אז בית"ר ירושלים הצילה את הכדורגל הישראלי ממבוכה מוחלטת, והיא ממש ניצחה בחוץ, וזה לא דבר מובן מאליו בכלל כשמדובר בבית"ר, קבוצה שלא ניצחה 8 שנים באירופה ולא הייתה בחייה בשלב בתים (וגם לא תהיה, כי אין יותר שלבי בתים).

ובית"ר ניצחה כי היא הקבוצה היחידה שנותנת קרדיט וכבוד לשחקן הישראלי המרגש. אם מכבי ת"א איבדה בקיץ אחד את ערן זהבי, וגבי קניקובסקי ובקרוב גם את דור תורג'מן, ומכבי חיפה נפרדה מדין דוד וליאור רפאלוב, אז לבית"ר חשובים הישראלים. ירין לוי עוד שם, ועדי יונה, ודור מיכה פותח, ושועה ואצילי. ובסוף, זה מה שמכריע לה את המשחק, גם הטעות של אורי דהן.

זה כל כך חשוב, במגדל בבל שאליו דוהר הכדורגל הישראלי, שיהיו עוגנים. שועה הוא עוגן, אצילי בוודאי (הוא הבא בתור להיכנס לרשימה שמלמד נכנס אליה), והם חתומים על הניצחון הזה, שקרוב לוודאי יסייע לבית"ר לחלוף על פני המשוכה הנמוכה, לקראת הקרב על הוועד מול ריגה או דילה גורי.

בית"ר ירושלים – כהרגלה – מתנהגת בכללי שוק של לפני 20 שנה, וזה מה שיפה אצלה, היא יותר רומנטית מהאחרים וברק אברמוב פשוט פחות משתגע מהאחרים. אמנם הודעת האי החתמה של זהבי הייתה מביכה אפילו בסטנדרטים של בית"ר, אבל גם אם אנחנו לא מסכמים את המשחקים אתמול על סמך תוצאות, בית"ר עוברת פגרה טובה, והיא נכנסה בצורה לא רעה לעונה.

איך זה ייגמר בסוף העונה? לא ברור, העיקר שטדי יהיה מלא. בינינו, זה עוד מעוז רומנטי שטרם נכבש.