1. נשיא ארה"ב זה חצי שנה דונלד טראמפ הודיע בשבוע שעבר על השקעה בסכום של 90 מיליארד דולר של הממשל האמריקאי בבינה מלאכותית, וכן השקעה באנרגיה כנדרש מכך, כדי שארה"ב תהיה מובילה ללא עוררין בתחום. הקשר בין בינה לאנרגיה ברור, כי כדי לעמוד ביעד של מהפכת הבינה המלאכותית העכשווית צריך אנרגיה אדירה: חוות שרתים אינסופיות, ענני אחסון ללא הפסקה ועוד. זהו חוד החנית החדש של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארה"ב, שכל כמה שנים פריצה נוספת שלה סוחפת כל העולם קדימה.

הפעם לפנינו הבינה המלאכותית היוצרת, הג'נרטיבית, GenAI, שבניגוד לקודמותיה יכולה ליצור תוכן חדש באמצעות האימון הפנימי שלה, כולל חשיבה, יצירה חדשה, דיבור, תרגום, כתיבה, תמונות, סרטים, קטעי שמע וסרטוני וידיאו – הכל משולבים אחד בשני או עצמאיים. הפנייה לבינה המלאכותית יכולה להיות באמצעות כתיבה, קול, תוכנה או אפליקציה. זהו שלב אחרון במהפכה התעשייתית הרביעית, ואולי כבר עם רגל אחת במהפכה התעשייתית החמישית. אולי המילה תעשייתית כבר ארכאית, שכן כבר יהיה שילוב מהפכני רציף בין אדם למכונה היודעת לחשוב כמעט כמו האדם, בטח במהירות אדירה שבן אנוש אינו יכול לבצע, להסיק מסקנות ולפעול במשטחי רצף וירטואליים.

גם ישראל בחזית, דווקא בתחום הצבאי שממנו זולגים בהמשך ידע ויכולות. אחד מסודות ההצלחה של ישראל במלחמת 12 הימים מול איראן הוא שימוש אדיר בזמן אמת בבינה מלאכותית, שנתנה תשובות באינטראקציות מדהימות בזמן אמיתי לגבי כיצד לפעול, נגד מי, היכן ומתי, ואפשרה קבלת תוצאות מיטביות תוך הפחתת הסיכון לכוח ככל האפשר, והכל במהירות, גם על רקע משתנים לא צפויים של האויב שנתפס בהלם.

בהודעה של טראמפ הוכרז על השקעה של 25 מיליארד דולר של גוגל במרכזי אחסון מידע ותשתיות, השקעה של 25 מיליארד דולר של Blackstone, המנהלת השקעות בהיקף של טריליון דולר עבור לקוחות מוסדיים ופרטיים בחוות מידע. הנשיא ציין השקעות בתשתיות אנרגיית גז. עוד בהכרזה של טראמפ 6 מיליארד דולר של חברת CoreWeave בהרחבת שרתי אחסון של החברה, הנותנת ללקוחותיה מערכות חישובי מעבדים גרפיים, GPU, כוח מחשוב ענק לחברות הצריכות להריץ מודלים של בינה מלאכותית כמו ChatGPT, שכולכם נחשפתם אליה לפני קצת פחות משלוש שנים.

CoreWeave, החברה שהחלה בכריית מטבעות קריפטו, נמצאת עתה בשיתוף פעולה הדוק ביותר עם אנבידיה, שהיא החברה בשווי הגבוה ביותר בעולם, 4 טריליון דולר, המספקת שבבי Blackwell עם יכולת העיבודים הגרפיים המתקדמים והטובים ביותר בעולם. אנבידיה הכריזה לאחרונה שתשקיע בישראל 2 מיליארד דולר בפארק ייחודי וייעודי שלה בצפון הארץ. זה מחמיא.

2. כדי להישאר בפסגת העיבודים של חברות בתחום הבינה המלאכותית צריך הרבה מתמטיקאים, מהנדסי תוכנה ובינה, פיזיקאים ובעלי מעוף בתחומים קרובים. מה קורה בישראל לאחרונה? האוריינות המתמטית נמצאת בירידה בקרב אקדמאים ישראלים, כך על פי סקר מיומנויות שנערך בקרב מדינות ה־OECD על ידי PIAAC שפורסם השבוע על ידי הלמ"ס. בסקר על בסיס נתוני 2022־2023 נמצא שהאוריינות המתמטית של בעלי השכלה אקדמית בישראל מתוך המדינות שהשתתפו בסקר לא מעודדת. הציון של הישראלים היה 278 – הרבה פחות מממוצע ה־OECD, עם 295. ישראל במקום התשיעי מהסוף בקרב 31 מדינות בסקר.

מדינות עם אוריינות מתמטית טובה משל ישראל בקרב אקדמאים הן ספרד, סינגפור, הונגריה, ניו זילנד, ארה"ב, אנגליה, קנדה, שווייץ, צרפת, גרמניה, יפן והמדינות הנורדיות, כולל פינלנד הראשונה, עם 326 נקודות. נציין שהציון הממוצע של האקדמאים שלמדו בישראל, 282 נקודות, היה מציב אותנו במקום השישי.

