על פי כתבה שהתפרסה בעיתון האמריקאי "Truthout" – גוף תקשורת שמזוהה עם השמאל הפרוגרסיבי במדינה ומגדיר עצמו כ"גוף ללא מטרות רווח, שמיועד לספק דיווח עצמאי ופרשנות לטווח רחב של נושאים חברתיים" – ממשלת קנדה ממשיכה לספק לישראל נשק למרות שהבטיחה לציבור להגביל את ההצע. נציין כי העיתון ידוע בעמדותיו הפרו-פלסטיניות ובביקורת קשה על ישראל ומדיניותה.
על פי העיתון, פעילי זכויות אדם בקנדה מאשימים את הממשלה בהטעיית הציבור, בכך שהיא מאפשרת שליחת כמויות עצומות של נשק לישראל למרות הבטחה לצמצם העברות כאלה. ב-Truthout טוענים כי בדו"ח חדש שפורסם אתמול (שלישי), נמצא שלפחות 47 משלוחים של רכיבים צבאיים נשלחו מיצרני נשק קנדיים לחברות נשק ישראליות בין אוקטובר 2023 ליולי 2025 ועוד 391 משלוחים של אמל"ח, ציוד צבאי, רכיבים ואמציי תקשורת יוצאו לישראל בין אוקטובר 2023 ליוני 2025, עוד נטען שבדו"ח צוטטו נתוני רשות המיסים הישראלית.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני (צילום: רויטרס)
עוד נטען, יותר מ-421,000 כדורים גם יוצאו לישראל מאז החלה הפצצת עזה על ידי המדינה, כולל משלוח בודד של 175,000 כדורים שנשלח באפריל השנה – זה רק כמה חודשים לאחר שהממשלה הקנדית אמרה שהיא מתנגדת לכך – הדגישו ב-Truthout והסיפו כי בקנדה, תומכי זכויות פלסטינים דרשו אמברגו נשק נגד ישראל וקראו לממשלה לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכם סחר הנשק של האו"ם, שקובע כי אין לשלוח נשק למדינה כאשר יש להם ידע שהנשק הזה עלול לשמש בפשעי מלחמה, רצח עם והתקפות על אזרחים.
כזכור במרץ 2024, הפרלמנט הקנדי העביר הצעה לא מחייבת שקראה לממשלה להשהות מכירת נשק נוספת לישראל. בכתבה טוענים שעל פי הדו"ח, תחת הסכם הגנה בין קנדה לארה"ב, רוב הנשק וחלקי הנשק הקנדיים לא זקוקים להיתרים כדי להיות מיוצאים דרומה, דבר שעשוי לאפשר הגעה של רכיבי נשק קנדיים לישראל דרך ארה"ב.
Truthout טוענים שמחלקת החוץ הקנדית, לא ענתה מיד לבקשתם להגיב על ההאשמות הללו ומוסיפים שהנתונים של הממשלה עצמה מראים שקנדה יצאה 13.8 מיליון דולר באספקה וטכנולוגיה צבאית ישירה לישראל בשנה שעברה. לפי הכתבה, הממשלה טוענת שהנשק אושר להעברה דרך 164 היתרים שהונפקו לפני ההקפאה ב-8 בינואר.
בסוף הידיעה, מצוין כי הדו"ח קורא לממשלה הקנדית לבטל את כל היתרי יצוא הנשק מקנדה וימנע ממנה לייבא נשק מישראל. הדו"ח גם דוחק בקנדה לסיים העברות נשק עקיפות לישראל דרך ארה"ב, כולל דרישות להבטחות מצד הממשל, כי לפי הדיווח ב-Truthout.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.