על רקע גל הסכמי הסחר שמובילה ארצות הברית בתקופה האחרונה, נדמה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצליח להכתיב מחדש את כללי המשחק בזירה הכלכלית העולמית.
הראשונה שחתמה על הסכם הייתה בריטניה שעשתה זאת כבר ביוני, כשבשבועיים האחרונים הצטרפו אליה פיליפינים, וייטנאם ואינדונזיה תוך יממה, יפן שהצטרפה כמה ימים אחריהם, ובסופ"ש האחרון נדמה שטראמפ השיג אפילו את "היהלום שבכתר" – הסכם מכסים עם האיחוד האירופי.
עם גל ה"הצלחות" שלו שכולל הסכמים על מכסים בשיעור שבין 10 ל-20 אחוזים והשקעות של מאות מיליארדים טראמפ ממשיך להסתער קדימה, כשמי שנמצאות "על הכוונת" הן הענקיות האסייתיות סין והודו שכנראה יחתמו גם הם על הסכם בקרוב. למה ה"הצלחות" במרכאות? כי למרות שנשיא ארה"ב מתהדר ב"הישג" של מכסים והשקעות, לדעת הכלכלנים מדובר במהלך שעתיד לחולל נזק לא רק לסחר הבינלאומי, אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, לכלכלה האמריקאית עצמה.
"טראמפ נשאר טראמפ – נרקיסיסט מזיק", מסביר פרופ' עומר מואב מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק, "והדיל הזה רע לארצות הברית. זה נכון שמכס "מגן" על יצרנים מקומיים, אבל כל מה שזה עושה, זה הסטה של משאבים (הון ועבודה) לענפים שבהם אין למשק יתרון יחסי ולכן פוגע בצמיחה הכלכלית והרווחה", מה שיתרגם בתורו לירידת ההכנסה בהשוואה למצב ללא מכסים ולעליית המחירים.
גם מהבחינה התקציבית, מואב סבור שמדובר במהלך מעוות. אמנם מכסים מהווים מקור הכנסה למדינה, אך זהו מקור שפוגע בתמריצים ובוודאי שאינו עדיף על מסים עקיפים רחבים יותר כמו מע"מ שמוטל על כל המוצרים ללא אפליה לפי ארץ הייצור.
ספינות סחר עוגנות בנמל אמריקאי (צילום: רויטרס)
כך למשל, המכס יוצר "הסטת סחר", מונח אותו מסביר מואב באמצעות דוגמה שלמד מזוכה פרס הנובל פול קרוגמן: "אם המכס על מכוניות מקנדה יישאר גבוה יותר מאשר על האיחוד האירופי, זה יגרום להעדפת רכבים אירופאיים על רכבים שמיוצרים בקנדה, ולמרבה האירוניה, דווקא ברכבים שמיוצרים בקנדה יש הרבה יותר מרכיבים שמיוצרים בארה"ב".
"אבל, אתם טוענים, חלק מהמכס כן פוגע ביצואן האירופי, לא רק בצרכן האמריקאי. זה בהחלט נכון. זה היופי של מסחר בינלאומי: הרחבתו אינה סכום אפס. כל הצדדים נהנים. ולכם צמצומו פוגע בכולם".
גם בנושא ההשקעות באמריקה, אולי ההישג בו מנפנף טראמפ יותר מכל, פרופ' מואב מזהה חוסר עקביות בסיסי. כל מלחמת הסחר הנוכחית התחילה מכך שטראמפ התלונן על גרעון מסחרי מול העולם – כלומר, על כך שארצות הברית מייבאת יותר ממה שהיא מייצאת – אז לדרוש ממדינות אחרות להשקיע בארצות הברית לא יפתור את ה"בעיה", להפך.
"יש קשר הדוק בין השקעות זרות לעודף יבוא. אחד לאחד", כותב מואב, "ככל שמדינות ישקיעו יותר בארה"ב או יתנו הלוואות לארה"ב כך יהיה לארה"ב יותר עודף יבוא. אז טראמפ מקטר על עודף יבוא, ובכל זאת דורש השקעות זרות?".
הפגיעה בכלכלה האמריקאית עליה מצביע פרופ' מואב חשובה במיוחד בעולם הגלובלי בו אנו חיים, שכן גם אם בסופו של דבר ישראל תחתום לבסוף על הסכם אחר בתנאים טובים יותר מהאיחוד האירופי או מיפן, כשכלכלת המעצמה הגדולה נפגעת ההשלכות מגיעות גם למדינות הקטנות באגן הים התיכון.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.