בעוד ממוצע האוריינות המתמטית במדינות ה־OECD לא השתנה בין תקופת הסקר 2023־2022 ל־2014־2015, האוריינות המתמטית של האקדמאים בישראל ירדה בין התקופות מ־287 נקודות ל־278. המיומנות המתמטית של לא אקדמאים ירדה בין התקופות. באוריינות מתמטית פער בין נשים לגברים של 21 נקודות לטובת הגברים.

בהינתן זאת, מהיכן נביא כוח אדם? העתיד אינו מבטיח. על פי נתוני בנק ישראל, שפרסם הנגיד בשבוע שחלף, חלקם של החרדים בשוק העבודה, שהיה בשנת 2015 7%, יעלה בשנת 2040 ל־14% ובשנת 2065 ינסוק ל־26%. חלקם של הערבים יעלה מ־19% ל־23% ול־22%, בהתאמה. חלקם של היהודים הלא חרדים, אלה שתרמו והביאו לניצחון על איראן, יירד מ־74% ל־63% בשנת 2040 ול־52% בלבד בשנת 2065. הישועה לא תבוא מהחרדים, בין אם יתגייסו לצה"ל ובין אם לא, ובוודאי לא מאלה שאינם סמוכים על מקצועות הליבה. גם מהערבים הישועה לא ממש תבוא בתחומים המתקדמים. באוריינות מתמטית נמצא פער ניכר של 33 נקודות בין אקדמאים יהודים לאקדמאים ערבים. הפער היה גם במחזור הבדיקה הראשון של PIAAC ואף התרחב בין שתי הקבוצות. אך יש גם ניצוץ תקווה: נבחרת ישראל זכתה זה עתה בשש מדליות באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית באוסטרליה. גם זו נחמה.

3. אכזבה נרשמת גם באוריינות הקריאה – 276 נקודות לעומת ממוצע של 289 נקודות בקרב מדינות ה־OECD. ממוצע אוריינות הקריאה בישראל דומה לזה של ספרד, קוריאה הדרומית ואיטליה. מקרב אלה שקיבלו השכלה בישראל הציון 283 – לא רחוק מהממוצע OECD. גם פה חייבים להשקיע בהעלאת מיומנויות הקריאה, ואי אפשר להשאיר מאחור קבוצות אוכלוסייה ללא מיומנויות ולא רלוונטיות למשק מודרני ומתקדם. בקשר לכך חייבים לזכור שחלק מהישראלים, יהודים ולא יהודים, רכשו מיומנויות במהלך השירות הצבאי, שאליו נאבקים החרדים לא להיכנס. בשנים הקרובות התהום בין בינה מלאכותית ג'נרטיבית לחרדים תהיה כמו בין שמיים לארץ.

עוד עולה מסקר PIAAC שהפער בין אקדמאים ללא אקדמאים באוריינות קריאה גדל בין שתי תקופות הסקר. אולי בגלל שימוש גובר במשלוח מסרונים מהנייד, כולל אימוג'ים, אף שאין לכך תימוכין במחקר ומדובר בהשערה שלי בלבד. לשם עלייה ברמת הקריאה דרושים מורים. כרגע המשבר במערכת ההוראה אדיר: אין מורים, והרבה שאינם מיומנים או שכלל לא הוכשרו מתקבלים להיות מורים, רחמנא ליצלן. עד כדי כך האבסורד קורא לשמיים; מתברר שאוריינות של מסיימי מכללות אקדמיות לחינוך, עם ממוצע של 263 נקודות, פחותה משל אלה שלמדו במכללות אקדמיות (280 נקודות), שהם עם פחות מאלה שלמדו באוניברסיטאות (289 נקודות).

4. יש גם הווה מרגיע. גוגל, שהחלה להדביק את הפער בתחום הבינה המלאכותית לאחר שנתפסה לא מוכנה למהפכה האדירה, החליטה שתשכור משרדים בגורד שחקים תל אביבי חדש בהיקף של 55 אלף מ"ר על פני כ־20 קומות. עדיין יש חן לישראל. לפי שעה, המשק הישראלי מוטה הטכנולוגיה העילית צומח היטב, ונעזר גם בבינה מלאכותית. בנק ישראל צופה צמיחה בשנה הבאה של 4.6% וקרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 3.6%. מה עושים החברות והעסקים בישראל? כ־28% מהעסקים משתמשים בבינה מלאכותית בתהליכים העסקיים, כך על פי סקר טרי של הלמ"ס. כ־17% משתמשים בבינה מלאכותית בתשלום, מה שמעיד על שימוש אינטנסיבי. בהייטק, מטבע הדברים, כ־60% עושים שימוש בבינה מלאכותית, ו־55% מהם עושים זאת תמורת תשלום. השימוש בשירותי בינה מלאכותית נפוץ יותר בעסקים גדולים עם מעל 250 עובדים, שאצלם עושים שימוש כ־29% מהעסקים, בעוד בקרב עסקים עם עד 50 עובדים רק 16% עושים שימוש בתשלום.

