טלוויזיה
נטפליקס או פארודיה? 5 המלצות שישאירו אתכם פעורי פה
Happy Gilmore / גילמור המאושר
עוד רגע נוחת הסרט ״גילמור המאושר 2״, אז למה לא לחזור רגע לקלאסיקה הטיפשית בתבל שגרמה לנו להתאהב בגולף מבלי להבין את החוקים?
אדם סנדלר מגלם את האפי גילמור, דמות גרוטסקית, טמפרמנטית ושגוי בהזיות שהחליט לנסות את מזלו בגולף. ענף שדורש: דיוק, רוגע וסבלנות. שלוש תכונות שאין לו. מדובר בקומדיה אמריקאית דבילית קלאסית – עם הרבה סלפסטיק אינפנטילי ורומנטיקה קיצ’ית להחריד.
אם אתם מחפשים שעה וחצי של מיוט למוח – זה הסרט בשבילכם. ואם אתם מחפשים משמעות… תעברו לנטפליקס דוקו. לא לכל דבר יש מוסר השכל, לפעמים זה פשוט כיף לראות מישהו חוטף מקלות גולף לתוך הראש.
לאן נעלמה איימי ברדלי? / Amy Bradley is Missing
שייט תענוגות שהפך לסיוט – ולא, לא מדובר בשייט מהביל במג’יק וואן ללרנקה. הדוקו החדש עוסק בתעלומה מצמררת שאף אחד לא הצליח לפתור כבר עשרים שנה. הסדרה גוללת אחר סיפורה של איימי לין ברדלי, צעירה אמריקאית בלונדינית טיפוסית, שנעלמת מאוניית קרוז מפוארת באמצע טיול משפחתי. שלושת הפרקים מורכבים מפאזל מטריד של מצלמות אבטחה, דיווחים סותרים, ועדים שלא ברור אם הם משקרים, מבולבלים, או יודעים הכל ופשוט לא רוצים לספר לנו.
אם אתם אוהבים דוקו שמעלה נוירוזה בסגנון “איש התחזוקה מסתכל עלי מוזר, ולמה יש לו כל כך הרבה מפתחות?”, זה בהחלט שם. הסדרה גורמת לכם לפקפק בכל מה שחשבתם על חופשות משפחתיות, ולתכנן את הפעם הבאה שלכם עם אפליקציית מעקב לוויינית צמודה.
Trainwreck: Balloon Boy
הילד מהבלון – לא, זה לא שם סרט של פיקסאר. למרבה הפלא מדובר בסיפור אמיתי מביך ומשונה להחריד. ב-2009, משפחה אמריקאית מהפרברים בונה בלון הליום ענק בצורה של צלחת מעופפת. אחרי השחרור האפי של הבלון לשמיים, מתברר שהבן הצעיר נמצא בפנים. אמריקה כולה עוצרת את נשימתה, החדשות מסקרות בלייב, מסוקים באוויר, רכבים דוהרים במרדף מותח אחרי הבלון חללית שממשיך לנסוק ולהטלטל ברוחות, רק שאז מתברר שהילד בכלל ישן בעליית הגג.
הפרצופים של ההורים בראיונות? קלאסיקה של משחק גרוע. נטפליקס מנתחת את הסיפור עם הרבה ציניות – חושפת את הגבולות המטושטשים בין תהילה, הורות, ושקרים שאפשר לקטלג אותם בקלות “רק רצינו תשומת לב”. פרגנו לעצמכם 45 דקות מהעונג המביך הזה.
Too Much / מוגזמת
לנה דנהאם חוזרת – והפעם עם אובססיה לרומנטיקה בריטית. מוגזמת היא דרמה קומית שמתרחשת בלונדון ועוקבת אחרי ג’סיקה – מפיקה יהודיה, ניו-יורקית, בת 30, שמחליטה לעשות רילוקיישן לאנגליה אחרי פרידה לא סימפטית בכלל.
היא מגיעה לעיר הערפילית, מצוידת בציפיות לסיפור אהבה שיגיע עם מבטא בריטי וסצנת נשיקה בגשם, ומגלה שהמציאות כוללת בעיקר שיחות מביכות, הרבה וואקנס, והבנה שכמה רחוק שתברחי – את עדיין את.
הסדרה משלבת רגעים נוגעים ללב עם דיאלוגים שכתובים כמו רישומים שהפסיכולוג שלך מחביא במגירה. היא מדברת על אהבה עצמית, בדידות עירונית, ותקיעות רגשית – הכל עטוף באסתטיקה אינסטגרמית בריטית. אם תשרדו את ההתחלה – כלומר את שלושת הפרקים הראשונים, תגלו יצירה גם מרגשת, גם מעייפת וגם – טוב נו תראו בעצמכם.
Trainwreck: P.I. Moms
מה קורה כשאימהות מהפרברים הופכות לחוקרות פרטיות וחודרות לקרטל סמים? לא, זו לא סדרה מומצאת – מדובר בסדרת דוקו אמיתית שעלתה החודש לנטפליקס.
הסדרה עוקבת אחרי קבוצת נשים שהשתלבו כחוקרות סמויות במשימות מסוכנות שהיו שמורות עד כה לגברים קשוחים עם זקן וקעקועים, או משהו.
כי מי צריך את “שוברי שורות” כשאפשר פשוט לשלוח עקרות בית לתפוס סוחרי סמים? זה בדיוק מה שקרה באמת, בערך – ואז קרס לתוך עצמו.
קבוצת האמהות גויסו לתוכנית ריאליטי נוצצת שתיעדה אותן מתחזות לבלשיות.
רק מה? כל הסיפור היה בלוף, כולל חלק מהפשעים. כן, גם הסמים. גם המעקב. גם האיומים. מה שהתחיל בתור “צ’רלי’ס אנג’לס” נגמר בשערורייה, מאסרים ודוקו מהסוג שמזכיר לנו: המציאות תמיד עולה על כל תסריט.
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
דרושים דרושות לעבודה בשירות לקוחות קל ונוח, בתחום היד 2 – יד שניה, מדובר על עבודה של שעות ספורות ביום, שעות גמישות