
נבל אחד הוא פיתוח של דמות מהסרט הקודם. מדובר בהאל, בגילומו של בן סטילר. אז הוא היה מטפל אכזרי בדיור המוגן של סבתו של גילמור, שכבר הלכה לעולמה. הפעם, הוא מנחה קבוצות גמילה למכורים לאלכוהול, בהם גם גיבורנו, אך במקום לעזור למטופליו, רודה בהם ומאלץ אותם לנקות לו את הבית.
נבל שני הוא תוספת חדשה. בגילומו של בני ספדי, זהו יזם שבשל בעיה רפואית הבל הפה שלו מריח כמו נודים. הוא עצמו נוד גדול, ומקים ליגת גולף חדשה המשנה את טבעו של הספורט העתיק וממציאה אותו מחדש באמצעות כל מיני גימיקים וגאדג'טים. גילמור מסרב להצטרף אליו ויוצא להיאבק בו באמצעות עוד כמה גולפאים שנשארו אולד-סקול. העימות הזה מסמל גם משהו גדול יותר – הקונפליקט בין מסורת לבין פיתוח קפיטליסטי וטכנולוגי שלא יודע את הגבול, משהו שרלוונטי לספורט, אבל גם לאלף תחומים אחרים, כולל קולנוע. מיותר לציין באיזה צד מצדדים פה.
שלל כוכבי גולף מגיחים בסרט בתפקיד עצמם, ובכלל יש בו אינסוף הופעות אורח. נאחל לאדם סנדלר עד מאה ועשרם, אבל כשהוא ימות חלילה יום אחד, לא יהיה צורך לשבת שבעה. נראה שכל מי שהוא מכיר כבר הגיע להמשכון הזה – לא רק בני המשפחה שלו, אלא גם גלריה ארוכה של שחקנים וידוענים: כוכב הפוטבול טרוויס קלסי, שהוא גם בן הזוג של טיילור סוויפט, מה שמן הסתם עומד מאחורי הפוסט המפרגן שכתבה על הסרט; עיתונאי הספורט הפופולרי באמריקה, סטיבן איי סמית; אושיות תרבות כמו אמינם ואריק אנדרה; שחקניות כמו מרגרט קוואלי; קומיקאים ושחקנים ותיקים כמו סטיב בושמי, רוב שניידר וג'ון לוביץ' והרשימה ארוכה יותר מאשר החותמים על כל מגילות העצמאות אי פעם. רובם מופיעים לסצינה אחת, או אפילו לדקה אחת, אז בשביל מה היה צריך אותם?
Source link