כ־42% מהמנהלים אומרים שהבינה המלאכותית עזרה בעבודות טכניות ושגרתיות שנעשו קודם לכן על ידי עובדים, ורק 14% דיווחו שנעשו פעולות המצריכות חשיבה. כ־23% מהעסקים בענפי ההייטק והפיננסים משתמשים בבינה המלאכותית, ובתעשייה, למרבה הצער, רק 3%. השאלה החשובה היא מה קורה בביקוש לעובדים. לפי שעה נראה שאין ביטחון שהיא חוסכת. כ־89% מהעסקים שמשתמשים בבינה המלאכותית אומרים שזה לא שינה את היקף התעסוקה, וכ־5% אומרים שזה חסך גיוס עובדים.

אלא שניצני פיטורין בכל זאת מופיעים: כ־4% הפחיתו מספר העובדים, 2% בעלי השכלה נמוכה ועוד 2% בעלי השכלה גבוהה; בענפי השירותים השימוש בבינה המלאכותית הגדיל התעסוקה ב־3%, ובענפי ההייטק הפחיתו התעסוקה ב־3% לבעלי השכלה גבוהה. אימוץ הבינה המלאכותית בישראל, בהיקף 28%, דומה למדינות דנמרק ושוודיה, לעומת 13% באיחוד האירופי. התוצאות החלשות במדינות גוש היורו ובאירופה, שנשארו מבחינה טכנולוגית מאחורי ישראל וארה"ב, נובעות מפלישת רוסיה לאוקראינה. עגום עבור אירופה. צפי הצמיחה העולמי לשנת 2026 עומד על 3.3%, כמו השנה. הצפי לשנת 2026 של גוש היורו והאיחוד האירופאי לשנת 2026 – רק 1.2%. גם הצומחות ביותר אינן מגיעות לקצב הצמיחה של ישראל לשנת 2026: ספרד 2.5%, פולין 3.3%, הולנד 1.8% ובריטניה 1.25%. ארה"ב עם צפי לצמוח בשנת 2026 ב־1.8%.

5. למרות התחנונים של הממשלה, מרבית החרדים, שהם כוח האדם הפוטנציאלי של ישראל, איחרו הרכבת ללימודי אנגלית, חשבון ותפעול מחשב ביתי בסיסי. עתה באה הבינה המלאכותית, שתכה בהם בחוזקה. כבר לא יצטרכו אותם לעבודות פשוטות. הבינה המלאכותית רק בחיתוליה, וברגע שהשימוש בה יגבר, כך קורה, היא תחליף את מי שלא יהיה מיומן בסביבת עבודה בחברה עסקית עכשווית. בחירות בוא יבואו, במוקדם או במאוחר, וסדר חדש ייעשה בתקציב המדינה. היכולת של כל ממשלה לממן החרדים, כגון התקציבים הקואליציוניים שאינם מפוקחים כפי שדורש החוק, תפחת. צורכי הביטחון יכריעו הכף לרעת החרדים בעשור הקרוב – וכבר עתה עלו הוצאות אלה ל־8% לעומת 4.2% בשנת 2022 לפני המלחמה.

ההוצאות האזרחיות של הממשלה יגדלו בטיפול באלה שהוכו פיזית, כלכלית ונפשית מהמלחמה שנמרחת ללא סוף מאז 7 באוקטובר 2023; מימון החוב של הממשלה עולה בשל עלייה בחובותיה למימון המלחמה; מיסים נוספים יוטלו אם יהיה צורך, ובהחלט ייתכן שיהיה, לאחר הבחירות. החרדים כרגע באיומי היציאה מהקואליציה צריכים להבין שהם שייכים ל"אתמול". אולי הם מצליחים להדיח את יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אבל זהו מסמר בארון הקבורה של הרלוונטיות שלהם.

המחר נמצא בידי המילואימניקים, נשותיהם וילדיהם. אנו חבים את מצבנו המשקי המצוין להייטקיסטים, הדואגים ליציבות המשקית והעודף בחשבון השוטף של ישראל. תודה גם לחברות השואבות גז, המאפשר אי־תלות של ישראל ביבוא אנרגיה. אנחנו סומכים על החקלאים שדואגים לנו לאספקה שוטפת של תוצרת טרייה. ישראלים נהנים מתעשייה שנרתמה בכל התחומים, גם בתחום הביטחוני. אנו חייבים את חיינו לצבא שעושה נפלאות. והחרדים – בתוך שנה־שנתיים לא יהיו רלוונטיים עוד, יחד עם פטפטני ה"לשעבר"ים. הבינה המלאכותית תשאיר אותם עיוורים מאחור, בעוד שאר האומה תצעד קדימה עם הממשל האמריקאי, לפחות לעוד שלוש שנים וחצי.