המרוץ האזורי לחימוש טורקיה עולה מדרגה נוספת: טורקיה צפויה להודיע כבר השבוע על הסכם עקרוני לרכישת עשרות מטוסי קרב מתקדמים מדגם יורופייטר טייפון, במסגרת עסקה בשווי מוערך של כ־5.6 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל". לפי דיווחים ממקורות המעורים בפרטי העסקה, ההכרזה צפויה להתקיים במהלך תערוכת התעשייה הביטחונית הבינלאומית שתתקיים באיסטנבול.
עסקת הענק כוללת עד 40 מטוסי קרב חדישים, המפותחים על ידי שלוש מהחברות הביטחוניות הגדולות באירופה: BAE Systems הבריטית, Airbus ו-Leonardo האיטלקית. שוק מטוסי הקרב נחשב לתחרותי במיוחד בשל היוקרה וההשקעות העצומות הכרוכות בייצור ומכירה של מערכות מתקדמות מסוג זה.
רג’פ טאיפ ארדואן (צילום: REUTERS/Zorana Jevtic)
כזכור, טורקיה, חברה בנאט״ו, מנסה לקדם רכישת מטוסי יורופייטר מאז 2023, אך המגעים נתקלו בקשיים בשל סירובה של גרמניה לאשר רישיון ייצוא, על רקע הסתייגויות ממדיניות החוץ של אנקרה. לפי שני מקורות, הממשלה הגרמנית החדשה מאותתת כעת נכונות לקדם את העסקה. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר במסיבת עיתונאים בלונדון בשבוע שעבר כי המשא ומתן מתקדם לקראת החלטה שעשויה לאפשר רישוי ייצוא.
לפי העיתון, בעשור האחרון דעכה הצלחתו של היורופייטר נוכח הצלחת מטוס ה־F-35 האמריקאי מתוצרת לוקהיד מרטין, שמציע טכנולוגיית חמקנות. כתוצאה מכך, פנו יצרני היורופייטר למדינות שאינן יכולות לרכוש את ה־F-35 או שמעדיפות חלופה אירופית.
עוד דווח כי השיחות בין ממשלות טורקיה ובריטניה נמצאות בשלב מתקדם, והסכם עקרוני – שישמש בסיס להסכם מסחרי מחייב – עשוי להיחשף במהלך התערוכה הביטחונית באיסטנבול. לפי המקורות, משרד ההגנה הבריטי שואף לחתום עם טורקיה על תכנית לבדיקות ואישורי איכות של המטוסים עד סוף השנה.
דובר משרד ההגנה הבריטי אישר כי הממלכה מובילה קמפיינים לשיווק מטוסי הטייפון למדינות נוספות. ממשרד ההגנה הטורקי לא נמסרה תגובה. גם דובר יורופייטר סירב להתייחס לדברים.
ארדואן וטראמפ בפסגת נאטו בהאג (צילום: רויטרס)
ההתפתחות מעוררת דאגה לא רק בקרב מדינות הבלקן- כזכור, בין טורקיה ויוון יש עוינות ארוכת שנים עוד מתקופת מלחמת העולם הראשונה ובחמישים השנים האחרונות, גם סביב סוגית האי ומדינת קפריסין. גם בירושלים, אף שישראל אינה נוקטת עמדה רשמית בנושא, גורמים מדיניים אישרו כי נושא מירוץ החימוש האזורי, ובמיוחד עסקאות החימוש של טורקיה, הועברו בשיחות סגורות אל הממשל האמריקאי, כולל לנשיא טראמפ, לפנטגון ולמזכיר ההגנה. בירושלים מעריכים כי עסקה מלאה לרכש מטוסי F-35 על ידי טורקיה לא תבשיל, גם אם תאושר רשמית.
במקביל, גורמים ביטחוניים בארה"ב ציינו לאחרונה כי גם במקרה של אישור למכירת מטוסי F-16 משודרגים לטורקיה, אספקת המטוסים בפועל תתרחש רק בעוד 6–7 שנים, בשל עומסי הייצור ובשל שיקולי מדיניות.
יריבות אזורית, השפעה גלובלית
עסקת היורופייטר, אם תצא לפועל – עלולה ליצור דינמיקה מסוכנת של חימוש הדדי בין טורקיה ליוון, שתי חברות נאט"ו המעורבות בעימותים מתמשכים סביב הגבולות הימיים, זכויות הקידוח והשליטה האווירית. יוון, מצדה, כבר חתמה בשנים האחרונות על עסקאות חימוש עם צרפת וארה"ב, הכוללות גם מטוסי רפאל ו־F-35.
גורמים בתעשייה הביטחונית באירופה סבורים כי הזמנה מצד טורקיה עשויה לעודד מדינות נוספות, בהן קטר ואוסטריה, לסיים מו"מ לרכש דומה – אך גם לעורר חששות בקרב לקוחות פוטנציאליים שייאלצו להמתין זמן רב לאספקה. כיום מפעל ההרכבה של היורופייטר מייצר כ־14 מטוסים בשנה, עם כוונה להגדיל את הקצב ל־20 ואף ל־30 במקרה של הזמנות בהיקף נרחב.
ארדואן מאיים על ישראל (צילום: רשתות ערביות)
עוד פורסם כי ערב הסעודית, שבעבר נחשבה ללקוח מרכזי נוסף של מטוס הטייפון, ממקדת את מאמציה דווקא ברכש האמריקאי, ומנהלת מגעים מתקדמים לרכישת ה־F-35. בתוך כך, מפעל ההרכבה של BAE Systems בבריטניה סבל לאחרונה מהאטה משמעותית, לאחר שממשלת בריטניה הודיעה כי תעדיף להצטייד במטוסי F-35 אמריקאיים ולא תבצע הזמנות חדשות לטייפון.
כזכור, לפני כשבועיים דווח במעריב כי הטורקים לחוצים מאוד מהאפשרות שהיוונים ישיגו עליונות אווירית באזור – זה הוביל את נשיא טורקיה רג׳יפ טאיפ ארדואן. לפעול מול ממשל טראמפ להביא לשדרוג חיל האוויר הטורקי.
בשיחות המתנהלות כרגע, מבקשים התורכים מספר חלופות מהאמריקנים: שדרוג טייסות F16 לבלוק 70 – מדובר ביכולות מרובות הכוללות מכ״מ הכמעט זהה למכ״מ של F35 – וכן מערכות אש מתקדמות ויכולת טיסה ארוכה יותר. השדרוג שהטורקים מבקשים כולל רכישת טייסות חדשות ושדרוג מטוסים מהדגם הישן. במקביל ביקשו התורכים גם את רכש החמקנים כפי ששכנתה יוון אמורה לקבל בקרוב.
בתחילת החודש, תאגיד השידור הטורקי TRT Haber ציטט את נאומו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ רדואן ב"נאום לאומה" שנשא לאחר ישיבת הקבינט שהתקיימה ב"קומפלקס הנשיאותי". מלבד הנושאים הביטחוניים, ארדואן הצהיר שזכויות "חסרי המגדר" הם "איום קיומי על טורקיה".
לראשונה, נשיא טורקיה ארדואן חשף כי טורקיה מפתחת טילים בליסטיים לטווח של 2,000 ק"מ: "החלטנו גם לחזק את מלאי הטילים שלנו עם טווחים העולה על 800 ק"מ וגם להאיץ את תוכנית הפיתוח שלנו לטילים עם טווחים מעל 2,000 ק"מ".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.