לאחר חודשים של תקיפות מדויקות מצד ישראל נגד התשתיות הצבאיות של חיזבאללה בדאחיה הדרומית בביירות (בונקרים, מפקדות, תשתיות ייצור נשק, מחסני נשק), אשר מוקמו בלב המגן האנושי, מתחיל להיחשף ההרס הרב שנגרם למעוזו הבולט של חיזבאללה. תהליך השיקום צפוי להיות ארוך ולהוות אתגר כלכלי, חברתי ופוליטי.

בזמן שממשלת לבנון לא מספקת מענה ראוי והמוסדות הרשמיים מתנערים מאחריות, מנסה חיזבאללה – שאחראי להפיכת האזור למרכז העצבים הצבאי שלו – לשדר שליטה ולבצע שיקום "עצמאי". אלא, שהעדויות מהשטח, הן מצד אזרחים והן מצד בעלי תפקידים הקשורים לחיזבאללה, מצביעות על אתגרים לא מעטים המשליכים על תהליך השיקום.

עבודות השיקום העצמאי של חיזבאללה מנוצלות לבניית תשתיות צבאיות מתחת לפני השטח, תחת כסות של עבודות שיקום. על פי מספר דיווחים, חיזבאללה מנצל את הרס המבנים כדי לשקם תשתיות תת-קרקע ואמצעי אחסון נשק.

בצל ההרס הכבד שנגרם, החלו בשבועות האחרונים פעולות שיקום מקומיות ונקודתיות בדאחיה. על פי ההערכות, לפחות 300 מבנים נהרסו כליל כתוצאה מהתקיפות ועוד עשרות רבות ניזוקו באופן חלקי. מדובר בכמות עצומה של הריסות, שרק סילוקן צפוי להימשך שנתיים לפחות.

אחת הבעיות המרכזיות בתהליך השיקום היא סוגיית המימון. ממשלת לבנון טרם הצליחה להפעיל את הלוואת החירום על סך 250 מיליון דולר מהבנק העולמי, בשל רפורמות שטרם מולאו. במקביל, העלות הכוללת של שיקום הדרום, הדאחיה והבקאע מוערכת בין 6 ל-11 מיליארד דולר – פי עשרות ממשאבי הממשלה כיום. ההצעה הרשמית כוללת גיוס כספים מקרנות מדינה, מיסוי מחדש של נכסים ממשלתיים, מעורבות מגזרים פרטיים, והסתמכות על תרומות מהגרים לבנוניים בחו"ל.

מאמצי השיקום מתבצעים בשיתוף פעולה בין איחוד עיריות הדאחיה וארגוני סיוע מקומיים, ובראשם "ג'האד אל-בנאא", זרוע הבנייה של חזבאללה. לאחר שבוצע מיפוי הנזקים חולקו המבנים לשלוש קטגוריות: מבנים להריסה מוחלטת, מבנים להריסה חלקית, ומבנים הזקוקים לחיזוק בלבד. הפעילות כוללת גם מענה מידי לתושבים בדמות תשלומים עבור שכר דירה וריהוט זמני.

לפי מחמד דרע'אם, ראש איחוד עיריות הדאחיה, מתוך 299 מבנים שנהרסו לחלוטין, ב-249 הסתיים פינוי ההריסות. תיקון תשתיות בסיסיות נעשה על ידי יוזמות מקומיות בלבד, ללא תיאום או תמיכה ממשלתית. לדבריו, מה שמתנהל בפועל אינו שיקום אמיתי – אלא טלאי על טלאי, שמכסה על אוזלת היד המערכתית.

תושבים מקומיים מדווחים כי נותרו עוד עשרות בניינים שהם בסכנת קריסה. חלקם התמוטטו זמן רב לאחר סיום הלחימה – האחרון לפני מספר ימים, נכון לכתיבת שורות אלה – עדות לכך שלא בוצע בהם כל תיקון ראוי. בחלקים רבים של הדאחיה – במיוחד בשכונת "האמריקאית" – נותרו משפחות שלמות חסרות בית.

