בערוץ אל-נאשרה הלבנוני דווח כי הדיבורים על נוכחותו של המנהיג הדרוזי ליית' אל-בלעוס בעיר עאליי השבוע עוררו שאלות רבות בקרב הקהילה הדרוזית בלבנון. הסיבה היא שבלעוס, שנחשב בעיני רוב תושבי סווידא כ"בוגד", נהנה לכאורה מהגנתו של וליד ג'ונבלאט, הנשיא לשעבר של המפלגה הפרוגרסיבית הסוציאליסטית. על פי הדיווחים, בלעוס נכנס ללבנון בסיוע אחד מאחראי המפלגה הסוציאליסטית הממונה על הקשרים עם סוריה.
המקרה הזה חשף את המתח הגובר בין עמדותיו של ג'ונבלאט לבין רגשות הרחוב הדרוזי הלבנוני, במיוחד לאחר הטבח בסווידא. מקורות דרוזיים טוענים שג'ונבלאט היה בין המנהיגים הראשונים שמיהרו לבקר בדמשק ולפתוח קשרים עם הנשיא הסורי החדש אחמד א-שרע, אך הדבר לא הגן על הדרוזים בסוריה כפי שקיווה.
הבעיה מתחילה מכך שרוב המשפחות הדרוזיות בלבנון קיימו מועצות אבל לקרובים שלהן מסווידא, בשל הקשרים המשפחתיים ההדוקים בין הקהילות בשתי המדינות. הפצע שהותירו הטבחים בסוריה היה עמוק, והדרוזים הלבנונים הרגישו שמנהיגם לא עמד לצידם ברגע הקריטי.
הכנופיות החמושות של אל ג'ולאני חוזרות לכיוון סוואדה (צילום :רשתות ערביות)
לפי המקורות הדרוזיים, ישנה חוסר הלימה גוברת בין עמדותיו של ג'ונבלאט לבין דעת הקהל בקרב מנהיגי העדה ואפילו בתוך המפלגה הסוציאליסטית עצמה. הבעיה נוצרת גם מהמאבק על המנהיגות עם ראש העדה הדרוזית בישראל מוואפק טריף, ומהיחסים המתוחים עם מנהיג הרוחני הבכיר בסווידא חכמת אל-היג'רי.
במשך שנים רבות, הקהילה הדרוזית העניקה לג'ונבלאט תמיכה חסרת תקדים, לא רק בגלל היותו בנו של המנהיג המנוח כמאל ג'ונבלאט, אלא כי ראה בו את המסוגל להגן עליה, במיוחד בתקופת המלחמה הלבנונית. אולם עמדותיו הנוכחיות כלפי המשטר הסורי החדש שינו תפיסה זו.
ג'ונבלאט מנסה לאחרונה להדגיש את התיאום שלו עם טלאל ארסלאן, ראש המפלגה הדמוקרטית הדרוזית בלבנון, כדי ליצור רושם של קונצנזוס בין שני המנהיגים הדרוזיים. אולם ארסלאן, שאימץ גישה זהירה יותר, לא הצטרף לעמדותיו של ג'ונבלאט בנושא הסורי.
וליד ג'ונבלאט (צילום: רויטרס)
חלק מהחוגים הדרוזיים מבינים את העמדה הפוליטית של ג'ונבלאט ומסבירים אותה בחשש מפני התפשטות העימותים מסוריה ללבנון. הם מציינים שזהו חשש לגיטימי של ג'ונבלאט, אך מודים שהעמדה הזו לא משקפת את רגשות הקהילה הדרוזית.
בעיה נוספת שמתווספת למצב היא הכישלון של מנהיג הרוחני הנוכחי של הדרוזים בלבנון, סאמי אבו אל-מנא, ליצור תמיכה בקרב מנהיגי העדה. במקום להוות מנוף לג'ונבלאט, הוא נראה כמי שזקוק לתמיכתו, דבר המעורר סימני שאלה על יכולתו המנהיגותית.
למרות כל הביקורות, המקורות הדרוזיים לא מאמינים שהמצב ישפיע משמעותית על המעמד הפוליטי של ג'ונבלאט או על כמות הקולות שהמפלגה הסוציאליסטית תקבל בבחירות הפרלמנט הקרובות, המתוכננות לעוד פחות משנה. עם זאת, הם מדגישים שברור שעמדותיו של ג'ונבלאט ביחס לסוריה רחוקות מהמצפון הדרוזי הכללי, ושהפער הזה עשוי להיות בעייתי בטווח הארוך.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.