ביטחון
ג'ון ספנסר בטוח: "יודע לזהות רצח עם – זה לא מה שקורה בעזה"
ג'ון ספנסר, מומחה בעל שם עולמי ללוחמה אורבנית וראש המכון ללוחמה עירונית באוניברסיטת ווסט פוינט, פרסם מאמר תגובה ב"ניו יורק טיימס" למאמר הדעה של פרופ' עומר ברטוב, שטען כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. תחת הכותרת "אני חוקר רצח עם. אני יודע את זה כשאני רואה את זה", כתב ברטוב כי פעולותיה של ישראל מהוות דוגמה מובהקת לרצח עם – אך ספנסר טוען אחרת.
לדבריו, האשמות כבדות מסוג זה מחייבות עמידה ברף משפטי ברור – והוא, לדבריו, לא התקיים במקרה של ישראל. "רצח עם לא מוגדר על פי ציטוטים שהוצאו מהקשרם, מספרי נפגעים בלתי מאומתים או התרשמות כללית מהרס. מדובר בהגדרה משפטית מדויקת שדורשת הוכחת כוונה להשמיד קבוצה אתנית או לאומית", כתב.
ספנסר, שאינו עורך דין או פוליטיקאי, אלא קצין לשעבר ויועץ צבאי המומחה למלחמה, מספר כי שהה בעזה ארבע פעמים מאז השבעה באוקטובר, במסגרת ביקורו בצה"ל. במהלך שהותו בשטח ראיין את ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בדרגים שונים. הוא בדק את הוראות הפתיחה באש, עקב אחרי המבצעים מקרוב, והגיע למסקנה ברורה: "שום דבר ממה שראיתי לא מתקרב לרצח עם. לא ראיתי כוונה כזו, אלא להפך – ראיתי זהירות יוצאת דופן לשמירה על חיי אזרחים".
לטענתו, ישראל נקטה בצעדים חסרי תקדים כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית – בהם הודעות מוקדמות, מסדרונות פינוי, הפסקות אש נקודתיות וסיוע הומניטרי נרחב. "חיילים ישראלים ספגו אש מבלי להשיב – רק בגלל נוכחות של ילדים בסביבה", כתב. לדבריו, כוחות צה"ל עיכבו ואף ביטלו תקיפות כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבלתי מעורבים.
ספנסר מתמודד ישירות עם ההאשמות של פרופ' ברטוב, שטען כי אמירותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מעידות על כוונה רצחנית. לדבריו, ההתייחסות של נתניהו להשמדת חמאס או לביטוי "זכור את עמלק" אינה קריאה להשמדת עם, אלא חלק מהרפרטואר ההיסטורי־תרבותי היהודי. "אותו פסוק חקוק גם ביד ושם – כאזהרה מפני רדיפה, לא כהוראה לפשע".
גם הכינוי "חיות אדם" שהשתמש בו גלנט לא מהווה עבירה, לדבריו. "לאחר זוועות 7 באוקטובר – רבים יבינו את הרטוריקה הזו. אך הרגש, קשה ככל שיהיה, אינו ראיה לכוונה להשמיד עם".
ספנסר תוקף את ההסתמכות של ברטוב על נתוני משרד הבריאות של חמאס, שלפיהם נהרגו מעל 58,000 איש – מתוכם כ-17,000 ילדים. "המקור הוא ארגון טרור, הנתונים אינם מאומתים עצמאית, והם כוללים גם לוחמים וגם אזרחים. בעזה, השימוש באזרחים כמגן אנושי הוא חלק מהאסטרטגיה של חמאס", כתב. "שום מבצע צבאי לא נבחן רק לפי ספירת גופות – אחרת היינו צריכים להאשים את בעלות הברית ברצח עם במלחמות עיראק ואפגניסטן".
לדבריו, ההיסטוריה מלמדת שמלחמות אינן נעדרות קורבנות אזרחיים – אך רצח עם נבחן על פי הכוונה שמאחוריהן, לא רק על פי התוצאה. "המאבק בדאעש הרס ערים והרג עשרות אלפים – אך איש לא טען שמדובר ברצח עם. גם עזה לא שונה".
ספנסר מדגיש כי בחינה משפטית אמיתית של פעולות ישראל מראה שהיא פועלת לפי עקרונות חוקי המלחמה – הבחנה בין לוחמים לאזרחים, מידתיות ואזהרה מראש. לדבריו, מבצע רפיח בקיץ – שבו נהרג מפקד בכיר של חמאס והוחזרו בני ערובה – היה דוגמה להפעלת כוח מדויקת ואחראית. "ישראל לא הפציצה רפיח ללא הבחנה – היא הכינה אזורי פינוי, חיכתה, פעלה רק אחרי שאזרחים עזבו. זו אינה גישה של מדינה שמבקשת להשמיד – אלא להילחם באויב".
את דבריו חותם ספנסר בהדגשה: "החוק חשוב. גם הדיוק חשוב. אבל מעל הכול – האמת חשובה. ומה שקורה בעזה, טרגי ככל שיהיה, אינו רצח עם ואינו בלתי חוקי. זו מלחמה נגד ארגון טרור שמתחבא בתוך אוכלוסייה אזרחית".
לטור המלא של ג'ון ספנסר:
— John Spencer (@SpencerGuard) July 23, 2025
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
