כלכלה
בצל המלחמה: שני יזמים ישראלים פתחו ריזורטים בארץ ובחו"ל
בזמן שענף התיירות מתמודד עם משברים עולמיים, מלחמות אזוריות ועלויות שיא, בני הזוג נדב ודניאל נבו לא רק שלא נסוגים, אלא אף בונים במקביל שלושה מתחמי אירוח יוקרתיים בישראל, יוון וצרפת, בהיקף השקעה כולל של מאות מיליוני שקלים. מאחורי המיזמים עומד חזון תרבותי, אישי וכלכלי: לייצר חוויית אירוח שמבוססת על "אנחנושיות", עיצוב, סיפור ומקום, ולהוכיח שאפשר לעשות את זה גם בתור עסק עצמאי, גם במציאות בלתי אפשרית, ובוודאי בתחום הראשון להיפגע בכל משבר מקומי או עולמי.
"זה התחיל בחלום קטן על בית מארח בגליל והפך לחלום הרבה יותר גדול", סיפרה דניאל. "אבל שום דבר בזה לא היה פשוט. לא הכסף, לא התנאים, לא הנסיבות. מה שהיה לנו היו בעיקר אמונה ויכולת לעבוד קשה מאוד לאורך זמן".
"יש בינינו חלוקת תפקידים טבעית", הוסיף נדב. "דניאל היא הכוח היצירתי, האסתטי, המחבר בין רעיון לנשמה. אני מביא את הקשר עם שותפים, את התמונה הגדולה ואת היכולת להזיז מהלכים בשטח".
אחרי שנים של עבודת פיתוח קונספט, הבנה מעמיקה של טרנדים בתיירות עולמית והיכרות קרובה עם עולמות של תרבות, קולינריה ועיצוב, החליטו בני הזוג להמר בגדול. "ידענו מה אנחנו רוצים לייצר, שזו חוויית אירוח שהיא לא רק של יוקרה, אלא עם משמעות. מקום שירגיש כמו עולם שלם שאתה נכנס אליו ונוגע בנשמה שלך", אמרה דניאל.
תוך כדי תנועה
דווקא בתקופה הכי קשה ליזמים ישראליים בענף – החלום מתגשם. לפני כמה חודשים השלימו בני הזוג נבו רכישת זכויות בקרקע בשטח של 32 דונם באזור פורטו חלי ביוון, קרוב לריזורט היוקרתי אמנזואה השייך לכמה מפורסמים, ובראשם דיוויד בקהאם.
הפרויקט, שצפוי להיקף השקעה של כ-120 מיליון שקל, יהיה פרויקט הדגל של הזוג בשנים הקרובות ויכלול הקמת ריזורט יוקרתי בסטנדרטים גבוהים. עם ניסיון של 13 שנים בענף התיירות והתמודדות מוצלחת עם משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, נדב ודניאל מציגים יכולת יזמית וביצועית שהופכת אותם לשחקנים משמעותיים בנוף התיירות הישראלי והבין לאומי.
הדרך אל ההישגים הללו לא הייתה נטולת קשיים. הזוג בא מבתים שחוו נפילות עסקיות רציניות, ואף חוו משבר כלכלי אישי קשה כשהעסק המשותף הראשון שלהם בגלבוע קרס במהירות בעקבות סגרי הקורונה, כולל ירידת מחזור של מיליון שקל בחודש לאפס. בתגובה מהירה הם הקימו יחד משתלה עם השחקן עופר שכטר, שהחזיקה אותם כלכלית בתקופה המורכבת.
עם הצלחת המהלך חזרו לשוק התיירות והקימו את מתחם הגלאמפינג במצפה רמון ואת הבלאק בארן בגלבוע, מהלכים שהוכיחו את עמידותם וניהול הסיכונים שלהם, בעיקר בזכות מיקומי המתחמים מחוץ לטווח הטילים ברמת הגולן.
הפרויקט הראשון שלהם על חוף בתולי בדרום יוון משך לא רק משפחות נופשות, אלא גם משקיעים. "הישראלים מחפשים חוויה אחרת", אמר נדב. "הם רוצים להרגיש בבית, אבל גם להיות במקום אחר באמת. זה מה שאנחנו יוצרים – חוויית אירוח מקומית עם סטנדרט בין לאומי".
