חדשות בעולם
הבכירים האמריקאים מאיימים בסנקציות על האו"ם בשל חקירות נגד ישראל
יושבי ראש ועדות החוץ בסנאט ובבית הנבחרים האמריקני מאיימים להטיל סנקציות על מועצת זכויות האדם של האו"ם ועל מדינות החברות בה, במידה והמועצה תקדם הקמת גוף חקירה בינלאומי מיוחד נגד ישראל, כך עולה ממכתב שנשלח שלשום (שני) למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.
הסנאטור הרפובליקני, ג'ים ריש, וחבר הקונגרס הרפובליקני, בריאן מאסט, התריעו במכתבם מפני הקמת מנגנון חקירה בינלאומי, פרי יוזמתם של הרשות הפלסטינית, כחלופה לחקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד ישראל. המהלך הפלסטיני מגיע לאחר שממשל טראמפ הטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי באמצעות צו נשיאותי בעוד שהקונגרס ניסה, אך נכשל, להעביר סנקציות דומות.
במכתבם החריף, הבהירו המחוקקים האמריקנים: "אל תטעו, כל מדינה החברה במועצת זכויות האדם או כל גוף של האו"ם שיתמכו בהקמת מנגנון חקירה ספציפי נגד ישראל יעמדו בפני אותן השלכות שעמדו בפניהן בית הדין הפלילי הבינלאומי בשל חריגה בוטה מסמכות והתעלמות מזכויות ריבוניות". במכתבם קראו ראשי הוועדות למזכ"ל האו"ם "לנקוט בכל הפעולות ולדחות באופן חד-משמעי את הקמת המנגנון בלתי מוגבל זה".
במכתבם, האשימו ראשי הוועדות את מועצת זכויות האדם בהיסטוריה ארוכה של הטיה נגד ישראל, כולל סעיף קבוע בסדר היום המתמקד בישראל וועדת חקירה ייעודית למדינה היהודית. "התמקדות חד-צדדית זו בישראל מערערת את האיום הלגיטימי והאמיתי שמציבים מפרי זכויות אדם אמיתיים, כולל מחבלי חמאס המחזיקים בעשרות חטופים כמו האמריקאי עידן אלכסנדר", כתבו. "זהו חלק ממגמה מדאיגה, מרושעת ואנטי-ישראלית שבתוך האו"ם, במיוחד בכל הנוגע למועצת זכויות האדם, ונראה כלא יותר מניסיון גלוי לתמוך בפעולות אנטי-ישראליות אחרות שבבית הדין הפלילי הבינלאומי ובבית הדין הבינלאומי לצדק".
כאשר החלו להתפשט שמועות אודות ההצבעה הצפויה, הסנאטור רפובליקני, לינדזי גרהאם, חזה כי היא תיתקל בהתנגדות חזקה הן מצד הקונגרס והן מצד הממשל האמריקני. בשיחה עם "ג'ואיש אינסיידר" התבטא גרהאם בחריפות: "המסר שלי פשוט: כל מדינה שתעזור ותתמוך במאמץ הזה (הקמת מנגנון חקירה במועצות זכויות אדם) תתחרט על כך".
במקביל למכתב בנושא מנגנון החקירה, שלחו מאסט וראשי ועדות המשנה בוועדת החוץ של בית הנבחרים מכתב נוסף ליו"ר מועצת זכויות האדם, יורג לאובר. במכתב זה השניים קראו ללואבר שלא למנות מחדש את פרנצ'סקה אלבנזה, ה"דווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים", לכהונה שנייה בת שלוש שנים.
המחוקקים האמריקנים האשימו את אלבנזה בכך שהיא נכשלה בשמירה על כללי ההתנהגות של האו"ם ובחוסר מקצועיות, היעדר אובייקטיביות, וחוסר הגינות. לטענתם, אלבנזה נוטה לצד חמאס, הפיצה ביטויים אנטישמיים, השוותה את ישראל למשטר הנאצי ולמשטר האפרטהייד הדרום אפריקני, ואף קראה להדיח את ישראל מהאו"ם.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
