתי שקופה. הוא לא הבין מה לעשות איתי, עד שהתחתנו הוא לא ידע אשה. אני לא הרגשתי אשה נחשקת שהגבר שלה מחכה לליל הטבילה שלה" משחזרת ארליך.

נושא הגירושים בחברה החרדית הוא בבחינת הס מלהזכיר. "זה נחשב לכישלון גדול ולאות קלון. זוגות מתגרשים רק במקרים קיצוניים כמו עקרות או כשאחד מבני הזוג חי על כדורים פסיכיאטריים. בסביבתי לא היו זוגות גרושים" אומרת מינדי.

מינדי ארליך (צילום: פרטי)
מינדי ארליך (צילום: פרטי)

אבל בסוף התגרשתם.
"התגרשנו לאחר חמש שנות נישואים ורק לאחר שעזבנו את הקהילה החרדית קיבלנו אומץ להיפרד. כשהבנתי שיש בעיות במערכת היחסים עם בעלי לשעבר, ידעתי שאסור לי לספר על כך לאף אחד מחשש מפני מה יגידו. העניין הזה של 'מה יגידו' ו'מה יהיה על אחותך שצריכה להתחתן', נוכח מאוד בסרט. פחדתי לאכזב.

מגיל צעיר הוטלה עלי אחריות גדולה להיות מודל, לרצות את ההורים, זו אחת הסיבות שלא יצאתי בשאלה באופן פומבי שמא אפגע בשידוכים של אחיותי ואחי. היה קל יותר להסתיר את זהותי האידיאולוגית מול המשפחה והחברה".

והיא הסתירה. במשך 16 שנים מינדי טמנה עמוק בארון סודי את זהותה החילונית, ובארון הגלוי שמרה בגדים צנועים, אותם לבשה כשהיתה מגיעה לביקור בבית ההורים.

מינדי ארליך על סט הסרט ''פינק ליידי'' (צילום: פרטי)
מינדי ארליך על סט הסרט "פינק ליידי" (צילום: פרטי)

"חייתי בין שני העולמות. קשה היה לבוא למשפחה החרדית שלי ולשמוע אותם מדברים נגד האידיאולוגיה שאני מאמינה בה, כמו מלחמתם נגד גיוס תלמידי ישיבות, תלונות על כך שרודפים אותם. מנגד, כשאני עם החברים שלי בתל אביב אני שומעת בדיוק ההיפך על אי השוויון בנטל, כעס על שהם החילונים נושאים על גבם את החרדים שמסרבים להיכנס מתחת לאלונקה.

חייתי בין הפטיש לסדן. הרגשתי שאני סנגורית בעל כורחי. מצד אחד הגנתי על המשפחה שלי והמצד השני שמרתי על חברי החילונים התל אביביים, מרביתם מה'תעשייה' מעולם האמנות והיצירה".

בסרטה "פינק ליידי" בחרה ארליך להציג את נקודת מבטה של האשה החרדית. "במרבית הפרויקטים על החרדים עומד גיבור במרכז העלילה. רמה בורשטיין הביאה אל המסך גיבורה, יש הבדל כי רמה חוזרת בתשובה ואני יצאתי בשאלה מתוך קהילה חרדית. הרגשתי שיש לי אחריות להציג על המסך הגדול את המסע של גיבורה חרדית, אשה שחיה בקהילה ומצפים ממנה המון, שמים על כתפיה אחריות כבדה להיות בת, אמא, רעיה, עזר כנגדו. כך הרגשתי גם אני".

איך הגעת לעסוק בהומוסקסואליות?
"בגיל מאוחר גיליתי שיש הומואים חרדים. עד אז חשבתי שההומוסקסואליות פסחה על הקהילה החרדית, שזה משהו של חילונים. לאחר נישואי בעלי לשעבר סיפר על התנסויות מיניות של בנים בישיבה, לא כולם היו הומואים. אבל יש הומואים שמתחתנים וחיים כסטרייטים, ומנסים לתקן את עצמם. לעיתים הנשים יודעות על נטייתו של הבעל, אבל משקיעות עצמן בגידול הרבה ילדים.

לימים, כשעזבתי את הקהילה החרדית, הכרתי הומואים שיצאו בשאלה שסיפרו סיפורים קשים על טיפולי המרה ועל חיים בקהילה שאנשיה מאמינים שאין להם זכות קיום, ועל הניסיונות שלהם לתקן את עצמם. שמעתי סיפור על בחור ששתה כוס אקונומיקה כי לא יכול היה לשאת את עצמו הוא הרגיש חוטא וטמא".

