ברקע הימשכות המלחמה ברצועת עזה והרחבת התמרון הקרקעי של צה"ל, כמו גם ההתפתחויות במשא ומתן לעסקת החטופים, התראיין היום (רביעי) האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום למגישים אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM, ופרס את משנתו בנוגע למהלכים הנדרשים ברצועת עזה לטענתו
בתחילת דבריו, צ'ייני התבטא על מצבו של ארגון חמאס והבהיר: "אני מקשיב לרמטכ"ל כל הזמן, הוא הדמות הדומיננטית והחשובה בעניין. הוא התבטא כבר כמה וכמה פעמים ואמר דברים מעניינים. ראשית, הוא אמר 'שחמאס ארגון מת'. הרסנו לו את התשתיות, הרגנו לנו את כל המח"טים, החמאס כארגון צבאי לא קיים יותר. זה כבר לא אותו דבר, זה כמו מח"ט שריון שלוקחים לו את כל הטנקים, את כל המג"דים, הוא נשאר עם קבוצה של ילדים שמבצעים פיגועי גרילה פה ושם".
לאחר מכן, התייחס האלוף במיל' למטרות שהוצבו לצה"ל על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר, ולתפיסת הביטחון החדשה שהתגבשה במערכת הביטחונית הישראלית: "הרמטכ"ל כינס את המטכ"ל והוא מסמן ממש את גבולות הסיום של המלחמה. כשהוא נכנס לתפקיד הוא הצהיר ש-2025 תהיה שנת מלחמה. הוא עכשיו אומר ששנת 2026 היא שנת מוכנות, עיצוב הישגים וחזרה ליסודות, כמו גם ניצול הזדמנויות מבצעיות. הרמטכ"ל לא מדבר רק לקצונה הבכירה בצבא אלא גם לדרג המדיני. הוא אומר 'מיצינו', בואו נגיע להסכם ונסיים את האירוע הזה".
בנוסף, אמר צ'ייני כי "אנחנו לא צריכים את העיר ההומניטרית אלא לשמור על הפרימטר ולא לוותר עליו. הרמטכ"ל מתייחס לכלל הזירות ואומר שאנחנו נגן על היישובים מלפנים, אין מצב יותר שצה"ל נמצא מאחור במוצבים ויש יישובי גדר. כאשר יש אויב שמאיים לפלוש ואז יש רצועה של ק"מ, יש מקומות אפילו של שלושה ק"מ, בסופו של דבר מי שחוצה את הקו הזה אז אנחנו יכולים לטפל בו. זה קורה בלבנון, זה קורה בסוריה שיש כבר 9 מוצבים שם. אם כבר מדברים גם על סוריה אז אם אנחנו רצינו להגן על הדרוזים אז היינו צריכים לפעול הרבה קודם. לדרוזים יש לא מעט כוח צבאי והיינו צריכים לתת להם מעטפת אווירית ואז היינו גם מונעים את הטבח הנורא שם".
כוחות הצבא בסווידא, סוריה (צילום: REUTERS/Karam al-Masri)
בנוסף, אמר: "אנחנו צריכים להתפכח ולהגיד 'אנחנו ניצחנו', בלי שום ספק. מי שנכנס לעזה ורואה שם מבין היטב את הסיפור. לכן, אנחנו צריכים לשמור על הפרימטר, זו הדרך להגן על היישובים שלנו. היישובים שלנו יכולים לחזור הביתה. צה"ל יהיה מלפנים, אותו דבר בלבנון במוצבים, ככה אנחנו נצליח להגן על הגבולות. זה לא מבטיח שיהיה שקט לחלוטין, אבל זו דרך אחרת".
"לא יכול להיות שיש יישוב על הגדר וצה"ל נמצא מאחוריו. זאת אומרת בין האויב לבין צה"ל שיש יישוב, צה"ל משנה את התפיסה וזה נורא נכון לעשות את זה. אם אנחנו נקפיד על הדבר הזה ונכריח את החמאס להסכים לתנאי הזה, אז אני חושב שנוכל להביא ביטחון ליישובים שזה מה שחשוב ולמנוע אפשרות של פלישה. אני לא חושב שבטווח הנראה לעין יש לחמאס יכולת לעשות 7 באוקטובר נוסף", הוסיף.
בנוסף, סיפק צ'ייני השערה בנוגע למהלכים הבאים במלחמה: "אני חושב שרה"מ גמלה בליבו ההחלטה – הוא רוצה להביא את סוף המלחמה. הוא אמר את זה בדרכים שונות ומשונות. הוא רוצה את הדבר הזה. אני חושב שהנזק למדינת ישראל ברור כרגע ואני חושב שהאמריקנים יבנו לנתניהו את הקו הזה".
את האפשרות להשאיר את ארגון הטרור חמאס כיישות השולטת ברצועת עזה, אמר צ'ייני: "חמאס לא רוצה לשלוט בעזה, חמאס מבין שכל מי שישלוט בעזה יצטרך לשקם את עזה. השיקום הוא כלי אמיתי שיש בידי ישראל, ארה"ב ולמדינות המפרץ כדי לשנות את עזה. אין מישהו שיכול לשקם את עזה, אם חמאס רוצה לחיות בערי אוהלים מעתה ועד עולם בבקשה, הוא לא באמת בונה על זה".
הרס ברצועת עזה (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)
"סמוטריץ' לא קובע עדיין כל מה שיקרה, עדיין לרה"מ יש רוב בקבינט והוא יכול להעביר החלטה על עסקה. אנחנו קרובים מאוד להסכם, לא בטוח שיהיה הסכם גם בגלל הסרבנות של חמאס, אבל כשאומרים שיש את כל תהליך השיקום שיימשך בין 15-10 שנים, אז זה תהליך ארוך ומורכב. הם לא יודעים לעשות את זה ולא יכולים לעשות את זה", הוסיף.
לסיום, אמר צ'ייני: "אנחנו יכולים בחוכמה עם כל מה שיבוא אחרי ההסכם לעשות את הדבר הזה ואני חושב שזה משמעותי מאוד. הכלי הזה שנקרא 'שיקום עזה' כי אי אפשר לחיות שם בצורה הזו הוא כלי שיש בידי מדינת ישראל. כשאומרים ויתרנו על ציר מורג, ויתרנו פה, ויתרנו שם, אז לא אנחנו נשב בפרימטר ויש לנו כלי אחד מאוד חזק וזה 'שיקום רצועת עזה'. אנחנו צריכים להשתמש בו בחוכמה, חמאס לא יכול להכיל את כמות האנשים ולשקם את עזה. זה בלתי אפשרי".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.