נציבות האיחוד האירופי המליצה להשעות חלקית את השתתפותה של ישראל בתוכנית המחקר המדעי היוקרתית Horizon Europe, בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר, בשל המשבר ההומניטרי ברצועת עזה – שם לפי מומחי ביטחון תזונתי, הרעב כבר החל בפועל. אולם, הצעת ההשעיה לא התקבלה בפועל והנציבות הסתפקה בהמלצה בלבד.
מדובר בתוצאה של מאמץ מדיני של משרד החוץ הישראלי. במהלך הימים האחרונים קיימו גורמים מדיניים ודיפלומטיים שיחות אינטנסיביות עם הבכירים באיחוד האירופי ובארצות הברית, ובעקבות כך ההחלטה בנציבות לא התקבלה לעת עתה והדיון הסתכם בהמלצה בלבד.
על פי הניסוח הרשמי, "המדינות עדיין בוחנות את ההצעה, וביקשו להביע עמדתן באופן סופי בהמשך, בהתבסס על שינוי ממשי במצב ההומניטרי בשטח".
המהלך של נציבות האיחוד האירופי מגיע על רקע גינויים בינלאומיים נרחבים לפעולה הישראלית בעזה, ובכלל זה דרישתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי תעשה יותר כדי לעצור את "הרעב האמיתי".
דונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Nathan Howard)
Horizon Europe נחשבת לאחת מתוכניות המחקר היוקרתיות בעולם, ומעולם לא הושעתה ממנה מדינה. עם זאת, גורמים רשמיים באיחוד סבורים כי עוצמת המשבר ההומניטרי בעזה מקנה עתה בסיס משפטי לצעד כזה.
בהצעתה למדינות החברות, ציינה הנציבות כי "90% ממשקי הבית סובלים מאי-ביטחון חמור בגישה למים, ושיעורי תת-התזונה עולים באופן חד", תוך קיומם של "מחסור חמור בתרופות" ו"סיכון ממשי לרעב שמרחף על כמעט כל אוכלוסיית עזה".
היום ישראל הודיעה כי "יותר מ-200 משאיות נאספו וחולקו אתמול על ידי האו"ם וארגונים בינלאומיים", ועוד 260 משאיות ממתינות לאיסוף וחלוקה.
באיחוד האירופי אומרים כי הגידול בסיוע הנכנס לעזה הוא שיפור, אך ציינו כי סורבה כניסתם לרצועה לצורך אימות אספקת הסיוע, ויש צורך ביותר מעברים ומרכזי חלוקה.
פלסטינים אוספים שאריות של סיוע הומניטרי (צילום: רויטרס)
אם בהמשך נציבות האיחוד האירופי תחליט בכל זאת לאשר את ההצעה – החלטה זו עלולה לשלול מישראל גישה לאחד מתחומי המחקר המרכזיים של Horizon – המועצה האירופית לחדשנות (EIC), המתמחה בטכנולוגיות שמציעות פתרון חדשני, יעיל או זול יותר מהפתרונות הקיימים.
ישראל נחשבת לאחת המדינות המצליחות ביותר בתוכנית, וקיבלה מאז 2021 כ-200 מיליון אירו מתוך 900 מיליון שהוקצו – מתוכם 135 מיליון במענקים ו-65 מיליון כהשקעה בהון. לפי האיחוד האירופי, 46 חברות ישראליות משתתפות כיום במסגרת תוכנית ה-EIC.
בהצהרת הנציבות נמסר: "למרות שישראל הכריזה על הפסקות לחימה הומניטריות יומיות בעזה ועמדה בחלק מהתחייבויותיה לפי ההבנות המשותפות על גישה וסיוע הומניטרי – המצב נותר חמור".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.