חרדים צפו בסרט?
"היו חרדים שצפו בסרט מתוך סקרנות. היו שנסעו לעיר אחרת לצפות בו. רבים כתבו לי מפרופילים מפוברקים, שיתפו מה הסרט עשה להם מבחינה רגשית. כתבו לי שבעקבות הסרט הם הבינו לראשונה עד כמה נשותיהם אומללות כשהן מסכימות לחיות איתם. שהם חושבים שלא מגיע לאשה שאיתם לעבור את הסבל הזה וכי מגיע לה לחיות חיים טובים יותר.

הסרט ''פינק ליידי''  (צילום: אייל אפרתי)
הסרט "פינק ליידי" (צילום: אייל אפרתי)

הומו, חרדי לשעבר סיפר שהוא לא דיבר עם אמו עשר שנים, וכתנאי לפגישה איתה הוא ביקש ממנה לצפות בסרט. 'פינק ליידי' הפך להיות הרבה יותר מסרט קולנוע, הוא הפך לשופר לאנשים השקופים שאין מי שיספר את הסיפור שלהם".

חששת שיחשבו שעלילת הסרט היא הסיפור שלך במלואו?
"אני לא הייתי נשואה להומו, בעלי לשעבר היה בוסרי בכל מה שקשור ליחסי גבר ואשה. שלא כמו תלמידי תיכון ומתבגרים שמתוודעים בהדרגה למיניות שלהם, בחור ישיבה לא יודע כלום. עולם היצר והמיניות ממודרים".

ההורים שלך צפו בסרט?
"שרה פון שוורצה מגלמת בסרט את האמא של בתי, הגיבורה. כשצפיתי בה הרגשתי שאמא שלי מופיעה על הסט. ההורים שלי לא ראו את הסרט. הנושא וקולנוע רחוקים מאוד מעולמם. הם מעולם לא ביקרו בקולנוע. בבית שלהם אין רדיו, אין טלוויזיה ולא מחשב. יש טלפון קווי וטלפונים סלולאריים כשרים בלי יכולת לקבל אס.אם.אס רק שיחות. אבא שלי חי בקהילה שמתנגדת לטכנולוגיה וקידמה".

מינדי ארליך עם אסף שטרית (צילום: פרטי)
מינדי ארליך עם אסף שטרית (צילום: פרטי)

הסרט מאפשר לך לבקר את החברה החרדית
"אנשים היו בטוחים שישנאו את החרדים בעקבות הצפייה בסרט. אבל להפתעתם הם גילו דמויות אנושיות, כמו אשה חרדית שרוצה שיאהבו אותה, רוצה להיות נחשקת ושגם לחרדים נשבר הלב. הקהילה החרדית מוצגת בסרט גם כקהילה חמה, אוהבת מחבקת ועוזרת אבל גם בוחשת. לא חסכתי ביקורת היא על השולחן. אבל לא מדובר בסרט אנטי דתי זה סרט שמביא סיפור עם ביקורת מחבקת".

החיבור של מינדי ארליך, אז תסריטאית ובימאית אנונימית למדי, עם ניר ברגמן אחד התסריטאים והבמאים המוערכים והידועים בארץ ("כנפיים שבורות") החל בעת לימודיה בבית הספר לקולנוע "סם שפיגל", כשברגמן היה אחד המרצים שלה. "הבאתי את 'פינק ליידי' כעבודת גמר שלי ב'סם שפיגל'. לאחר סיום הלימודים פניתי לניר ברגמן ושאלתי האם ירצה לערוך את התסריט? הוא השיב בחיוב. אז גם הבנתי שהוא צריך להיות הבמאי של הסרט.

היה איזה רגע שחשבתי לשחק את דמותה של בתי. לבסוף הוחלט ללהק לתפקיד את נור פיבק. ניר בחר שלא ללהק כוכבים אלא שחקנים שיהיה קל להתחבר אליהם ולא בגלל שהם כיכבו בארבע מאות סדרות".

אהבה, סודות והשתקה. מתוך ''פינק ליידי''  (צילום: צילום מסך מתוך הסרט)
אהבה, סודות והשתקה. מתוך "פינק ליידי" (צילום: צילום מסך מתוך הסרט)

בשבוע הבא ייפתח בגליל העליון פסטיבל "לא בשמיים" לתרבות ישראלית יהודית המשלבת שיח הגות ואמנות (5-7/8), בין האירועים בפסטיבל יוקרן הסרט "פינק ליידי" ולאחריו יתקיים מפגש עם מינדי ארליך, שתדבר על עולם של ציפיות ודילמות בחברה החרדית, זהות נשית ובחירה חופשית. (יום רביעי 6.8 | 21:00 | באולם זרנגין מכללת תל חי).