המשבר הכלכלי ביוון, ולאחרונה גם גלי התיירות בעקבות הקורונה והמלחמה באזורנו, הפכו את ההשקעות שם לאטרקטיביות עוד יותר. "זה שוק שנמצא בצמיחה, אבל עדיין לא מיצה את עצמו. עבורנו זו הייתה הזדמנות בתור יזמים ומי שמכירים את הקהל הישראלי והאירופי כאחד", הם אמרו.
בחרתם ביוון בתור יעד ראשון להשקעה, ובשנים האחרונות אנחנו רואים נהירה של ישראלים להשקעות דומות. אני מניחה שזה לא מקרי?
"אנחנו לא לבד שם, יש שם קהילה שלמה של יזמים ומשקיעים ישראלים שכבר מזמן הבינו את הפוטנציאל, גם התיירותי וגם העסקי. האיים היווניים, ובעיקר חצי האי פלופונס, הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף להשקעות נדל"ן, תיירות ונכסים פרטיים מצד ישראלים – בזכות מחירים נוחים יחסית, קרבה גאוגרפית, אקלים דומה, רגולציה נוחה ותשואה גבוהה בעונות התיירות. יוון נראתה לנו כמו המקום המתאים להתחיל בו, גם בגלל האפשרות לרכוש קרקעות במחירים סבירים, וגם כי השוק שם פתוח ונוח ליזמים זרים. אבל זה לא היה קל. זה שוק שדורש היכרות עמוקה עם המקומיים, עם החוק, עם הקודים התרבותיים. למדנו הכול תוך כדי תנועה".
מכיוון שאנחנו מאוד "אהודים" בעולם, האם יש בעיה לעשות עסקים היום בחו"ל בעיקר בתחום התיירות, או שזה לא מורגש בתחום הזה?
"לא. אנחנו לא מרגישים פה שום דבר. ביוון המגמה הזו היא בעיקר בקרב הצעירים שמושפעים מהקולג'ים, הם יותר נגד ישראל והסיפור הזה עולה פה ושם, אבל יש גם יד מאוד קשה כלפי דברים כאלה, כי אין מה לעשות, אנחנו די שולטים פה. זה לא ייאמן, אבל כל בניין שלישי באתונה שייך פה לישראלים".
איך בתקופה של משברים עולמיים, קריסות תיירותיות וחוסר ודאות עסקית אתם מחליטים להקים לא מתחם אחד אלא שלושה?
"זה לא פשוט להקים שלושה פרויקטים כאלה בבת אחת, האתגרים הם אדירים – משפטיים, רגולטוריים, מימוניים, לוגיסטיים, תרבותיים. אבל המחשבה הייתה שאם נבנה אקו-סיסטם שלם, שמכיל את הרוח והחוויה שאנחנו מאמינים בה, נוכל גם לייצר מודל שמתקיים לאורך זמן ומרחיב את ההשפעה שלנו".
סיכון מחושב
המיזם של בני הזוג נבו קורה דווקא בעיתוי שנראה בלתי סביר: בעיצומה של מלחמה בישראל, על רקע התאוששות איטית של התיירות העולמית ממשבר הקורונה, מחירי ריבית גבוהים במיוחד, קושי בגיוס משקיעים ועלויות בנייה שמתנפחות. "זה לא שאנחנו עיוורים לסיכון", הבהירה דניאל. "אבל יזמות היא לא פעולה רציונלית נטו. זה דחף פנימי, אמונה עמוקה, תשוקה, והיכולת לקום כל בוקר למרות הכול ולעשות עוד צעד קדימה".
כאמור, הם לא מגיעים עם גב כלכלי או עם קבוצת נדל"ן מאחוריהם. הכול ממומן במודל עצמאי, עם שותפויות מדויקות וגיוס הון סלקטיבי. "אנחנו עושים כל מהלך בזהירות, אבל עם לב פתוח. לא בונים כי זה טרנדי, אלא כי זה בוער בנו", אמר נדב, שהדגיש את השקיפות המלאה מול המשקיעים.
