איראן ניצבת בימים אלו מול דילמה קשה מאוד – מצד אחד היא מביעה עניין להמשיך בתוכנית הגרעין – כנראה כדי ליצור נשק, אבל מצד שני ההשלכות של המשך במסלול כזה לא בהכרח יהיה לטובתה, מהפעלת מנגנון סנקציות ועד לתגובה צבאית נוספת, שדומה בהיקפה למכות שהיא ספגה במבצע "עם כלביא".
אז מהן האופציות של איראן כרגע? על כך ענה ד"ר אחמד עג'אג', חוקר בתחום הדיפולמטיה ויחסים בין לאומיים בלונדון, בריאיון לערוץ הסעודי אל-חדת': "משא ומתן הוא בלתי נמנע משום שהאלטרנטיבה היא מלחמה".
הוא אמר: "אם המשא ומתן ייפסק כעת, פירוש הדבר שהדברים חזרו לנקודת ההתחלה, כלומר שארצות הברית וישראל יחשבו שאיראן מתעקשת על תוכנית הגרעין שלה וחידשה את העבודה עליה – ולכן הן יחזרו לתקוף אותה. האלטרנטיבה לאפשרות זו היא דיפלומטיה, ודיפלומטיה היא סוג של מלחמה באופן אחר. במילים אחרות, הן רוצות שאיראן תגיב לתנאים שדורשת ארצות הברית באופן עקיף, כלומר שאיראן חייבת לחשוף את החומרים המועשרים שארצות הברית לא מודעת אליהם, ועליה לאפשר לפקחי סבא"א לחזור".
הוא הדגיש: "זה מה שאיראן דוחה, משום שזה אומר לתת לאמריקה את התירוץ שעליו התלוננה טהרן, והוא שהפקחים מדליפים מידע מחוץ לטהרן ושהם אינם פועלים בצורה בלתי משוחדת. קבלת העניין על ידי טהרן היא כניעה".
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א (צילום: REUTERS/Leonhard Foeger)
הוא הסביר את המלכוד שאיראן נמצאת בו: "המצב קשה עבור איראן. אם היא מסרבת לנהל משא ומתן, פירוש הדבר חזרה למלחמה, ואם היא מנהלת משא ומתן, עליה לסגת מהמשא ומתן הזה, כפי שראינו מהתנאים האירופיים שהם מטילים על טהרן, שהם למעשה שאיראן תיסוג מהמשא ומתן שלה עם ארצות הברית. ארצות הברית אומרת שלאיראן אין זכות כלל להעשיר אורניום איראני, וזה משהו שאיראן דוחה. המשא ומתן נראה מסובך, אבל בסופו של דבר אני מאמין שאיראן תגיב לו, ואם היא לא תגיב, אז תפרוץ מלחמה ביניהן".
במהלך הריאיון נשאל עג'אג' אילו כלים וכלי נשק דיפלומטיים יש לאיראן במלחמה הזו לאחר המכות שפקדו אותה, וענה: "כמובן, מצבה של איראן קשה מאוד כי היא הימרה על שני דברים. ראשית, הברית הרוסית. איראן האמינה שרוסיה תעמוד איתה בעמדה חזקה ויציבה כי היא נתנה לרוסיה הכול במלחמתה עם אוקראינה, אבל היא הופתעה שרוסיה לא עמדה ולא סיפקה לה את הנשק הדרוש כדי להגן על שמיה, במיוחד את מערכת ההגנה האווירית S-400".
הוא המשיך: "משמעות הדבר היא שהאיראנים רואים בכך חוסר תמיכה עבורם במלחמה זו. לכן, הם רואים – וזה מה שגם נאמר בעיתונים האיראניים – שהאופציה שהתבססה על ברית אסטרטגית עם רוסיה אינה טובה כלל, והאופציה שלהם עם סין אינה במצב הטוב ביותר, ולכן הם מנהלים את המלחמה הזו בתנאיה. לכן, האפשרויות שלהם מוגבלות מאוד".
עוד אמר: "יש להם את הנשק לעצור את התוקפנות האמריקאית או הישראלית, והאפשרות היחידה היא לנהל משא ומתן עם האירופאים על פשרה שממנה הם מקווים להשיג את זכותם להעשרה, אפילו בשיעורים קטנים, כפי שהייתה ההצעה האמריקאית הראשונה לפני התקיפה". כזכור, גרמניה, צרפת ובריטניה מוכנות להציע לאיראן דחייה של מועד החלת מנגנון הסנאפבק אם היא תסכים לתנאים שכוללים את חידוש השיחות מול וושינגטון.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.