האם הדאחיה מתרוקנת? גל הגירה שקט ואובדן שליטה חברתי

תופעה מתרחבת בדאחיה היא נטישת התושבים. תושבים רבים שפונו מבתיהם אינם מתכוונים לשוב. יש כאלה שעברו לדרום לבנון, אחרים לבקאע, לאזורים נוצריים או לחו"ל. לפי הערכות שונות, למעלה מ-25% מהמפונים מהדאחיה לא יחזרו.

הסיבות לכך רבות: חוסר אמון מוחלט במדינה, התעייפות מהשחיתות והכאוס, ובעיקר תחושת סכנה תמידית. אך לרוב, הבייס השיעי, כקהל שבוי, אינו בא בטענות למחולל הבעיה – חיזבאללה – אלא מחפש אשמים אחרים ואפילו מגן על חיזבאללה: "המדינה נעלמה – כאילו שהמלחמה התרחשה במקום שלא שייך לה… הרשויות מתמקדות אך ורק בדרישה לפירוק נשק חיזבאללה, ואינן מציעות שום פתרון ממשי לתושבים…"

בירוקרטיה והאשמות הדדיות – חיזבאללה מכתיב את הכללים

בעוד המדינה מדברת על שקיפות ו"שיקום לאומי", בפועל – אין אפילו הערכה רשמית של הנזקים. חוסיין חאג' חסן, חבר פרלמנט מטעם חזבאללה, מאשים את ארה"ב וישראל בכך שהן "קושרות את השיקום בפירוק הנשק". לדבריו, כל עוד לא יוסרו הלחצים הפוליטיים – "לא תהיה בנייה, אלא רק תיקונים קטנים".

גם בשטח ניכרת גישה זו. על פי מחמד ח'ליל, מנכ"ל חברת "תרדיקה" (חברה מקומית לביצוע עבודות לוגיסטיקה – פינוי הריסות, חיזוק וחיתוך מבנים), שפועלת באזור בשיתוף עם חיזבאללה, המדינה עצרה את פעילותם, החרימה ציוד והגבילה את שעות העבודה. הוא מזהיר שהיקף ההריסות עצום, והלוגיסטיקה הנוכחית אינה מאפשרת פתרון ראוי.

גם כשמתבצעות עבודות – הן נעשות בלי שקיפות, בלי פיקוח, ובלי ראייה כוללת. הפיקוח על בטיחות, איכות בנייה או הקצאת כספים – כמעט לא קיים. יתרה מכך, חיזבאללה מתעלם לחלוטין מהחלטות המדינה וממשיך לנהל את האזור כריבון נפרד – תופעה שמחזקת את חוסר הוודאות ואת הקונפליקטים הפנימיים ומעכבת את תהליך השיקום.

האתגר הכלכלי של חיזבאללה

האתגרים הכלכליים של חיזבאללה בולטים במיוחד על רקע המערכה האסטרטגית בין ישראל ואיראן שלא רק פגעו ביכולות הצבאיות של איראן, אלא גם יצרו לחץ כלכלי גובר על טהראן שייתכן שתצטרך לתעדף את המימון של הפרוקסי שלה במזרח התיכון.

לאחרונה דווח כי המנהיג העליון האיראני, ח'מנאי, הנחה על תיעדוף הפניית המשאבים הכלכליים לשיקום הנזקים לאחר המערכה אל מול ישראל. ההנחיה היא להפנות את התקציבים לזירה הפנים-איראנית כדי להוכיח לציבור האיראני כי המשטר יודע להתמודד עם הנזקים.

ברם, נראה כי במקביל, המשטר ממשיך להזרים תקציבי שיקום גם לחיזבאללה, בעיקר לצורך שיקום מבנים ותשתיות אשר נהרסו באזורי הבייס השיעי בלבנון. מבחינת המשטר האיראני מדובר באיזון בין המחויבויות האזוריות לבין המחויבויות הפנימיות. להערכתנו, עיקר תקציב זה מופנה לשיקום התשתיות הצבאיות של חיזבאללה. החלטת המשטר האיראני על המשך הזרמת תקציבים לחיזבאללה מעוררת ביקורת פנימית באיראן.

