ג'ון ספנסר, מומחה בעל שם עולמי ללוחמה אורבנית וראש המכון ללוחמה עירונית באוניברסיטת ווסט פוינט, פרסם מאמר תגובה ב"ניו יורק טיימס" למאמר הדעה של פרופ' עומר ברטוב, שטען כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. תחת הכותרת "אני חוקר רצח עם. אני יודע את זה כשאני רואה את זה", כתב ברטוב כי פעולותיה של ישראל מהוות דוגמה מובהקת לרצח עם – אך ספנסר טוען אחרת.
לדבריו, האשמות כבדות מסוג זה מחייבות עמידה ברף משפטי ברור – והוא, לדבריו, לא התקיים במקרה של ישראל. "רצח עם לא מוגדר על פי ציטוטים שהוצאו מהקשרם, מספרי נפגעים בלתי מאומתים או התרשמות כללית מהרס. מדובר בהגדרה משפטית מדויקת שדורשת הוכחת כוונה להשמיד קבוצה אתנית או לאומית", כתב.
ספנסר, שאינו עורך דין או פוליטיקאי, אלא קצין לשעבר ויועץ צבאי המומחה למלחמה, מספר כי שהה בעזה ארבע פעמים מאז השבעה באוקטובר, במסגרת ביקורו בצה"ל. במהלך שהותו בשטח ראיין את ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בדרגים שונים. הוא בדק את הוראות הפתיחה באש, עקב אחרי המבצעים מקרוב, והגיע למסקנה ברורה: "שום דבר ממה שראיתי לא מתקרב לרצח עם. לא ראיתי כוונה כזו, אלא להפך – ראיתי זהירות יוצאת דופן לשמירה על חיי אזרחים".
ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה עירונית (צילום: צילום מסך רשת X)
לטענתו, ישראל נקטה בצעדים חסרי תקדים כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית – בהם הודעות מוקדמות, מסדרונות פינוי, הפסקות אש נקודתיות וסיוע הומניטרי נרחב. "חיילים ישראלים ספגו אש מבלי להשיב – רק בגלל נוכחות של ילדים בסביבה", כתב. לדבריו, כוחות צה"ל עיכבו ואף ביטלו תקיפות כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבלתי מעורבים.
ספנסר מתמודד ישירות עם ההאשמות של פרופ' ברטוב, שטען כי אמירותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מעידות על כוונה רצחנית. לדבריו, ההתייחסות של נתניהו להשמדת חמאס או לביטוי "זכור את עמלק" אינה קריאה להשמדת עם, אלא חלק מהרפרטואר ההיסטורי־תרבותי היהודי. "אותו פסוק חקוק גם ביד ושם – כאזהרה מפני רדיפה, לא כהוראה לפשע".
גם הכינוי "חיות אדם" שהשתמש בו גלנט לא מהווה עבירה, לדבריו. "לאחר זוועות 7 באוקטובר – רבים יבינו את הרטוריקה הזו. אך הרגש, קשה ככל שיהיה, אינו ראיה לכוונה להשמיד עם".
ספנסר תוקף את ההסתמכות של ברטוב על נתוני משרד הבריאות של חמאס, שלפיהם נהרגו מעל 58,000 איש – מתוכם כ-17,000 ילדים. "המקור הוא ארגון טרור, הנתונים אינם מאומתים עצמאית, והם כוללים גם לוחמים וגם אזרחים. בעזה, השימוש באזרחים כמגן אנושי הוא חלק מהאסטרטגיה של חמאס", כתב. "שום מבצע צבאי לא נבחן רק לפי ספירת גופות – אחרת היינו צריכים להאשים את בעלות הברית ברצח עם במלחמות עיראק ואפגניסטן".
מחבלי חמאס (צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
לדבריו, ההיסטוריה מלמדת שמלחמות אינן נעדרות קורבנות אזרחיים – אך רצח עם נבחן על פי הכוונה שמאחוריהן, לא רק על פי התוצאה. "המאבק בדאעש הרס ערים והרג עשרות אלפים – אך איש לא טען שמדובר ברצח עם. גם עזה לא שונה".
ספנסר מדגיש כי בחינה משפטית אמיתית של פעולות ישראל מראה שהיא פועלת לפי עקרונות חוקי המלחמה – הבחנה בין לוחמים לאזרחים, מידתיות ואזהרה מראש. לדבריו, מבצע רפיח בקיץ – שבו נהרג מפקד בכיר של חמאס והוחזרו בני ערובה – היה דוגמה להפעלת כוח מדויקת ואחראית. "ישראל לא הפציצה רפיח ללא הבחנה – היא הכינה אזורי פינוי, חיכתה, פעלה רק אחרי שאזרחים עזבו. זו אינה גישה של מדינה שמבקשת להשמיד – אלא להילחם באויב".
את דבריו חותם ספנסר בהדגשה: "החוק חשוב. גם הדיוק חשוב. אבל מעל הכול – האמת חשובה. ומה שקורה בעזה, טרגי ככל שיהיה, אינו רצח עם ואינו בלתי חוקי. זו מלחמה נגד ארגון טרור שמתחבא בתוך אוכלוסייה אזרחית".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.