"תמיד הייתי סקפטי, ולכן אני מסביר לכולם את התמונה המלאה, גם כשיש הפסדים או כשלא הכל מושלם. עברנו את המלחמה, לא חילקנו דיבידנדים ושמרתי את החברה עם מזומנים בכיס. בפרויקט הנוכחי, שהוא הראשון שבו אנחנו משקיעים באמת סכומים משמעותיים, המשקיעים מקבלים בעלות הנדל"ן ביטחון של 50%-60% על הכסף שלהם מהרגע הראשון. אני לא לוקח את כל הכסף מראש, אלא אחוזים בהדרגה, כדי לסבסד את הפעילות ולצמצם את הסיכון. בסופו של דבר הסיכון הוא עלינו. זהו מודל הפעולה שלנו כיום".
מה באמת המחיר האמיתי של החלום? כי החזון מרשים, אבל המציאות לא תמיד זוהרת.
"זה היה מאתגר לעיתים, ועדיין כל הזמן אמרנו שאנחנו בתוך סיפור שאנחנו כותבים. והוא שווה את זה. ההתמודדות עם כישלונות היא חלק בלתי נפרד מהעשייה היזמית. כישלון זה לא משהו שצריך לחשוש ממנו, זה בדיוק המקום שבו לומדים. אין אפשרות להצליח בלי להיתקל בטראומות, בטענות, בנפילות. הרבה אנשים פשוט לא מצליחים לשרוד את המהלומה הראשונית וחוזרים למקום הנוח והפתוח, אבל אנחנו חיים מזה. המוח חייב להיות תחת שליטה, לא לתת לו להשתולל עם מחשבות שליליות, כי רק ככה אפשר להתקדם. גם כשיש נפילות, כשעסקה מתפספסת, אנחנו יודעים שבסוף זה יביא משהו טוב יותר".
כאמור, בני הזוג לקחו סיכונים עצומים: מכרו רכב, שברו חסכונות, לקחו הלוואות אישיות ולא עצרו. "רבים היו מתייאשים הרבה קודם, אבל כשאתה מאמין, ואתה רואה בעיני רוחך את המקום שאתה רוצה לבנות, אתה מוצא את הכוחות. אפילו כשאתה מותש".
האם הייתה הצעת רכישה שהפסדתם ואתם מצטערים עליה?
"בשנה הראשונה כשפתחנו את מצפה רמון הייתה הצעת רכישה של כמעט פי חמישה על הכסף. כבר היינו כמעט סגורים על העסקה וההצעה הייתה פנטסטית למשקיעים. אבל אז הגיע המשבר, והעסקה התפוצצה. באותו זמן נאלצנו להקפיא רכישות והשקעות, והכול פשוט נעצר".
מעבר לצימרים או חוויות נופש, השניים שואפים לחולל שינוי באופן שבו תיירות נראית ומרגישה. "תיירות היא לא רק איפה אתה ישן, אלא איך אתה מרגיש כשאתה שם. אנחנו רוצים שכל אדם ירגיש שהוא אורח בבית שיש בו נשמה", אמר נדב.
העיצוב בכל אחד מהמקומות נשען על סיפור מקומי. בקיבוץ עין זיוון זה החיבור לנוף ולאדמה; בפארוס זו הפשטות היוונית; ובפרובנס ההיסטוריה והתרבות האירופית. "בכל מקום אנחנו בונים עם הקהילה, עם אומנים מקומיים, עם שפים ואדריכלים שחיים את המקום. זה חלק בלתי נפרד מהגישה שלנו", סיפרה דניאל.
על אף האתגרים בישראל – המלחמות, יוקר המחיה, הקיטוב – נדב ודניאל לא עוזבים את ההשקעות בישראל. להיפך. הפרויקט ברמת הגולן הוא הסמן המרכזי בעיניהם. "יש כאן נופים שלא קיימים בשום מקום, יש פה אנשים מדהימים, ודווקא בתקופות כאלה חשוב לייצר אלטרנטיבה של יופי, של שקט, של תקווה", הם אמרו. "בסוף כל מי שעוסק באירוח הוא אדם שמאמין באדם", סיכמה דניאל. "וזה מה שאנחנו: יזמים שמאמינים. גם כשאין ודאות. גם כשקשה. אולי דווקא אז במיוחד".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