בתוך כך, דווח לאחרונה כי מוסד בנק חיזבאללה, "אל-קרד אל-חסן" – הודיע על הקפאת תשלומים עד להודעה חדשה, שמביאה איתות ברור לקשיי נזילות.

בנוסף, בתאריך ה-14 ביולי 2025, פרסם בנק לבנון את הוראה מספר 13735 שמטרתה היא להגן על המגזר הפיננסי והכלכלי בלבנון מפני שיתוף פעולה עם גורמים שאינם מצייתים והכפופים לסנקציות מצד רשויות זרות, וזאת בהתאם לחוק מס' 44 מיום 24/11/2015 בדבר מאבק בהלבנת הון ומימון טרור וחוקים 170, 182 ו-194, הנחיות הרשות המפקחת (FATF) בנושא מניעת הלבנת הון וההנחיות של הוועדה המיוחדת למעקב אחרי פעילות פיננסית חשודה.

בהוראת בנק לבנון נאמר כי חל איסור מוחלט על כל הבנקים והמוסדות הפיננסיים בלבנון לשתף פעולה עם כל גוף או מוסד או שירות הפועלים בשליחות או בשם מדינה זרה, אשר הוגדרו על ידי רשויות בין-לאומיות או מדינות אחרות כבלתי חוקיים או שאינם מצייתים. נדרש מהבנקים לנקוט בזהירות מקסימלית בכל התקשרות עם גופים זרים, במיוחד אם קיימת אינדיקציה לקשר עקיף עם גופים הנתונים לסנקציות בין-לאומיות או אמריקאיות.

במשתמע הכוונה היא גם לבנק "אל-קרד אל-חסן" של חיזבאללה, למרות שלא הוזכר בשמו המפורש. האיסור כולל העברות כספים, שירותי תיווך, מימון, הלוואות, שכירות וכל גישה ישירה או עקיפה למערכת הבנקאות הלבנונית – בכל מטבע שהוא. זאת, בהתאם ללחצים בינלאומיים גוברים, ובעיקר דרישות מארה"ב ושותפות אירופיות, להגביר את הסנקציות הפיננסיות על תשתיות חיזבאללה בתוך לבנון.

בתגובה, ב-19 ביולי הודיעה הנהלת בנק "אל-קרד אל-חסן" בהצהרה מיוחדת לערוץ "אלמנאר", כי הבנק אינו כפוף לסמכות בנק לבנון, והדגישה כי הבנק ממשיך בביצוע משימותיו החברתיות והפיננסיות בקצב גובר וביעילות רבה יותר, למרות הלחצים והצעדים האחרונים.

הבנק טען כי ההנחיה שפרסם בנק לבנון, הנוגעת לאופן ההתנהלות של בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים מולו, מהווה חלק מקמפיין פוליטי מתוזמן שמובילים גורמים פנימיים וחיצוניים הקשורים לאג'נדות אמריקאיות, שמטרתו להטיל מצור על הסביבה התומכת באופציית ההתנגדות ולנסות לחנוק את המוסדות הפועלים במעגל הכלכלי והחברתי שלה.

בנק "אל-קרד אל-חסן" הדגיש את דחייתו המוחלטת של כל האשמות הנוגעות להלבנת כספים או להעברות בלתי חוקיות, והבהיר כי פעילותו מתבצעת במסגרת שהוגדרה על פי חוק העמותות התקף.

בזמן שממשלת לבנון מתקשה לנהל את תהליך השיקום בדאחיה, חיזבאללה מנסה להשתלט על התחום על מנת להגן על האינטרסים שלו – שיקום אזרחי וצבאי של חיזבאללה ושמירה על הבייס – אך האתגרים הכלכליים מציבים בפניו קשיים לא מעטים.