Connect with us

חדשות בעולם

הקרב על הנרטיב: בעולם טוענים לרעב כבד – בצה"ל מאשימים את חמאס

Published

on




בעיצומה של המערכה המתמשכת ברצועת עזה, הולך ומתעצם קרב אחר – על דעת הקהל הבינלאומית. זהו קרב נרטיבים קשה בין מדינת ישראל, דרך דובריה הרשמיים (ובעיקר דובר צה"ל), לבין החמאס, על רקע התמונות הקשות והדיווחים המעידים על מצב הומניטרי חמור.

בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", הוצגו מקרים קשים של רעב ותת־תזונה בקרב ילדים ואזרחים בעזה. אחד מהם הוא עאטף אבו ח'טר, נער בן 17 שבעבר, על פי הטענות, היה בריא לחלוטין, וכעת סובל מתת־תזונה חמורה. אביו סיפר כי המשפחה איבדה את כל הכנסתה במהלך המלחמה, וכי הם חיים באוהל בעיר עזה ללא כל גישה לאוכל. לדבריו: "איבדנו את הכול. אין מה לאכול".

הכתבה הראשית בניו יורק טיימס על הרעב בעזה (צילום: צילום מסך ניו יורק טיימס)
הכתבה הראשית בניו יורק טיימס על הרעב בעזה (צילום: צילום מסך ניו יורק טיימס)

גם "הגארדיאן" הבריטי פרסם תיעוד קשה של תינוק בן שבעה חודשים, מוחמד, ששוקל רק כ־4 קילוגרמים. זרועותיו שלדיות, גופו רזה, והוא מאושפז בפעם השנייה בגלל רעב. סבתו, שגם היא סובלת ממחסור במזון, סיפרה כי משפחתו נאלצת לעיתים ללכת לישון בלי שנגסו אפילו בביס.

נתונים שפרסמה תוכנית המזון העולמית של האו"ם תומכים בעדויות הללו, ומצביעים על כך שכשליש מתושבי הרצועה סובלים ממצב קיצוני של רעב, ולא אכלו במשך ימים רצופים. ד"ר אחמד אל-פארה, מנהל מחלקת הילדים בבית החולים נאצר בדרום הרצועה, טוען כי גם הצוותים הרפואיים עצמם מצטרפים כעת למעגל הסובלים: "אין אף אחד בעזה מחוץ לתחום הרעב, אפילו לא אני".

הכתבה הראשית ב''גארדיאן'' על הרעב בעזה (צילום: צילום מסך מתוך אתר הגארדיאן)
הכתבה הראשית ב"גארדיאן" על הרעב בעזה (צילום: צילום מסך מתוך אתר הגארדיאן)

טענות צה"ל: "חמאס מונע את חלוקת הסיוע"

מהצד השני, ישראל מנסה בשבועות האחרונים לגבש נרטיב שונה. דובר צה"ל טוען כי לא רק שהסיוע ההומניטרי מועבר, אלא שדווקא חמאס וארגוני טרור נוספים פועלים להכשיל את חלוקתו. אתמול הודיע צה"ל כי זיהה שיגור רקטה מאזור חאן יונס לעבר מתחם חלוקה ברפיח, טיל שנפל כ־250 מטרים בלבד ממתחם הסיוע. למרות זאת, לטענת הצבא, המתחם המשיך לפעול וחולקו עשרות אלפי חבילות מזון.

דובר צה"ל ציין כי מדובר בניסיון נוסף מצד ארגוני טרור לשבש את תוכנית חלוקת הסיוע, וזאת "באופן אכזרי ושיטתי", כלשונו. בישראל מנסים להציג את חמאס כמי שמעדיף להחריף את הסבל של האזרחים, כדי לזכות באהדה בינלאומית ולהאשים את ישראל.

במהלך חריג נוסף, פרסם דובר צה"ל בערבית, אל"מ אביחי אדרעי, תיעוד של מחבלי חמאס כשהם סועדים במנהרות תת־קרקעיות, נהנים ממגשי אוכל עשיר – בניגוד מוחלט למצב של תושבי עזה שמעל פני הקרקע. "כך מתנהגים מחבלי החמאס, רחוק מסבלם של האזרחים", כתב. 

אביחי אדרעי (צילום: דובר צה''ל)
אביחי אדרעי (צילום: דובר צה"ל)

ביקורת בינלאומית ומבוכה מדינית

לצד התיעודים מישראל, הביקורת הבינלאומית כלפי מדיניות הסיוע הישראלית הולכת ומתעצמת. גם בתוך ישראל קיימת תחושת אי נחת גוברת, לאחר שהתברר כי מאות משאיות עם סיוע עדיין תקועות במעברי כרם שלום וזיקים, בשל בעיות לוגיסטיות בשטח. לדברי גורמי ביטחון, ביממה האחרונה הועברו רק כ־70 משאיות סיוע – פחות ממחצית מהתכולה הזמינה, וזאת למרות אישור הדרג המדיני.

המהלך נועד במקור לעודד תושבים לעבור דרומה לעבר רפיח, ולפי תוכנית שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אף לעזוב את הרצועה – מהלך שכעת נראה ככישלון תפעולי ומדיני. חוסר היכולת לחלק סיוע בעומק הרצועה הפך, לדעת גורמים מדיניים, לבעיה המשליכה על המשך הלחימה ועל המשא ומתן לשחרור החטופים.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים