חדשות בעולם
היועמ"שית אישרה לחקור באזהרה את הח"כים שפרצו לבסיס שדה תימן
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה, עמית איסמן אימצו את המלצת המשטרה ואישרו לחקור באזהרה את שר המורשת עמיחי אליהו, חבר הכנסת ניסים ואטורי ואת חבר הכנסת צבי סוכות שעל פי החשד פרצו לבסיס שדה תימן.
ח"כ ואטורי כבר הודיע כי לא יתייצב לחקירה: "לא תסתמו לי את הפה! לא אתייצב לחקירה פוליטית מבית מדרשם של פרקליט הדיפסטייט והיועצת המשפטית של כת קפלן. הם יצטרכו לגרור אותי באזיקים ממשכן הכנסת", כתב בחשבון ה-X. "לפני שאת פונה אליי תחקרו את יאיר גולן, נעמה לזימי, אהוד ברק, דן חלוץ ובוגי יעלון. או שהם זוכים לחסינות כחלק מחונטת ההפיכה בראשותך. מדובר בעוד ניסיון נואל של הצמד גלי ועמית לנקום בחברי כנסת של הימין. גם העובדה שהם דאגו קודם לעדכן מראש את ׳דובר הפרקליטות׳- כתב ערוץ התבהלה 12 מראה על ניסיון לנקמה לא ענייני ולא משפטי. חברי לממשלה- הגיע הזמן לשלוח את היועצת משפטית הזו הביתה, אתמול!".
עמיחי אליהו פרסם תגובה צינית במיוחד ברשת ה-X: "מברך על החלטת היועמ״שית לפתוח בחקירה כנגד מפיצי סרטון ההשמצה המגמתי משדה תימן, שגרם נזק כביר לצה״ל ולמדינת ישראל. ראוי לחיילי צה"ל שהמדינה תעמוד לצידם למול מי שמנסה להעליל עליהם עלילות שפלות. אין ספק, יועמ״שית עניינית ומקצועית שאינה נגועה בפוליטיקה".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתגובה להחלטת היועמ"שית ופרקליט המדינה: "בזמן שהיועמ"שית ופרקליט המדינה ממהרים לאשר חקירות נגד נבחרי ציבור מימין, הם מעלימים עין בקריצה מעבירה חמורה לאין ערוך שביצע ח"כ גלעד קריב, שנתפס מדליף פרוטוקולים סודיים מועדת חוץ וביטחון, מיאיר גולן שקורא למרד וסרבנות, מח"כ נעמה לזימי שמציתה אש, ומקריאות ההסתה הברורות של אהוד אולמרט שהצהיר בשנת 2023 כי "זה זמן לעבור לשלב המלחמה – לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים". כך נראית אכיפה סלקטיבית, ופוליטיזציה מוחלטת של מערכת אכיפת החוק".
כזכור, לאחר שחוקרי מצ״ח הגיעו לבסיס שדה תימן כדי לעכב מספר חיילי מילואים בחשד שהתעללו במחבל נוח'בה שהיה עצור במקום, נפתחה חקירת מצ״ח בחשד להתעללות בעצור. בעת שהגיעו החוקרים החלה התפרעות תוך ניסיון למלט חלק מהחיילים החשודים.
חברי כנסת רבים חדלו את שגרת הכנסת והגיעו למקום, ביניהם: אלמוג כהן, ניסים ואטורי, עמיחי אליהו, צבי סוכות. חה"כ צבי סוכות פרץ לתוך הבסיס, בעת שאחד הנג"דים במקום ניסה למנוע את כניסתו. חברי הכנסת ניסים ואטורי ועמיחי אליהו הצטרפו להמון בקריאות "מוות למחבלים" ו-"הרצי הביתה".
בחודש אוגוסט 2024, היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה הודיעו על פתיחת בדיקת הטענות שהוגשו נגד חברי הכנסת ניסים ואטורי (הליכוד) וצבי סוכות (הציונות הדתית) על הפריצה למחנה "שדה תימן", והסוגייה הועברה לידי לשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.
הבדיקה הגיעה לאחר שיו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן פנתה ליועמ"שית בדרישה לפתוח בחקירה נגדם: "מדובר במעשי עבירה חמורים, הן מפאת הפגיעה בסמכות צה״ל על בסיסיו, והן מפאת ההפרעה לחיילי צה״ל בעת מילוי תפקידם. חוק החסינות אינו חל פריצה לבסיסים צבאיים. דרשתי לפתוח בחקירה פלילית נגד חברי הכנסת הפורצים, ולמצות עימם את מלוא חומרת הדין".
חבר הכנסת צבי סוכות התראיין לאריה אלדד ובן כספית ברדיו 103fm והסביר מדוע הגיע לשדה תימן: "ראיתי סרטונים שלא אמורים לראות ונכנסתי לראות מה קורה. אני רואה את כל ההיסטוריה. הניסיון הזה שמצליח להפוך את מה שקרה הוא פריצה לבסיסי צהל הוא ספין. למקום שאתה לא יכול להיכנס, אני יכול להיכנס, וזה כדי שנוכל לפקח על מה שקורה. אני לא רואה את עצמי משתף פעולה עם הספין הזה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
