נשיא צרפת, עמנואל מקרון ורעייתו ברידג'יט מקרון, בימים האחרונים תביעת לשון הרע עצומה נגד מגישת הפודקאסט האמריקאית שנחשבת למחזיקה בדעות ימניות, קנדיס אוונס, בטענה כי הפיצה שקרים חמורים עליהם, במטרה לקדם את הקריירה שלה ולטובת בצע כסף. תביעת הענק, שהוגשה בבית המשפט העליון של דלאוור בארה"ב, כוללת למעלה מ-200 עמודים ו-22 סעיפי לשון הרע.
במסגרת התביעה, בני הזוג מקרון דורשים פיצויים בסכום שלא פורט, וכן החזר הוצאות משפטיות מאוונס, מחברת המדיה שלה ומהחברה המפעילה את האתר שלה. הטענה המרכזית של אוונס, שעליה היא אמרה שתשים את "כל המוניטין המקצועי שלה", היא כי ברידג'יט מקרון היא למעשה גבר. הטענה השווא הזו הפכה למרכז מסע השמצה, כפי שטוענים בני הזוג מקרון, אשר נמשך חודשים.
עמנואל מקרון ניצח בבחירות לנשיאות צרפת (צילום: רויטרס)
מהתחלה בשוליים לקמפיין הרס ממוקד המחלוקת החלה במרץ 2024, כאשר אוונס העלתה לראשונה את הטענה בפודקאסט שלה שאז שודר על ידי The Daily Wire וחזרה עליה ברשת X. עוד באותו חודש, אוונס נפרדה מ-The Daily Wire בעקבות הרטוריקה האנטישמית שלה, אבל המשיכה להפיץ את הטענות בפלטפורמות העצמאיות שלה. במקום להיענות לניסיונותיהם של בני הזוג מקרון לתקן את המצב, אוונס בחרה להחריף. על פי התביעה, היא "התעלמה מכל הראיות האמינות שהפריכו את הטענה שלה" ואף "לעגה להם והשתמשה בהם כחומר נוסף לקהל המעריצים הקנאי שלה".
הסלמה דרמטית השנה, אוונס הרחיבה משמעותית את מסע ההשמצה. היא יצרה סדרת יוטיוב בת שמונה חלקים בשם "הפיכה לברידג'יט" והציגה "בדיות רחוקות מהמציאות" נוספות על בני הזוג. הטענות החדשות כללו: שברידג'יט מקרון גנבה זהות של אדם אחר ועברה מעבר מין, שבני הזוג הם קרובי משפחה, שעמנואל מקרון נבחר לנשיאות כחלק מתוכנית שליטה במוח אמריקאית, ושהם מבצעים זיוף והונאה כדי להסתיר סודות. אוונס אף החלה למכור סחורה הקשורה לבני הזוג כדי להרוויח מהקמפיין.
"זה כל ההוכחה שאתם צריכים" בתגובה להגשת התביעה, אוונס לא נסוגה. בפודקאסט שלה ביום רביעי, היא טענה שהתביעה עצמה מהווה "הוכחה" לאמיתות טענותיה. בפנייה ישירה לברידג'יט מקרון, היא אמרה: "את ממש עושה היסטוריה בכל הדרכים הלא נכונות". אוונס, בת 36, שהפכה לאישיות תקשורת שנויה במחלוקת, טענה כי נודע לה על התביעה מהתקשורת ועדיין לא קיבלה זימון רשמי. היא הציגה את הצעד כ"שינוי אסטרטגיה" של ברידג'יט מקרון לאחר שבית משפט לערעורים הצרפתי ביטל החודש פסק דין, נגד שני אנשים אחרים שהפיצו טענות דומות.
רקע מורכב והטרדות מתמשכות בני הזוג מקרון הפכו זה מכבר מושא לסקרנות ציבורית, בעיקר בשל נסיבות היכרותם כשהוא היה נער והיא מורתו, הבוגרת ממנו בכ-25 שנה. המצב הפך למטרה קלה לתאוריות קונספירציה ולהשמצות. מקרון, שבדרך כלל נמנע מלהגיב לשמועות על משפחתו, ציין השנה שעברה כי "הדבר הגרוע ביותר הוא מידע כוזב ותרחישים מפוברקים, עם אנשים שבסופו של דבר מאמינים להם ומפריעים לחיים שלך, כולל הפרטיות שלך".
"כל הזדמנות לסגת" בהצהרתם, בני הזוג מקרון תיארו את מסע ההשמצה כ"מיועד בבירור להטריד, לגרום כאב לנו ולמשפחותינו ולזכות בתשומת לב ופרסום". הם הדגישו כי "נתנו לה כל הזדמנות לסגת מהטענות האלה, אבל היא סירבה". לדבריהם, מכיוון שאוונס "חיזקה באופן שיטתי את השקרים האלה בתגובה לכל אחת מהבקשות החוזרות של עורכי הדין שלנו לחזרה בה", הפניית העניין לבית המשפט הפכה ל"דרך היחידה שנותרה לפתרון".
התביעה מעוררת שאלות רחבות על גבולות חופש הביטוי, אחריות פלטפורמות הדיגיטליות, והמחיר האישי שמשלמים אנשי ציבור כשהם הופכים למטרות של קמפיינים ממוקדי השמצה ברשתות החברתיות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".