כאמור, כשמינדי ארליך יצאה מהחברה החרדית וגם אז לא מיד, יכולה היתה לחיות את חייה על פי אמונתה. "לקראת הצילומים לסרט היא הזמינה את ניר ברגמן לסיור בשכונה בה התגוררה לאחר נישואיה. "הוא היה המום מהצפיפות. 'אם את עושה אפצ'י השכנה אומרת לך לבריאות' אמר לי. אלה חיים אחד בתוך השני, לכן היה כה אקוטי לשמור על הבעיות בתוך הבית פנימה".

עם היציאה בשאלה בנה היחיד נתי הוצא אף הוא ממסגרות החינוך החרדיות ולמד בבית ספר אנתרופוסופי. "אמא שלי למדה מנתי שאפשר להיות חילוני ערכי ואנושי" אומרת מינדי ומגלה שבקרוב בנה יתגייס לצה"ל.

הסרט ''פינק ליידי''  (צילום: אייל אפרתי)
הסרט "פינק ליידי" (צילום: אייל אפרתי)

"במשפחה יודעים שנתי מתגייס, אבל אנחנו מעדיפים לא לפתוח את זה, חשוב לנו הקשר המשפחתי. הם כמובן לא ילוו אותו לבקו"ם. הייתי רוצה שהדעות ישתנו, שהם יבינו שבמצב הנוכחי ובמיוחד לאחר ה-7.10 הם לא יכולים שלא לקחת חלק בנטל".

כשמינדי ארליך, הכלה המדוברת ביותר בעונה השביעית של "חתונה ממבט ראשון" ואולי בכל העונות. נשאלת על המעבר מעולם הסוד הצנוע והסגור, היישר אל החשיפה הטלוויזיונית היא אומרת: "זה היה הדבר האחרון שהתאים לי לעשות. עד הרגע האחרון חברים שלי חשבו שאני עובדת עליהם שזו בדיחה. הם אמרו שתיכף הסרט ייצא ואוכל להתפרסם בזכות היצירה ולא ככוכבת ריאליטי. הם באמת ניסו להציל אותי מזה, חשבו שאני מתאבדת שיעית.

אבל הרבה שנים החזקתי סוד וחייתי למען אחרים, הפעם החלטתי לעשות מעשה קיצוני והגעתי למקום שיראו אותי כמו שאני. אני חיה בבועה ככותבת ויוצרת, זמן רב חיפשתי אהבה אבל אינני בליינית מטבעי והכי רחוקה מדמות האשה של רעש וצלצולים ומסיבות. מה שטרף את הקלפים היה ה-7 באוקטובר, הכל היה שברירי וכולם השתבללו בחייהם, אצלי הבדידות היתה עמוקה יותר. החלטתי ללכת על זה בתקווה שאולי אפגוש את אהבת חיי" משתפת מינדי.

פינק ליידי  (צילום: יח''צ)
פינק ליידי (צילום: יח"צ)

ואולי גם קיים דמיון בשידוך בחברה החרדית ובתוכנית הריאליטי, כשבשני המקרים מינדי נישאה לגבר שלא הכירה קודם לכן. ב"חתונה ממבט ראשון" הכלה מינדי עמדה מתחת לחופה ולצידה איש ההייטק, החתן אסף שטרית, זוגיות שנפרמה לפני כחודשיים בתום שנה ויותר של חיים משותפים. "אנחנו לא בקשר. ניסינו אבל בסוף זה לא עבד בינינו אנחנו מאוד שונים" היא אומרת.

מינדי ארליך שוב רווקה, יוצרת פוריה שבימים אלה עסוקה בשלל פרויקטים יצירתיים. היא כותבת ל"יס" סדרה משפטית "דבורי הס" ("עריכת דין זה הדיי ג'וב שלי"), סיימה לכתוב את הפיצ'ר הבא שלה, וסרטה הקצר "תדר" שעוסק בניכור הורי, התחרה בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים ה-27 באוניברסיטת תל אביב.

"הפרויקטים שלי עוסקים בתופעות חברתיות" היא אומרת. "הקולנוע מספק ומאפשר לי לעשות דברים שנוגעים בהרבה אנשים לגרום להם להעז ולבחור בעצמם. אחת ההודעות שקיבלתי כתבה לי צופה: 'כל החיים ויתרתי על עצמי. כשראיתי את הגיבורה שבוחרת בעצמה החלטתי גם אני שהגיע הזמן לבחור בעצמי'. אלה הרגעים שבגללם אני עושה קולנוע".





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים